מחקר ישראלי עלה על נוסחה לזוגיות מאושרת
זוגיות טובה תורמת להיבטים אישיים רבים כמו: צמיחה אישית, הערכה עצמית ובריאות נפשית ופיזית. שאלת מיליון הדולר היא כמובן איך עושים את זה?
האם יפתיע אתכם לשמוע שקרוב למחצית מהזוגות הנשואים אינם מאושרים במיוחד מיחסיהם? כך מצביעים סקרים שבוצעו בארה"ב, וקשה להאמין שבארץ התמונה שונה בהרבה. כמובן שלא כל הזוגות הללו אינם מאושרים כלל, אחרת חלקם כבר היה מוצא את דרכו אל מחוץ לקשר. למעשה, רובם מחזיקים בחיי נישואים שאינם מאופיינים בכאב ובסבל, אך מנגד, הם רחוקים מלהיות משגשגים ומספקים.
כולנו בסופו של דבר רוצים זוגיות טובה ככל האפשר. זוגיות טובה תורמת להיבטים אישיים רבים כמו: צמיחה אישית, הערכה עצמית ובריאות נפשית ופיזית. שאלת מיליון הדולר היא כמובן איך עושים את זה, ואם יש פתרון קסם – משהו שידרוש מאיתנו בסך הכול 15 דקות בשבוע, למשל – זה בכלל יהיה מצוין. ובכן, מחקר ישראלי חדש מצא פתרון כזה בדיוק.
במחקר, שנערך באוניברסיטת אריאל על ידי הדוקטורנטית מעיין בוימן משיטה ובהנחייתה של פרופ' הדסה ליטמן-עובדיה, התבקשו זוגות נשואים לפנות 15 דקות משותפות פעם בשבוע, במשך שישה שבועות רצופים. במהלך 15 הדקות הללו היה עליהם לכתוב שלושה דברים טובים שקרו להם כזוג במהלך השבוע ואת הסיבות להתרחשותם. מסתבר שהפעולה הפשוטה לכאורה הזו שיפרה את הזוגיות שלהם באופן מובהק.
מחקר וטיפול הנוגעים לזוגיות מתמקדים לרוב בנקודות טעונות השיפור, אבל שמתי לב שהפעם ההתמקדות היא באספקטים החיוביים של הקשר.
"נכון מאוד", מודה מעיין, בראיון שאנחנו מקיימות. "הפסיכולוגיה מתמקדת באיך למנוע בעיקר דברים שליליים, אבל אם אדם לא נמצא בדיכאון זה לא אומר שהוא קם בבוקר והוא מאושר, וזה שאנחנו לא רבים לא אומר בהכרח שטוב לנו ביחד. המחקר הנוכחי משתייך לתחום חדש יחסית של פסיכולוגיה חיובית, שמדבר על בדיקת ההיבטים החיוביים ברמת האינדיבידואל, הקבוצה והקהילה. במחקר ביקשנו למצוא דרך פשוטה להדגשת האינטראקציות החיוביות בקשר.
"לצורך כך לקחנו התערבות בשם 'שלושה דברים טובים' ובחנו את השלכותיה על מספר מדדי זוגיות. מדובר בהתערבות פשוטה שנועדה במקור לשימוש בקרב יחידים, ובמסגרתה יושבים אחת ליום וכותבים שלשה דברים טובים שקרו לך באותו היום, ולמה לדעתך הם קרו. בחרנו את ההתערבות הזאת כי היא לא דורשת מטפל או זמן, וכל אחד יכול לעשות אותה ללא כלים מיוחדים, והתאמנו אותה לשימוש זוגי. כמו כן, חילקנו זוגות באופן רנדומלי לשלוש קבוצות: קבוצת ההתערבות, שהתבקשה לשבת אחת לשבוע במשך רבע שעה ולחשוב על דברים טובים שקרו השבוע; קבוצת הביקורת, שנבדקיה התבקשו לכתוב שלושה דברים שקרו להם - לאו דווקא טובים, וקבוצה ריקה, שנבדקיה לא ביצעו אף משימה".
אלו דברים טובים ציינו הנחקרים?
