מחקרים קובעים: התנדבות משפרת את בריאות הגוף והנפש
ירידה בסיכון לתחלואת לב, יתר לחץ דם, סוכרת, סטרס, דיכאון, חרדה ואפילו השמנת יתר. אסופת מחקרים חדשה קובעת כי אנשים שמתנדבים למען אחרים - פשוט בריאים יותר. השלב הבא, לדעתו של הפסיכולוג פרופ' עמי שקד, הוא התנדבות במרשם רופא המשפחה. והרווח? של כולנו
בבית חולים בברזיל הבינו את כוח הריפוי של אהבת בעלי החיים. לצפייה:
במאמר שהופיע ב-Harvard Women's Health Watch תחת הכותרת "ההתנדבות טובה לנפש ולגוף", ריכזה סטפני ווטסון, עורכת כתב העת היוצא לאור בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, חלק מהמחקרים האחרונים המציינים את סגולותיה של ההתנדבות כפעילות המועילה לרווחתו הנפשית והרפואית של המתנדב.
אחד החשובים בבהם נערך באוניברסיטת Carnegie Mellon ופורסם ב-Psychology and Aging. המחקר מצא כי אנשים שמתנדבים על בסיס מתמשך זוכים לבריאות טובה יותר מאלה שאינם מתנדבים, וסובלים פחות ממחלות לב, יתר לחץ דם, סוכרת וכדומה. באותו מחקר נמצא גם כי עבודה התנדבותית מפחיתה סטרס ותסמיני דיכאון ומשפיעה לטובה על התחושה הגופנית הכללית, כמו גם על הרווחה הנפשית של המתנדב.
על הקשר בין התנדבות לבריאות קרדיו-וסקולרית עסק מחקר שפורסם ב-JAMA Pediatrics, שדיווח על ניסוי שנערך במערב קנדה במטרה לבחון את השפעתה של פעילות התנדבותית על מרכיבי סיכון לתחלואת לב וכלי דם.
ייחודו של מחקר זה הוא בבדיקת הקשר הסיבתי בין התנדבות למדדי בריאות, לא רק קשר מתאמי. בניסוי בדקו הבדלים במשתני בריאות בין נערים ונערות שהושמו בעבודה התנדבותית בבתי ספר ממלכתיים לאלה בקבוצת הביקורת שלא פעלו התנדבותית. בנערים המתנדבים נמצא שיפור במדדי הכולסטרול והחלבון המהווה מדד חשוב לרמת דלקתיות כללית בגוף (ולכן מהווה מדד למצב הבריאות הכללית).
כמו כן, נמצא כי בקרב הנערים שעסקו בפעילות התנדבותית נרשם שיפור במדד מסת גוף (BMI) שנותן אינדיקציה על תקינות משקל הגוף. שלושת המדדים שנרשמו מהווים מדדי סיכון לתחלואה לבבית.
גם ארגון הבריאות האמריקאי (United Health Group) התייחס לנושא וחקר אלפי אנשים שעסקו בפעילות התנדבותית במשך שנה ויותר, במטרה לבדוק את ההשפעה שיש להתנדבות על משתני בריאות שונים. גם ממצאי מחקר זה העצימו את חשיבותה של ההתנדבות לבריאות המתנדב, שבאה לביטוי בהפחתה ניכרת בתחושות של חרדה ומועקה נפשית, עלייה ניכרת בדימוי העצמי ושיפור בתחושת הכללית של סיפוק מהחיים.
מחקר נוסף שפורסם מצא שהתנדבות מתמשכת לא רק שמשפרת בריאות, אלא גם מאריכה את חיי המתנדב ומספקת תחושה עמוקה של סיפוק מהעשייה למען החברה.
כדאי שרופאי המשפחה ירשמו לפציינטים לעסוק בפעילות התנדבותית
מאמר מהעיתון Guardian הרחיק לכת ושאל - כיוון שההתנדבות מועילה נפשית ובריאותית, אולי ראוי שרופאי משפחה יתנו מרשם לפציינטים לעסוק בפעילות התנדבותית לצד פעילות ספורטיבית, הפסקת עישון, הקפדה על סוכרים ועוד מהלכים שמשפרים את הבריאות?
מסתבר שישנם רופאים שכבר ממליצים להתנדב. ד"ר נורן השאמי, שרואיינה לכתבה, ממליצה על התנדבות ואמרה לגארדיאן ש"חשוב שההתנדבות תיעשה לא מתוך כוונה לסייע לבריאות אלה מרצון לסייע לזולת כגורם מנטלי שמשפיע לחיוב על תפקידו ובריאותו של המתנדב".
כפסיכולוג, לדעתי השאלה החשובה שעולה בהקשר להתנדבות היא מהות הגדרת הפעולה – "צריך להתנדב" או "רוצה להתנדב"? האם לוחצים עליכם להתנדב או שההתנדבות היא ביוזמתכם. ההתנדבות מתוך רצון אישי היא משמעותית ותורמת יותר.
ד"ר סטפני ווטסון וד"ר ניסן לימור רואים במשמעות של ההתנדבות יעד של השגת מטרות אישיות – פיתוח אחריות ויוזמה, רכישת ידע להתמודדות והבנה, הזדמנות לבדוק את כישורי המתנדבים, עיצוב זהות עצמית ומערכת ערכים. לכן אין זה מפתיע שהתנדבות מוסיפה יכולת אנושית ומשפיעה על הנותן לטובה.
אם נתאר מצב לפיו אזרחים בישראל בעלי יכולת נפשית ורצון נתינה היו מתנדבים שעה בודדת בחודש למען קשישים, ילדים בסיכון, אוטיסטים ואחרים, שירותי הרווחה בארץ היו משתפרים וההתנדבות הייתה משחררת תקציבי רווחה וסיוע להרחבת הפעילות הממשלתית הדלה יחסית בנושא. הדבר היה מתבטא באפשרות להפנות כספים לבריאות ולבעיות חברתיות בוערות.
במוסדות האקדמיים קיימות יחידות למעורבות חברתית. לדעתי, מעורבות חברתית והתנדבות לתועלת הקהילה חייבים להפוך לקורס בסיסי בכל מסלולי הלימוד האקדמיים. קורס שייתן ניקוד זכות בדרך לתואר ובמקביל יסייע לבנות חברה התנדבותית ואנושית.
פרופ' עמי שקד הוא ראש החוג לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים – מל"א
לפנייה לכתב/ת 
