תוקפים את בג"ץ: "אף אחד לא יגן עלינו כשהשלטון יפגע בזכויותינו"
השר בנט הסביר כי "ביטול חוקים הפך לשגרה", אבל בחינה מדוקדקת של פסיקות בג"ץ מוכיחה אחרת. מומחה למשפט: ההשתלחות של הח"כים והשרים ברשות השופטת והניסיונות להחלישה - מסכנים בסופו של דבר את השמירה על זכויות המיעוט
ניסיונותיה של שרת המשפטים לשמוט את הקרקע תחת בג"ץ - מסכנים את הדמוקרטיה. כך טוען פרופסור עמנואל גרוס מאוניברסיטת חיפה, נוכח ההודעה על התוכנית המשפטית של השרים איילת שקד ונפתלי בנט.
הגבלת כוחו של בית המשפט העליון באמצעות חקיקה איננה רעיון חדש של שרת המשפטים ושר החינוך. מדובר במחלוקת עקרונית על השאלה למי המילה האחרונה בחקיקה, לכנסת או לבג"ץ. עוד בהיותה חברת כנסת הגישה שקד בשנת 2014 הצעת חוק להוסיף "פסקת התגברות" לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בדומה לפסקת ההתגברות בחוק יסוד: חופש העיסוק, שמשמעותה כי ניתן יהיה לחוקק חוק ברוב מיוחד של 61 חברי כנסת, המנוגד לחוק כבוד האדם וחירותו.
בג"ץ לא ממהר לפסול חוקים
אך האם מדובר בשגרה של ביטול חוקים? לאורך השנים בג"ץ ביטל 15 חוקים וסעיפי חוק, מתוכם ארבעה בשנתיים האחרונות: החוק למניעת הסתננויות שנפסל שוב ושוב בגלל הפגיעה בכבוד האדם, חוק הגיוס, שלגביו הביעו שופטי בג"ץ את תסכולם ממספר הפעמים שבהן דנו בנושא וקבעו כי הוא פוגע בשוויון, מס דירה שלישית נפסל בגלל פגמים בהליך החקיקה והתקציב הדו-שנתי לא נפסל, אך בג"ץ הורה לכנסת לא להעביר כך תקציב בעתיד.
החוק למניעת הסתננות מסמל יותר מכל את המחלוקת בין הממשלה ובג"ץ, שפסל את החוק שלוש פעמים ברציפות. בספטמבר 2013 פסל בג"ץ את התיקון לחוק, שהתכוון לאפשר כליאה לשלוש שנים מבקשי מקלט שהסתננו מגבול מצרים. כשנה לאחר מכן הוא פסל תיקון נוסף לחוק, שאמור היה לאפשר כליאת מסתננים חדשים שהגיעו מגבול מצרים למשך שנה.
בעקבות שתי ההחלטות הללו חוקקה הכנסת תיקון נוסף בדצמבר 2014, ולפיו תתאפשר כליאת מסתננים (השוהים בארץ) ל-20 חודשים, וכליאה לשלושה חודשים בלבד של מסתננים חדשים, אך גם חוק זה נפסל על ידי הרכב מורחב של תשעת שופטי בג"ץ.
"חירותו של אדם היא היסוד הבסיסי לחייו ולקיומו. שלילתה ולוּ למשך יום אחד פוגעת באופן משמעותי בזכויותיו. שקילתן של הפגיעה הקשה בזכויות המסתננים מזה ושל התועלת הנובעת מהחוק מזה, הובילתני למסקנה כי פרק זמן בן 20 חודשים הוא פרק זמן ארוך יתר על המידה להחזקתם של מסתננים בתנאים מגבילי-חירות", כתבה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור. עמדתה של נאור ופסק דין נוסף שהגביל את גירוש המסתננים למדינה שלישית לפני שבועיים, הפך את ביתה ליעד להפגנות מצד תושבי דרום תל אביב ומתנגדי בג"ץ. בתגובה ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו פעמיים בשכונות דרום תל אביב ואמר "אנחנו פה במשימה להחזיר את דרום תל אביב לאזרחי ישראל".
הדוגמה הקנדית
"הממשלה חושבת שהיא יכולה לשלוט באמצעות הרוב האוטומטי בכנסת, והכנסת מחוקקת חוקים שאינם חוקתיים. לכן הם נפסלים בבג"ץ", הסביר פרופסור גרוס. "כל דמוקרטיה נאורה מקנה לבית המשפט העליון סמכות לבדוק את חוקיה. אנחנו שומטים את הבסיס לסיבה שאנחנו זקוקים לבג"ץ, או למוסד שיפוטי שיגן על זכויות האדם שלנו. שוב לא יהיה אף אחד שיוכל לצאת להגנתנו כשהשלטון יפגע בזכויות שלנו".
גרוס מתייחס להשוואה שעורכים תומכי חקיקת פסקת ההתגברות, למודל הקנדי. "המקרה היחיד שמוכר לי בדמוקרטיות מערביות שיש בהן את פסקת ההתגברות, זה רק בקנדה, וגם שם זה בגלל שיש שם שתי חברות שונות לגמרי, החברה האנגלית והצרפתית. כדי להעניק שקט למיעוט דובר הצרפתית הוחלט לתת להם אפשרות - אם בית המשפט העליון יפסוק נגד המיעוט הצרפתי הם יוכלו לתקן זאת באמצעות חקיקה". עוד הדגיש כי מדובר בתיקון לחוקה הקנדית משנות ה-80 וכמעט ולא נעשה שימוש בסעיף זה.
הוא מוסיף כי "דמוקרטיה גדולה כמו ארה"ב בית המשפט העליון פוסל חוקים של הקונגרס כעניין של שגרה, וזה חלק ממחיר הדמוקרטיה, שכאשר הקונגרס חורג מסמכותו ופועל בניגוד לחוקה, זה מתקבל בהבנה.
"הדרך לדבר עם בית המשפט העליון על דברים שלא מוצאים חן בעיניי הכנסת הוא לא באמצעות עקיפת בג"ץ, אלא בדיאלוג בין נבחרי העם ושופטי בית המשפט העליון".
לפנייה לכתב/ת 