"היו דברים מאד גדולים בחשיבותם, וגם מאד קטנים בחשיבותם, ברמה של 'צחקנו יחד מבדיחה'. סוג אחד של תגובה שחזר על עצמו בדרכים שונות וחזר באופן מובהק יותר בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת, הוא מחוות שנעשו על ידי אחד מבני הזוג. למשל, 'בעלי הכין לי ארוחת ערב מפנקת, כי חזרתי מיום ארוך והוא רצה לעשות לי טוב'. גם הנושא של טבע, טיולים וחופשות עלה יותר בקבוצת הניסוי עם דברים כמו 'ראינו יחד את השלג' או 'יצאנו יחד לטיול בחורשה'".
את חושבת שבקבוצת הניסוי עשו יותר מחוות או טיולים כאלה, או שמשהו במשימה גרם לאנשים להעריך אותן יותר?
"היתה חלוקה רנדומלית, כך שהזוגות דומים במאפיינים שלהם, ולכן אין סיבה שבקבוצה אחת יהיו יותר מאשר בקבוצה השנייה. כנראה אבל ששמים לב אליהם יותר. הנחקרים בקבוצת ההתערבות דיווחו בסוף המחקר שבעקבות ההתערבות הם התחילו לשים לב לדברים טובים במערכת היחסים שלהם, שהם לא ראו קודם. הפרספקטיבה שלהם השתנתה והם התחילו לחפש דברים שהם בסדר ולא רק דברים שהם לא בסדר. הנטייה הטבעית שלנו היא לחפש את הלא בסדר, וברגע שמנטרלים את זה, מתחילים לחשוב על מה שכן טוב.
"באספקט הרגשי, הנבדקים בקבוצת ההתערבות העריכו יותר את הזוגיות ואת בני הזוג שלהם. הם ציינו משפטים כמו 'פתאום הבנו שאנו מקור הכוח אחד של השני', שממחישים שאנחנו רואים כמובן מאליו את בני הזוג שלנו ולא שמים לב עד כמה הם תורמים לרווחה שלנו. כשהכול טוב אנחנו רואים את זה כשגרה ולא מפנים לזה תשומת לב מיוחדת. אנחנו לא אומרים 'חזרתי מהעבודה ובעלי הכין לי ארוחת ערב', אלא מפנים תשומת לב למה שרע. רק אם אחזור הביתה ולא תהיה לי ארוחת ערב אשים לב לזה, אכעס ואתעצבן. היה גם שינוי התנהגותי, וחלק מהזוגות התחילו לחשוב מה הם צריכים לעשות כדי שיהיה להם טוב ביחד. הם החלו ליזום פעילויות חיוביות משותפות. היו נחקרים שכתבו דברים כמו 'הכנו קפה ועוגה וישבנו לדבר אחר הצהרים במשך חצי שעה כדי שיהיה לנו מה לכתוב'".
בני הזוג חייבים לשבת ולכתוב ביחד או שהם יכולים לכתוב כל אחד בנפרד?
"הם צריכים לכתוב ביחד. המחקר מצא שיפור בשחיקה גם בקבוצת הביקורת וגם בקבוצת ההתערבות, והממצא הזה מציע כי ניתן להתגבר במידה מסוימת על הליך השחיקה הטבעי שמתרחש בנישואים בעזרת שיחה שבועית על חוויות משותפות שחוו בני הזוג בשבוע החולף. אפילו אם השיחה היא לא רק על דברים טובים, כמו שקרה בקבוצת הביקורת, לישיבה ביחד יש ערך מוסף כי הדיבורים עצמם מפחיתים את השחיקה.
"מעבר לזה, כשיושבים לבד אתה יכול להתחיל להתקטנן 'אני עשיתי ככה והוא עשה ככה', 'רק אני עשיתי דברים טובים השבוע', ולכן צריך את בן הזוג שיצביע גם על הדברים הטובים שהוא עשה. הישיבה המשותפת תורמת לשיחה ולהפריה הדדית. כשאתה יושב ומדבר עם בן הזוג שלך על דבר טוב והוא מתלהב איתך, זה נותן אקסטרה מעבר להיזכרות בזה לבד. זה עוד יותר מעצים את הרגשות החיוביים שלך מהחוויה, מעבר לאירוע עצמו".
