תנו לעסקים הקטנים לשדר בשקט

את הפרשה הנוגעת לחברת צ'רלטון והעסקים הקטנים שמעתי מבעל עסק לפני מספר חודשים. הסתובבתי עם בני הבכור במרכז המסחרי בעירנו, ולא הבנתי למה אותו בעל עסק לא צפה במשחק כדורגל ששודר באותה שעה. לאחר ששאלתי אותו מה הסיבה, נדהמתי מכך שאמר שצ'רלטון תתבע אותו על הקרנה בפומבי בטענה להפרת זכויות יוצרים.

כיום, צ'רלטון גובה מצופה סכום כסף עבור צפייה בתכניה. אפשר לאהוב את זה או לא, אבל לפני שמתעסקים עם ההתנהגות שלהם כלפי העסקים הקטנים, השאלה שצריכה להישאל היא למה חובבי הספורט בישראל מנסים לעקוף אותם בכל דרך? הצרכן משלם בכל חודש ללווין או לחברת הכבלים עבור חבילת ספורט שלא כלולים בה ערוצי צ'רלטון שדורשת תשלום נוסף. הקהל מחפש במקום זאת שידורים דרך רשתות חברתיות ואתרים שמשדרים בחינם. כל זה לא היה קורה אם המשחקים היו פתוח לכולם.

(צילום: getty images)

התחרות בין הערוצים היא דבר בריא וטוב. לדוגמה, עד עונת 2014/5 ערוץ הספורט שידר את הליגה הספרדית, אבל אחרי שערוץ one רכש את הזכויות, נוצרה תחרות בין ערוצי הספורט הגדולים. אך מה שעושה צ'רלטון זו לא תחרות, אלא חוסר התחשבות בצרכן. יהיה נכון אם צ'רלטון תיכלל בחבילות יחד עם ערוצי הספורט האחרים ותיתן אפשרות חופשית לחובבי הספורט לצפות במשחקים. את המותג החזק של ערוצי צ'רלטון אי אפשר לקחת. את היוקרה, את המקצועיות, ודווקא בגלל זה הם צריכים להיות חופשיים לאנשי הלווין והכבלים.

אז מי צודק: העסקים הקטנים או צ'רלטון? אין ספק שצ'רלטון חזקה יותר, אבל מי שצודק הם העסקים הקטנים. לכל אחד מותר להחזיק טלוויזיה בכל מקום שירצה - בעבודה, בבית ואפילו בגן השעשועים. וכשבעל הפיצוצייה צופה בטלוויזיה או מאזין למוזיקה, מותר לו לעשות מה שלבו חפץ בלי שהוא גובה אפילו שקל אחד מהלקוחות שלו, גם אם הוא צופה במשחקים של צ'רלטון. כל עוד בעל העסק לא מפרסם שאצלו יש צפייה בחינם, אז מותר לו.

חשוב לזכור שלפי תקנון השידורים של אופ"א, הצפייה במשחקי הכדורגל צריכה להגיע לקהל רחב ככל הניתן. עוד מציינת אופ"א בתקנון שלה שאירועי הקרנה מתחת ל-300 משתתפים פטורים בעבור הרישיון. הטענה של צ'רלטון על הפרת זכויות יוצרים היא מקח טעות ועליה להניח לבעלי עסקים לעשות כרצונם.

הכותב הינו יועץ תקשורת