איך צריכה מוגברת של שומנים תשפר את בריאותכם
כמה שומנים ביום כדאי לאכול כדי להיות בריאים? והאם כמות גדולה של ירקות היא בהכרח בריאה? מחקר יוצא דופן בהיקפו, שכלל 135 אלף משתפים, בחן את הקשר בין ההרכב התזונתי של התפריט היומי (היחס בין פחמימות, שומנים וחלבונים) - ובין הסיכון לחלות ולמות ממחלות לב וכלי דם. חלק מהתוצאות מפתיעות ואינן תומכות בהמלצות הנהוגות כיום
המזונות שידועים כמרוממי מצב רוח ונוגדי דיכאון. לצפייה:
האם מזון עשיר בשומן באמת גורם להתקפי לב? בשבוע שעבר פורסמו בכתב העת המדעי היוקרתי The Lancet ממצאי מחקר רחב היקף שביקש לבחון, בין השאר, את הקשר בין הרכב התזונה של בני אדם ובין תמותה ותחלואה כרונית ממחלות לב וכלי דם וגורמי הסיכון להן.
המחקר המקיף כלל כ-135 אלף משתתפים בגילאי 70-35 מ-18 מדינות ביבשות שונות, שהתנהגותם נצפתה במשך 7.4 שנים בממוצע. במסגרת המחקר נבדק הקשר בין רמת הרכיבים התזונתיים בדיאטה - כולל סך השומן, שומן רווי, שומן חד בלתי רווי, שומן רב בלתי רווי, פחמימות, חלבונים וכולסטרול - לבין מדדי סיכון של לב וכלי דם.
ניתוח נתוני התזונה של המשתתפים העלה כי הצריכה הממוצעת של אבות המזון הייתה:
61.3% פחמימות, 23.4% שומן, 15.2% חלבון.
מתוך השומן: 7.7% שומן רווי, 7.7% שומן חד בלתי רווי, 5% רב בלתי רווי, 3% אחר (כדוגמת גליצרול, ואלדהידים אחרים).
הקשר בין הרכב התזונה לבין פרופיל השומנים ולחץ הדם
הנתונים שעולים מהמחקר אינם תומכים בהמלצה הרשמית הנוכחית של הפחתת צריכה שומן רווי לרמה של מתחת ל-10% מסך הצריכה הקלורית היומית כדרך לשיפור פרופיל השומנים הכללי, וזאת, כפי שמסביר המחקר, מאחר שהפחתת צריכת שומן רווי מלווה בדרך כלל בצריכה גבוהה יותר של פחמימות.
הקשר בין הרכב התזונה לבין הסיכון למחלות לב וכלי דם ולתמותה
במהלך תקופת המעקב תועדו 5,796 מקרי תמותה ו-4,784 אירועי לב וכלי דם משמעותיים. אם כן, הנתונים ממחקר זה אינם תומכים בהמלצות הנוכחיות להגביל את צריכת השומן הכללי לפחות מ- 30% ואת השומן הרווי לפחות מ-10% מסך הקלוריות היומיות. כמו כן, אנשים שצורכים רמה גבוהה של פחמימות עשויים להרוויח מהפחתת צריכת הפחמימות והעלאת צריכת השומנים.
הקשר בין צריכת פירות, ירקות וקטניות לבין הסיכון למחלות לב וכלי דם ולתמותה
במחקר נמצא כי צריכה גבוהה יותר של פירות, ירקות וקטניות הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לאירוע לב וכלי דם באופן כללי, לאוטם שריר הלב ולתמותה מכל גורם ומגורם קרדיווסקולרי; הסיכון היה הנמוך ביותר (ב-22%) עבור צריכה של 4-3 מנות ליום (סה"כ פירות, ירקות וקטניות), כאשר לא נמצאה ירידה נוספת ברמת הסיכון עבור צריכה גבוהה יותר מכך.
באופן ספציפי, צריכת פירות נקשרה בסיכון נמוך יותר לתמותה מכל גורם ומגורם קרדיווסקולרי וצריכת קטניות הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה שאינה מגורם קרדיווסקולרי.
צריכת ירקות חיים הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה בעוד שהתרומה של צריכת ירקות מבושלים הייתה נמוכה יותר.
בשונה מההנחיות התזונתיות המעודדות צריכה גבוהה של פירות וירקות, ממצאים אלה מצביעים על כך שצריכת 4-3 מנות בלבד עשויה להיות יעילה במידה דומה.
