האפליה התמוהה של ביטוח לאומי כנגד פגועי נפש

צעירה פגועת נפש פנתה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בלוד בבקשה להגיש תביעה ייצוגית נגד המוסד לביטוח לאומי. לטענתה הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי אוסרות על נפגעי נפש להיכנס לוועדה עם מלווה - קרוב משפחה או עורך דין - זאת לעומת כל נפגע אחר, שזכאי לנוכחות מלווה בוועדה במהלך הבדיקות.

הצעירה עברה לפני מספר שנים אירוע במקום עבודתה שבגללו החלה לסבול מפגיעה נפשית. היא פנתה למוסד לביטוח לאומי והגישה תביעה לקביעת נכות בגין פגיעה נפשית בגלל אותו אירוע. הצעירה זומנה ונבדקה על ידי שתי ועדות רפואיות בתחום בריאות הנפש. לוועדה הרפואית היא הגיעה בגפה, אבל לוועדה השנייה – ועדה רפואית לערעורים – הגיעה בליווי עורך דין שייצג אותה. אולם למרבה ההפתעה, הוועדה דרשה מעורך הדין לצאת מחדר הבדיקה בעת שנבדקה, והדבר אף לא צוין בפרוטוקול.

השלט שנתלה מחוץ לוועדה. למען הסר ספק

עורכי הדין דוד שוורצבאום ונדב מרסיאנו ממשרד "מרקמן את טומשין", שהגישו את התביעה בשמה של הצעירה, טוענים שדרישת המוסד לביצוע בדיקה ללא נוכחות מלווה או עורך דין אינה אקראית וחד-פעמית וכי המוסד לביטוח לאומי פועל כך בעקביות ובשיטתיות בוועדות רבות בתחום בריאות הנפש.

עורכי הדין מבקשים מבית המשפט להתייחס גם למספר תצהירים נוספים של עורכי דין שעוסקים בייצוג בוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי, שגם מהם עולה תמונה זהה - המוסד לביטוח לאומי לא מאפשר ביצוע של בדיקות פסיכיאטריות בנוכחות מלווה, בניגוד לבדיקות רפואיות אחרות.

אם עוד נותר ספק בדבר קיומה של מדיניות מכוונת של המוסד לביטוח לאומי, בשלטים שהוצבו במספר סניפים בכניסה לוועדות נכתב: "כל נבדק רשאי לבקש נוכחות של אדם נוסף בשעת הבדיקה הגופנית בוועדה – למעט בבדיקות פסיכיאטריות".

אפליה נגד פגועי נפש? ביטוח לאומי(צילום: איתי בלומנטל)

לפני כארבעה חודשים פנתה הצעירה באמצעות פרקליטיה למוסד לביטוח לאומי כדי לגרום לשינוי בהתנהלות הוועדות בנושא המלווים, אך פנייתה זכתה להתעלמות. רק לאחר שתי פניות נוספות השיב היועץ המשפטי של המוסד וטען כי הוא מכיר בזכותו של כל מבוטח להיבדק בנוכחות מלווה, גם כאשר מדובר בוועדה רפואית נפשית, למעט במקרים חריגים, שבהם יש לנמק את הדבר בפרוטוקול הדיון. היועץ הוסיף וטען שהביטוח הלאומי מיישם את המדיניות הזו בפועל ואינו מפלה בין הנבדקים.

המלווה - זכות חשובה לאנשים בעלי מוגבלות

הצעירה התובעת טוענת שהמדיניות בפועל של המוסד לביטוח לאומי נוגדת את התפיסה של הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית שקבעה: "יש להתיר לבקשת הנבדק נוכחות מלווה בוועדה רפואית כאמור בחוק, לרבות עורך דין, גם בעת הבדיקה הרפואית עצמה. זכות זו חשובה במיוחד בוועדות רפואיות בהן נידון מצבם הרפואי של אנשים בעלי מוגבלות".

עורכי הדין שוורצבאום ומרסיאנו ביקשו מבית המשפט להתיר להם להגיש את התביעה באופן ייצוגי ולפסוק פיצוי על כל ועדה רפואית שהתקיימה בשבע השנים האחרונות שבה חייב המוסד לביטוח לאומי לקיים את הועדה ללא נוכחות של מלווה או עורך דין - ולפסוק פיצוי של 500 שקלים לכל אחד.

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר: "כל אדם שנבדק בוועדה רפואית זכאי להיות מלווה או מיוצג בעת בדיקה רפואית. יחד עם זאת, במקרים בהם הוועדה סבורה כי נוכחותו של המלווה מפריעה לביצוע הבדיקה, בין אם מדובר בבדיקה פסיכיאטרית ובין אם מדובר בבדיקה בתחום אחר, היא רשאית להגביל נוכחות זו בהתאם לשיקול דעתה, ולנמק החלטה זו בפרוטוקול".