נטמן הקצין שנהרג מירי בשוגג: "דוד נפל ליד חייליו שאהבו אותו"
סגן דוד גולובנציץ הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. אחותו ספדה לו: "טרפת את החיים - כאילו ידעת שזה קצר". מפקד הגדוד פנה למשפחה ואמר: "בנכם נפל כקצין גאה. בשם גדוד 12 של גולני - אני מצדיע לך". חברו בצבא: "להתראות, אח אהוב וחבר יקר, אוהב אותך לנצח"
"דוד נפל ליד חייליו שכה אהבו אותו". כך ספד היום (ד') מפקד הגדוד בגולני למ"מ סגן דוד גולובנציץ, שנהרג אתמול בחברון לאחר שאחד מחייליו ירה בו בשוגג. מאות ליווי למנוחות את גולובנציץ בדרכו האחרונה, בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.
מפקד הגדוד סיון בלוך אמר כי "דוד הצטיין כלוחם. הוא יצא לקורס מ"כים ולאחר מכן נבחר לצאת לקורס קצינים. הוא עשה את תפקידו בצורה מעולה ודאג לחייליו כאל ילדיו. חייליך מעידים עליך כעל מפקד נערץ. דוד, היית שלם עם עשייתך ועשית אותה עם חיוך שלא מש מפניך. לצערנו, פרק הפעילות המבצעית נגמר מהר מהמתוכנן. אנחנו נמשיך בדרכך. חייליך ימשיכו בדרכך כי ככה חינכת אותם. משפחה יקרה - בנכם נפל כקצין גאה. דוד נפל בקרב חייליו שכה אהבו אותו. אנחנו ממשיכים להיות לכם משפחה אוהבת. דוד, בשם גדוד 12 - אני מצדיע לך".
אימו של גולובנציץ, אסתר, ספדה לו: "חשבתי שאוכל להספיד אותו. בן יקר שלי, ילד אהוב שלי. אני חושבת שאין לתאר מה נפל בגורלי. זכיתי במשך 22 שנים במתנה נפלאה. לימדת אותי כל כך הרבה. תמיד דאגת שנהנה ושנהיה עם חיוך על הפנים. אני מבטיחה לך עם כל הכאב, שאנחנו נשמור על זה".
"אני לא חושבת שאני יכולה לספר פה סיפורים עליך", המשיכה האם והקריאה קטע מתוך "אורות", ספרו של הרב קוק: "המוות הוא חיזיון דימיוני. המוות הוא התעצמות של החיים. מי שמכיר את המציאות הרוחנית מבין שהנשמה מתגברת כשהיא נפרדת מהגוף. אני אוהבת אותך, דוד".
אחיו, זליג, ספד לו: "אתמול בלילה קיבלתי שיחה מאבא, הוא היה נסער ואמר לי 'דוד מת'. ישר נסענו הביתה וראיתי בחדשות שצעיר מת מפצעיו, ואז התמונות של דוד החלו להופיע. הרבה אנשים מגיעים הביתה ומנחמים ואני חושב שזה חלום בלהות. דוד, למרות שהיית קטן ממני למדתי ממך הרבה ואני עדיין ממשיך ללמוד ממך. אני מתגעגע מאוד".
דוד שלי, גיבור שלי, ילד יפה שלי", אמרה אחותו רותי, "היית כל כך יפה. היית אח קטן אבל תפקדת כאח גדול. למדתי הכול ממך. אני מבטיחה לך שהמשפחה מעל הכול ואנחנו נמשיך את זה. אתה טרפת את החיים - כאילו ידעת שזה קצר. רגע לא בזבזת. אני לא מאמינה שלא תבוא אליי בשישי. אנחנו אוהבים אותך".
גולובנציץ גדל בירושלים, אך לפני כמה שנים עברו בני המשפחה להתנחלות אפרת שבגוש עציון. הוא למד בישיבת בני צבי בבית אל והתגייס לחטיבת גולני. מ"מ בגולני מיכאל פריזנט, שהתגייס ושירת יחד עם גולובנציץ, ספד לו: "גולו, תמיד ידעתי שאם אני צריך עזרה יש למי לפנות. היית הכתף התומכת שלי. גולו, למדתי ממך המון דברים. להתראות, אח אהוב וחבר יקר, אוהב אותך לנצח".
"דוד היקר, ברגע ששמעתי את מה שקרה בכיתי שעה", ספד חברו אביהו כספי. "כמה אתה יקר לי וחסר. נזכרתי בכל העבודות שלנו יחד, הנסיעות, השיפוצים. כל הדברים שתכננו ביחד. אני הרגשתי כמו אחיך הגדול שמייעץ ועוזר לגבי התוכניות הגדולות. אחי היקר, אוהב אותך".
"איש עבודה, מלא מרץ", המשיך סרן ממקה. "דוגמה אישית למופת. חייליך ראו אותך וישר הבינו מה הכוונה בחדוות העשייה שלך. לקראת סוף התפקיד עשינו שיחת סיכום, בסופה אמרת לי 'ממקה, מתי יש לך זמן לשבת איתי, אני רוצה שתיתן לי טיפים לתפקיד המ"פ'. אני? טיפים? התביישתי נורא אז נפנפתי אותך באלגנטיות, אני בכלל רציתי לשאול אותך אם יש לך טיפים בשבילי לחיים האישיים - מאיפה שמחת החיים? מאיפה החיוך? אבל לא היה לי האומץ".
מוקדם יותר היום הגיע מח"ט גולני לבית המשפחה ופירט לפניה את שאירע. מבירור ראשוני עולה כי מרובהו של אחד החיילים נפלט כדור. מייד לאחר הירי הוא קפץ יחד עם חבריו לעבר מפקדו הפצוע כדי לנסות להגיש לו עזרה, אך כעבור זמן קצר הורחק מהמקום כיוון שהיה נסער מאוד. המ"מ התמוטט לנגד עיניו. נשקו האישי, מסוג תבור, נלקח ממנו.
בחטיבה המרחבית חברון התירו היום ללוחמי הפלוגה מגדוד 12 לצאת להלוויית הקצין, ומפקדים בחטיבה ערכו שיחות עם לוחמי המחלקה והפלוגה שבה אירעה הטרגדיה, כדי לסייע לחיילים להתאושש מהאסון.
לפנייה לכתב/ת 
