הודה פעמיים בפריצה - וזוכה בגלל מחדלי המשטרה
תושב יהוד הואשם בפריצה לדירת שכניו וגניבת ציוד מתוכה. כתב האישום התבסס על הודאות הנאשם, אולם ביהמ"ש זיכה אותו תוך כדי מתיחת ביקורת קשה על התנהלות המשטרה: "ביזוי הליכים שתוצאתם אישום נפל"
כתב האישום נגד הגבר הוגש בסוף 2016. נטען בו כי הנאשם שכר יחידת דיור ובאחד הימים פרץ דרך המרפסת לדירת השכנים, וגנב מחשב נייד, שני טלפונים ניידים ומפתחות של מונית. בני המשפחה הבחינו בסימני הפריצה, חשדו מיד בשכן והזעיקו את המשטרה.
שוטרים שהגיעו למקום תשאלו את הנאשם, אולם מאחר שנחה דעתם שהוא לא מעורב בפריצה - הם החליטו לעזוב. בהמשך הורה קצין אג"מ לאחד השוטרים לשוב לדירת הנאשם ולעכב אותו לחקירה. לפי דו"ח שמילא השוטר, הנאשם אמר לו: "אם תעזור לי אני אספר לך הכול". בהמשך הודה הנאשם שגנב את הפריטים מהשכן, ואף הציג אותם מול השוטר. גם בתחנת המשטרה הודה הנאשם במיוחס לו.
המשטרה סברה כי מדובר בתיק סגור, אולם במהלך המשפט כפר הנאשם במיוחס לו וטען באמצעות עורכת דינו, אבישג כהן מהנסגוריה הציבורית, כי יש לפסול את ההודאות שלו במשטרה. לאחר מכן התברר כי עדי ראייה סתרו את גרסת השוטר שהגיע לדירת הנאשם. אחד מהם סיפר כי הנאשם אמר לשוטר: "זה לא אני, קח אותי לתחנה, לא עשיתי שום דבר". עוד התברר כי אחד השוטרים שהגיעו לדירת הנאשם שהה עמו לבד במשך חמש דקות. עדה נוספת מסרה דברים דומים.
לדברי השופט דרויאן-גמליאל, גרסת השוטר "נתקלה בתמיהות קשות. נסיבות קבלת ההודאה ותפיסת הרכוש נעשו באופן חריג ומתמיה מאחורי דלתיים סגורות. די בכך לקבוע כי לא ניתן להוכיח שהנאשם מסר את אמרתו מרצונו הטוב והחופשי". השופט פסל את הודאות הנאשם, וגם את הראיות שנתפסו מפני ש"לא הוכחו כראוי נסיבות תפיסתן בהסכמה מודעת של הנאשם".
גם ההודאה השנייה שנמסרה בתחנת המשטרה נתקלה בקשיים. הנאשם הביע רצון להיפגש עם עורך דין בשעה 11:30 בבוקר לפני תחילת החקירה. החוקר המשטרתי פנה אמנם לסנגוריה הציבורית, אולם חקירת הנאשם החלה ב-11:43 בטרם הגיע לתחנה סנגור. לפי הדו"חות, החקירה הסתיימה ב-12:05, ובמהלכה הודה כאמור הנאשם שוב במעשים.
"זכות היסוד של הנאשם נרמסה"
ברישום ההודעה שנלקחה ממנו, ציין החוקר כי שאל את הנאשם אם הוא רוצה להיוועץ בעורך דין, והלה השיב "לא". בדיקת תיעוד הווידאו של החקירה העלתה כי שאלה כזו כלל לא הופיעה. "למעשה אין כל תיעוד לוויתור הראשון והמקורי של הנאשם על ההתייעצות", ציין השופט. גם במקרה זה קבע השופט שדין ההודאה להיפסל. לדבריו, "בהודעה בדבר זכות ההיוועצות והן באפשרות האמיתית למימושה נפלו פגמים חמורים, ואף מעלים חשד למניפולטיביות מודעת של החוקרים. זכות היסוד של הנאשם נרמסה לחלוטין".
לסיכום החלטתו כתב השופט כי "דרכם הנמהרת והפסולה של השוטרים באיסוף הראיות בתיק הובילה לפסילתן, שעשויות היו לבסס את אשמת הנאשם. ללא ראיות אלו לא נותרו באמתחת התביעה ראיות של ממש לאשמת הנאשם. תעשה נא התביעה בחוכמתה ותעביר עותקי הכרעת הדין לכל גורם נדרש לשינון וחידוד ולאבחנה בין מותר ואסור בין כשר לפסול, בין עבודת המשטרה כהלכה לבין 'קיצור הליכים' שאינו אלא ביזוי הליכים שתוצאתו אישום נפל".
מהמשטרה נמסר בתגובה כי "ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית היא נלמדת ומופקים ממנה הלקחים במידת הצורך. בכוונתנו ללמוד את הכרעת הדין ובהתאם לשקול המלצה להגשת ערעור. נציין כי משטרת ישראל מקפידה על זכויותיהם של חשודים, בכל שלבי ההליך הפלילי, זאת לצד אכיפה נחושה של החוק כדין".
לפנייה לכתב/ת 
