קיה סורנטו (2010-2015)

קטגוריה: כביש-שטח.

דגמים: חמש דלתות, שבעה מקומות ישיבה.

טווח מחירים: מ-84 אלף שקל לבנזין בסיסי מ-2010 ועד 156 אלף שקל לדיזל ובנזין מאובזרים 4x4 מ-2015 (מחירון לוי יצחק).

(צילום: רועי צוקרמן)

תעודת זהות: בעוד הסורנטו הראשון היה רכב שטח כפול-הנעה קשוח, השני התרכך כמו "ג'יפים" רבים לטובת שיפור איכות החיים בעיר ובכביש על חשבון יכולת השטח. מי שהתרשמה במיוחד הייתה המשטרה, שהפכה אותו לניידת גדולה, כולל תא מעצר מסורג במושב האחורי. עבר מתיחת פנים משמעותית באמצע 2012.

נתונים טכניים: מנועי בנזין 2.4 ליטר (174 כ"ס במקור, 192 כ"ס מאמצע 2012) עם הנעה קדמית או כפולה, וטורבו-דיזל 2.2 ליטר (197 כ"ס) עם הנעה כפולה. תיבת שישה הילוכים אוטומטית טיפטרוניק.

זיהום אוויר: קבוצת זיהום 14 מ-15. כשהשכן המשוגע מפוצץ בחצר פצצות אטום, הדרום קוריאנים לא מתרגשים מקצת גזים.

שמירת ערך: טובה מאוד. שוק עירני, בעיקר לדגמים הזולים יותר ללא הנעה כפולה. ירידת ערך של 10% לשנה, ונמכר קרוב יחסית למחירון.

מה לבדוק לפני שקונים: שימו לב לרמות האבזור - ה"פרימיום" עשיר באבזור כולל חלון שמש, ה"אורבן" פשוט יותר. בדקו נזקים ותקינות למערכת ההנעה הכפולה אם יש. האמינות טובה.

למי הוא מתאים: למי שצריך להסיע שבעה ולא רוצה להיראות כמו "סקול מאם".

למה כן: עיצוב קשוח, שבעה מקומות בכל הדגמים, יציאות מזגן לשורות המושבים השנייה והשלישית. תא מטען גדול יותר מכמה מיניוואנים כאשר כל המושבים בשימוש (258 ליטר). בנוי היטב ומאובזר. שיפור בנוחות, בהתנהגות הכביש ובמרווח בשורת המושבים השלישית לאחר מתיחת הפנים.

למה לא: שורת המושבים השלישית בכל זאת מיועדת לילדים. צריכת דלק של 10־9 ק"מ לליטר בבנזין, 11־10 ק"מ בדיזל שיכולת השטח שלו די בסיסית.

למחפשי מציאות: זול יותר מדגמי השבעה מקומות של יונדאי סנטה-פה התאום. תחליף מיניוואן ראוי ולא יקר יחסית, עם ממדים עדיפים על-פני השבעה מקומות הנפוצים, ואמינות גבוהה משל פורד S-מקס. עם זאת, הפורד מרווח ממנו.

השורה התחתונה: קחו אחד לבן, סמנו כמה פסים כחולים וצהובים, ולעולם לא תצטרכו לחשוש יותר מדו"חות מהירות.

ציון: ארבעה כוכבים

הכתבה התפרסמה ב"ידיעות אחרונות"