אמו של אורון ירדן: "אין לי כוח להתנגד לשחרור של הרוצח, מבחינתי הוא מת מזמן"
בעקבות ההחלטה שנחשפה ב-ynet - לקצר בשמונה שנים את עונשו של צבי גור שחטף וחנק את בנה ב-1980 - אמרה האם פנינה: "מה לעשות? אין לנו גזר דין מוות למישהו שהורג ילדים קטנים. הוא בעיה של המדינה, לא שלי"
"אנחנו כבר עייפים מצבי גור . אנחנו לא רוצים לשמוע את השם שלו. מבחינתנו הוא מת מזמן", כך אמרה היום (ה') פנינה ירדן, אמו של אורון ירדן, שב-1980, בהיותו בן 8, נחטף ונרצח על ידי גור. בתגובה לשחרורו הצפוי של הרוצח - שעליו פורסם לראשונה הבוקר ב-ynet - הוסיפה האם בראיון ל"כאן ב'": "שאלו אותי אם אני רוצה לנסות להתנגד. עניתי שכבר אין לי כוח".
ועדת השחרורים המיוחדת החליטה אתמול לשחרר את גור, שריצה 37 מ-45 שנות המאסר שנגזרו עליו. השחרור יהיה בכפוף לתנאים מגבילים ולבדיקת היתכנות של שב"ס. בפרקליטות טרם החליטו אם לערער על ההחלטה.
גור, כיום בן 70, פגש ב-1980 את אורון ירדן במרכז המסחרי בסביון ופיתה אותו לעלות למכוניתו. כעבור שלושה ימים חנק אותו למוות ולאחר מכן התקשר להוריו של הילד ודרש כופר. גור השאיר את גופתו של ירדן במכונית בפתח תקווה ונסע להוד השרון כדי לקבל את דמי הכופר. למחרת חזר למכוניתו וקבר את הילד בנתניה. גור חמק מהבלשים במשך חודש וחצי, אך הכסף שקיבל היה מסומן והוא שהוביל בסופו של דבר למעצרו.
האם ירדן הוסיפה: "אמרו לי שישחררו אותו בספטמבר אבל לא ידעתי באיזה תאריך. אמרתי שכבר אין לי כוח אחרי כל השנים האלה להתעסק עם זה. אני לא בריאה, הילדים שלי בחו"ל, ואם הממשלה מחליטה שצריך לשחרר אותו - אז זו כבר לא הבעיה שלי. זאת הבעיה שלהם.
אני לא יכולה להתעסק עם זה יותר".על העובדה שההחלטה אינה סופית עדיין אמרה ירדן: "כנראה שהם ישחררו אותו. לקחתי את זה בחשבון. אבל מה אני אעשה? הילדים שלי לא רוצים להתעסק עם זה כבר.
"מה לעשות? אם אין לנו גזר דין מוות במדינה הזו למישהו שהורג ילדים קטנים, אז זהו. זו הבעיה של המדינה. לא בעיה של משפחת ירדן".