מה קרה לליבידו שלי? לא בא לי סקס
"לא בא לי סקס. זה לא שאני לא נמשכת אליו או חושקת באחרים, פשוט לא בא לי. אולי בזבזתי את כל הליבידו שלי על הרווקות? על גברים שלא היו שם למחרת?". אימון אישי
את טלי אני מכירה כבר שנתיים. אני מלווה אותה מהיום בו דרכה לראשונה ב"נקודתיים", רגע לפני שאמרה נואש, ועד ימינו אנו, כשהיא נמצאת בזוגיות בריאה ורצינית, אחרי טבעת ורגע לפני הטררם של שמלה, קייטרינג וירח דבש. אז למה אני עוד מלווה אותה?
לפני חודשיים, קצת לפני שיובל ירד על ברכו, היא שלחה לי ווטסאפ בהול. "חייבת שנפגש, לא דרמטי, אבל צריכה את העזרה שלך". בעודי קוראת את ההודעה שלה, מוחי החל לרוץ לכל הכיוונים. "היא לא סגורה עליו, או שאולי היא בלחץ שהוא יציע כבר", חשבתי, אבל שום דבר בתהליך של שמונת החודשים שעשינו לפני שנה, לא הכין אותי למה שהגיע אחרי כן.
"לא בא לי סקס", אמרה. "זה לא שאני לא נמשכת אליו או חושקת באחרים, פשוט לא בא לי. כל מעיין המיניות - שכפי שאת זוכרת, פעל אצלי שעות נוספות - פשוט התייבש. אולי בזבזתי את כל הליבידו שלי על הרווקות? על גברים שלא היו שם למחרת?"
שיחות על סקס ומיניות ליוו את הקדנציה הקודמת שלי ושל טלי. היא הגדירה את עצמה כבחורה שמאוד נהנית מסקס ולא מבינה למה צריך לשחק את המשחק ולחכות עד לדייט הרביעי רק כדי לבדוק אם יש התאמה במיטה. "זה מחבר אותי לבחור, גורם לי להבין אם יש מצב בכלל לקשר רומנטי", אמרה אז, מצדיקה את התיאוריה שלה שסקס צריך לקרות בפגישה השנייה - גג, ואם זה לא קורה, אז כנראה שזה לא "זה".
במהלך התהליך הפרדנו בין החשק המיני ובין הצורך באהבה. טלי הבינה אז שהיא הרבה פעמים מבלבלת ביניהם, ושיצירת קשר דרך המיטה היא אחלה, אבל היא לא בהכרח קולעת למטרה שלה - פרטנר לכל החיים. אני חייבת לציין שאני כן מכירה זוגות מדהימים שהקשר שלהם התחיל בסטוץ, ואני לא אוחזת בדעה מתחסדת כזו או אחרת, אבל ברגע שאני פוגשת אג'נדה, אני ממהרת לפרק אותה. תחביב שכזה.
טלי גוללה את השנה וחצי עם יובל, כשאת רוב הדברים שסיפרה כבר הכרתי - הקשר מצוין, החברות מדהימה, ובהתחלה גם הסקס היה מדהים. אלא שבחודשים האחרונים טלי מרגישה שלא בא לה יותר. אין אירוע שקדם לזה, וזה לא קרה ביום בהיר אחד, פשוט לאט-לאט, ככל שהקשר הלך והתחזק, התשוקה שלה הלכה ופחתה. "זה מוזר, לא?", היא שואלת אותי, ואני מהרהרת לעצמי שמוזר זה לא, זה פשוט קרה מוקדם מהצפוי. ברוכה הבאה, שגרה.
אני מתחילה לתחקר אותה כדי להתחקות אחר הסיבה לירידה הזאת בתשוקה המינית. גלולות? היא לא נוטלת, כעסים חבויים? אין. תרופות אחרות או סמים? "אני סחית לגמרי ובריאה בנפשי וגופי", הבהירה. אני לא מתייאשת, ומבקשת ממנה לתאר לי כיצד נראית הזוגיות שלהם. אני מגלה שהם החברים הכי טובים, ושיובל חולה עליה מחד, אבל גם קצת הפך למובן מאליו בעיניה מאידך.
אני מנסה להבין מה היה שם שהצית כזו תשוקה אדירה, ולאן היא הלכה דווקא עכשיו, רגע לפני החתונה. טלי מהרהרת ונזכרת שהסקס הכי טוב שהיה לה לווה תמיד במסתוריות, בחוסר וודאות, בארעיות. זוכרים את השיר האלמותי של איפה הילד "מה שעובר עלי"?, אז היתה שם שורת מחץ שאומרת "שימי לב ליחסי המין, הופכים טובים כשאין קרבה". והמשפט הטראגי הזה מרמז על הפרדוקס הגדול של הזוגיות - ככל שיש יותר אינטימיות, חברות ושותפות - הריגוש יורד ועמו גם התשוקה.
לא, זה לא קורה לכולם, אבל טלי ויובל נפלו לסטטיסטיקה די מהר יחסית. מה עושים? בפגישות הבאות אנחנו צוללות למיניות של טלי, והיא מבינה שמה שהחשיבה בעבר כליבידו מפותח, היה למעשה חדוות הריגוש. היא היתה נכנסת לתפקיד, ומנסה להפוך את הלא בטוח ומושג לשלה. המיניות שלה עבדה שעות נוספות במטרה ללכוד ולהרשים את הגבר עמו חלקה מיטה, כשדווקא עכשיו, מתוך בטחון גדול, טלי מבינה שיש לה שדה שלם של מיניות לחקור. היא כבר לא צריכה להרשים או לכבוש, היא כן זכאית לגלות את המיניות שלה ממקום שליו ובטוח.
עצם הרעיון הדליק את טלי, ובשבועות שחלפו היא למדה להכיר את הליבידו שלה באופן אחר, חוקר יותר ומשוחרר. היא ויובל התחילו לנהל על הנושא שיחות, לחלוק פנטזיות, לבדוק גבולות ולגלות את מה שהמיניות מזמינה בתוך קרבה ואינטימיות אמיתית.
עדי קמחי היא מאמנת אישית וזוגית בנקודתיים - תהליכי זוגיות
