ליברמן מתייצב לצד החלטת בג"ץ: "לא מבין למה חרדי לא יכול לשרת בצבא"
בטקס לציון ראש השנה התייחס שר הביטחון להחלטת בג"ץ לבטל את החוק שפוטר תלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל. "כל צעיר שמגיע לגיל 18 חייב להגיע לשירות צבאי או לאומי", אמר ליברמן שהציע כיצד לנהוג בסרבנים: "במקום להכניס לכלא – אפשר רישום פלילי או מניעת מלגות"
התייחסות ראשונה של המופקד על מערכת הביטחון: יום לאחר ששופטי בג"ץ הורו לבטל בתוך שנה את חוק הגיוס, שמסדיר פטור לתלמידי ישיבות משירות צבאי, דיבר הערב (יום ד') שר הביטחון אביגדור ליברמן על ההחלטה. ynet העביר בשידור חי את דבריו של ליברמן מטקס הרמת כוסית של מפלגת ישראל ביתנו לכבוד השנה החדשה, שהתקיים במוזיאון ארצות המקרא בירושלים.
"כל מי שמגיע לגיל 18 חייב להתגייס", אמר שר הביטחון ברקע הסערה. "אנחנו לא נלחמים נגד חרדים ולא נגד בית המשפט העליון, אנחנו משתדלים לגשת לבעיה לפי השכל הישר. בארצות הברית אלפים מפגינים מול הבית הלבן ולא מבינים למה חיילים אמריקנים צריכים למות בג'ונגל בדרום מזרח אסיה, ומצד שני האנשים חדורי הכרה ומוטיבציה, מגובשים, והם בסופו של דבר מנצחים. הפרמטר שמנחה אותנו ללא ספק הוא זה הקרוי החוסן הלאומי".
ליברמן אמר עוד כי "אנחנו מדברים בהחלט על שירות לכול. אנחנו מדברים על שירות לכולם, שאין יותר סוג א', סוג ב'. כל צעיר שמגיע לגיל 18 או לשירות צבאי או לשירות לאומי, זה לא יכול להיות אחרת. ואני מדבר גם על היהודים, גם על המוסלמים וגם על הנוצרים. אני לא מבין למה חרדי לא יכול לשרת בצבא. אם הוא לא רוצה בצבא - אז בשירות לאומי. יש פה מספיק אתגרים לכולם בכל תחום".
בנוגע לסנקציות שעשויות להיות מופעלות נגד חרדים שלא יתגייסו אמר ליברמן: "אני לא מתכוון להכניס לכלא אף אחד. אם אנחנו רוצים להיות יעילים ואפקטיבים ולאו דווקא את הסרבנים להפוך לגיבורים, צריך לעשות את זה בחוכמה. אני יכול לרשום לכל אחד מהם רישום פלילי, אני יכול לדרוש מהמדינה לא לסבסד אף אחד מהם בשום מלגה. אני לא חייב לסבסד, לא אוניברסיטה ולא ישיבה ולא מכינה ולא מכללה שהיא מקבלת סרבני שירות".
שר הביטחון אמר עוד כי "אם אותו בחור לא ירצה בסופו של דבר ללמוד באוניברסיטה - הוא ישלם שכר לימוד מלא והמדינה לא תסבסד אותו. יש פה מכשירים אפקטיביים להסביר למסרבים לשרת שיש לזה מחירים וזה חל על כולם. אנחנו נדרוש גיוס לכולם, גם לחדרים וגם לאחרים, גם לנוצרים וגם למוסלמים. זו התפישה שלנו, מעולם לא הסתרנו אותה. שאף אחד לא ידבר שאי אפשר לצפות מערבים שהם ישרתו בצבא הגנה לישראל או בשירות לאומי. אפשר ועוד איך אפשר, ואנחנו נדרוש את זה. אחרי החגים הנושא הזה ייכנס להילוך גבוה, נילחם על העמדה שלנו".
המערכת הפוליטית סערה ביממה האחרונה בעקבות ההחלטה שבה צידדו שמונה מתוך תשעת השופטים בהרכב המורחב שדן בעתירה. חברי הכנסת של הסיעות החרדיות קיימו היום כינוס חירום בעקבות ההחלטה. ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה אמר כי "מי שירצה ללמוד תורה - ילמד תורה מבלי שיפריעו לו. אף אחד לא יזיז אותנו מעולם הישיבות".
ח"כ פרוש אמר עוד: "מה אתם רוצים? שבג"ץ ישלוט בכל מה שנעשה כאן במדינה? לא יכול להיות שאנשים שאף אחד לא בחר בהם חושבים שהאמת רק איתם. איך יכול להיות ש-15 אנשים תופסים פה את השלטון? באשר לשוויוניות שבג"ץ כל כך ערב לו - יש פה מיליון תושבים ערבים. האם בג"ץ נוגע בשירות שהם צריכים לעשות?".
באשר לצעדים הבאים של המפלגות החרדיות ציין פרוש: "נעשה הכול - בית המשפט רוצה חקיקה? הוא יקבל חקיקה. יש לנו עוד שנה, ובמהלכה נעשה מה שנצטרך כדי לדאוג שמי שירצה ללמוד תורה יוכל לעשות זאת. יש לנו הנהגה רוחנית, שלא כפופה לבית המשפט העליון".
ח"כ עפר שלח מסיעת יש עתיד, שהייתה זו שעתרה לבג"ץ נגד התיקון לחוק הגיוס, בירך מנגד על ההחלטה: "היה לי ברור מהיום הראשון שהתיקון הרע שהעבירה הממשלה הנוכחית לא יעבור בבג"ץ. הוא נוגד את הפסיקה הקודמת של בג"ץ ובעיקר הוא לא צודק ולא תורם לגיוס החרדים".
שלח הוסיף: "בסופו של דבר בנימין נתניהו צריך להחליט האם הוא מתכוון לשלוט במדינת ישראל, או שהחרדים ישלטו בו? האם הוא מתכוון להוביל את מדינת ישראל לערכים משותפים, או שהוא זורע את זה לרוח ובכל פעם הוא חוזר וחוזר בעור שיניו מבג"ץ. כל הקואליציה הנוכחית, למעט החרדים, הצביעה בעד החוק בכנסת וכל מה שהם צריכים זה לחזור לשם. אם לא יעשו זאת, כל הערכים הללו - הן של צה"ל והן של הכלכלה הישראלית - לא מעניינים אותם".
כמעט שנתיים עברו מאז שהכנסת אישרה את התיקון לחוק הגיוס, שמשמעותו היא שצעירים חרדים לא מחויבים להתגייס. שמונה מתוך תשעת השופטים קבעו כי הסדר הגיוס החדש אינו חוקתי ודינו להתבטל. בהחלטת שופטי בג"ץ צוין כי "הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון".
שמונה שופטים סברו כי ההסדר הוא בלתי מידתי ובלתי חוקי ואילו השופט נעם סולברג, בדעת מיעוט, סבר כי יש לדחות את העתירות האמורות שכן טרם בשלה העת להכריע אם ההסדר אינו חוקתי. לפי החלטת בג"ץ, ההסדר יושהה כאמור לשנה ובשנה זו יהיה צורך לגבש חוק חדש.
לפנייה לכתב/ת 