פרשנות הממצאים
הממצאים הללו אמנם מערערים על ההמלצות הרשמיות הנוכחיות בנוגע לרמת צריכת השומנים על סוגיהם, אך אם נסתכל עליהם במבט רחב יותר, ניזכר כי הדיאטה ים תיכונית - שהוכחה כבריאה באופן עקבי ומתמשך הן באופן כללי והן מבחינת תחלואה ותמותה לבבית – מכילה אף היא בין 30 ל-35% שומן.
יחד עם זאת, אחוזים נמוכים יותר של צריכת שומן נתמכים על ידי מחקרים אחרים ועל ידי אוכלוסיות מאריכות חיים בעולם. כלומר, יש להתייחס לממצאים אלה בצורה מוגבלת ולזכור כי ראשית, צריכה גבוהה של שומנים וחיוניותה לבריאותנו היו ידועות קודם לכן ושנית, קיים מנעד צריכה רחב יותר שהוכח מחקרית גם כן.
החידוש כביכול העולה ממחקר זה הוא ההמלצה שלא להוריד את צריכת השומן הרווי מתחת ל-10%, כאשר טענת החוקרים היא שהורדת השומן הרווי תוביל אוטומטית לעלייה בצריכת הפחמימות (לא צוין מאיזה סוג), ולכן להשפעה שלילית על פרופיל השומנים.
בפועל, החלפה שכזו הוכחה במחקר זה כקשורה להשפעות חיוביות כמו ירידה בכולסטרול כללי, LDL ולחץ דם, לצד השפעות שליליות על רמת הטריגליצרידים וה-HDL. ייתכן שאם הייתה התמקדות בסוג הפחמימות הנצרך (כדוגמת פחמימות עם מדד גליקמי נמוך או סיבים תזונתיים), הממצאים היו אחרים ומלמדים יותר.
מגבלות המחקר
1. אין התייחסות למקורות המזון ואיכותם (כדוגמת מזון מן החי לעומת מן הצומח, מזון מעובד אל מול לא מעובד, פחמימות בעלות מדד גליקמי נמוך לעומת גבוה, סיבים תזונתיים וכו'), אלא רק לאבות המזון (פחמימות, חלבונים ושומנים), אשר בעידן של ימינו פחות רלוונטיים לדיון מרכזי.
2. המחקר כלל רק שלוש מדינות מערביות, ו-88% מהמשתתפים נדגמו ממדינות אסיה, דרום אמריקה ואפריקה, כך שהרלוונטיות לאוכלוסיית העולם המערבי אינה ברורה, ואף שהממצאים מכלל המדינות היו דומים, חשוב לזכור כי ישנם נתונים אפידמיולוגיים המצביעים על כך שצריכת האורז במדינות אסיאתיות ירדה במהלך 35 השנים האחרונות וצריכת בשר ומוצרי חלב עלתה ובמקביל לתהליך זה היתה עלייה בהשמנה, מחלות לב וסוכרת.
3. לצד מחקר זה התפרסם מחקר אחר ב-New England Journal of Medicine, שמצא כי שיפור התזונה לכיוון דיאטה ים תיכונית או דיאטת ה-DASH, אשר תכולת השומן הרווי בהן היא 8-6% בלבד, מפחיתה סיכון לתמותה מוקדמת. מכאן, שיש להמשיך ולעקוב אחר מחקרים גדולים ואיכותיים.
4. מדובר במחקר תצפיתי, המוערך פחות בעולם הרפואה, מאחר שהוא נתון להטיות בשל גורמים נוספים המשפיעים על בריאות האדם.
5. המחקר מומן אמנם על ידי גופים ממשלתיים קנדיים ואחרים, אך גם קיבל מענקי מחקר בלתי מוגבלים מחברות תרופות רבות.
אם ננסה להגיע בכל זאת למסקנה פרקטית ממחקר זה וממחקרים גדולים אחרים, הרי שעלינו לשאוף לתזונה מאוזנת ממגוון מקורות תזונתיים הקרובים ככל שניתן לטבע (גם אם הם בצורת מזון מן החי), להתאים את התזונה לאדם ולמצבו הבריאותי ולשמור את השימוש בדיאטות קיצוניות למצבים מסוימים שיש להם הצדקה לכך.
קרן וולקומיר
R.Na היא נטורופתית ועורכת תוכן בנטורופדיה
- האנציקלופדיה לרפואה טבעית
לפנייה לכתב/ת 
