10 דברים שהיינו רוצים לראות גם בשנה הבאה
תסרוקות של דילן דמראווי, מאמנים שעושים כוריאוגרפיה, שחקנים שמצייצים בטוויטר - והרבה הרבה פדיחות. איציק שאשו מתכונן לתשע"ח בכדורגל הישראלי. איורים: ליאו אטלמן
1. מאמנים שעושים כוריאוגרפיה
אני ממש אוהב את המאמנים האלה שלא מפסיקים לזוז על הקווים. אני יודע שחלק מהתנועות של גיא לוזון עלולות לבלבל טייסים שמנמיכים לקראת נחיתה, וברור לי שהמשמעת הטקטית של שחקני הפועל אשקלון בנויה על אימונים בשילוב של איומים, וחלק מפרצי השמחה של שלומי דורה מזכירים חגיגת מימונה שיצאה משליטה. אז מה? הרי אם יש משהו שמחרפן אוהדי כדורגל זה כשהמאמן שלהם עומד דומם כמו פמוט כשהקבוצה שלהם בפיגור, או סתם נראית רע. חוץ מזה, כשיורגן קלופ מתנהג ככה אז כולם מתמוגגים מאיך שהוא "חי את המשחק", לא?
2. קבוצות עניות שמפוצצות את בלון הקבוצות העשירות
אוקיי, נכון, כאוהד של קבוצה כמו בני-יהודה, ברור שיש לי כאן אינטרס חבוי, אבל נשבע שזה לא רק בגלל זה. העניין הוא שבעידן שבו לשלוש קבוצות בליגה יש תקציב של פי עשרה או יותר מהתקציב של לפחות שמונה קבוצות אחרות, ניצחונות ענקיים של האנדרדוג הופכים נדירים יותר ויותר. אבל פעם בכמה מחזורים, כשקבוצות כמו נתניה ואשקלון גורמות לברק בכר להזיע קשות בטרנר, או כשפרויקט המיליונים של יענקל'ה מביך את עצמו מול קבוצות שוויתרו על שי לחג כדי לעבור בבקרה, אתה נרגע קצת ומזכיר לעצמך שעדיין לא הידרדרנו לתחרותיות בסגנון הליגה הסקוטית.
3. עוד פרשנים טובים וצעירים
תראו, אין לי שום דבר נגד החבורה הקיימת של פרשני הכדורגל שלנו. לפעמים גוון הקול שלהם (והטעויות והקלישאות) הם חלק אינטגרלי מהמשחק שהתיישבת לראות בטלוויזיה, אבל לאחרונה אני מוצא את עצמי מחפש את כפתור ה-mute יותר מדי פעמים. גם השעשועון "חפש את האינטרס" שאפשר לשחק לפעמים כבר מיצה את עצמו. הפתרון? עוד ועוד הזדמנויות לחבר'ה הצעירים (והרהוטים והמעניינים והאובייקטיביים) שצצו לאחרונה. חבר'ה כמו אסף כהן ואורי אוזן, למשל. רק תשחררו אותם מהחליפות, תשעה חודשים בשנה זה סאונה פה.
4. תסרוקות של דילן דמראווי
אין לי מושג איפה הסקאוטים של הפועל עכו הצליחו למצוא שחקן עם שם פרטי מהוליווד, שם משפחה משעריים ותסרוקת ממרכז השדה של קולומביה בניינטיז, אבל הצבע שהוא מביא איתו למגרש זה מה שהליגה הזאת צריכה. כשחצי מהשחקנים בעולם מסתובבים עם השטאנץ הבנאלי והקבוע של תספורת רונאלדו + שרוול יאקוזה מקועקע על יד שמאל, כיף לראות מישהו שהלך על אולד-סקול סטייל, אפילו אם מזוויות מסוימות ביציע הוא עלול להסתיר לך את כל עיגול האמצע.
5. משחקים באור יום
עם כל הכבוד להסכמים מול גופי השידור ולאילוצי הלו"ז של הקבוצות הישראליות שמשחקות באירופה, אין שום סיבה בעולם שבכל שבת לא יקיימו לפחות שני משחקים שגם יתחילו וגם ייגמרו באור יום. אני לא בעניין של חיסכון באנרגיה, סתם זוכר איך כילד ברוב המשחקים שהייתי בהם הצלחתי ליהנות גם בלי מעורבות של פרוז'קטור, והיום כאבא קשה לי מאוד לגרור את הזאטוטים למשחק שמתחיל ב-19:00 מבלי לקבל מאמא שלהם מבט פדגוגי במיוחד.
6. רכבת ההרים הידועה בכינויה: הליגה הלאומית
אין לי מושג כמה נכונות השמועות על משחקים לא לגמרי כשרים בליגת הכדורגל השנייה שלנו, אבל אני כן יודע דבר אחד: אם פעם המשחקים בשישי בצהריים היו פשוט חומר ההרדמה הכי חזק בטבע, היום אתה עלול להפסיד חמישה גולים רק אם תמצמץ טיפה חזק מדי. דקה 80 ועדיין 0:0? אל תהיה מופתע אם ייגמר 3:3. שלא לדבר על זה שהעונה הכל יותר מותח כי אתה לא יכול לדעת אם הפועל ת"א תעלה ליגה בינואר או רק בפברואר.
7. חולצות וינטג'
בספורט האמריקאי הסיפור הזה נפוץ מאוד. שם פשוט קוראים לזה throwback, והרעיון הוא שלפחות פעם בשנה הקבוצה שאתה אוהד עולה למגרש עם תלבושת מגניבה מפעם. ברור שהמניע העיקרי כאן הוא עוד כסף ממרצ'נדייז, אבל כשעושים את זה כמו שצריך, אין יותר מדליק מזה. בית"ר ירושלים עשתה את זה העונה, והחולצות שלהם כל כך זורקות אותך אחורה, שאתה מוצא את עצמך מחפש בהרכב את מלמיליאן ואודי אשש.
8. מנואלה
כן נו, אני מדבר על המנוף ההוא שאוהדי הפועל באר-שבע הפעילו בעונה שעברה בכמה הזדמנויות כדי להרים איזה תפאורה מטורפת. אני יודע, משחקים נגד קריית-שמונה בטרנר זה קצת פחות מסעיר מלארח את אינטר, אבל לכמה רגעים הליגה בישראל הזכירה את הקיר ההוא מאחורי השער בדורטמונד, אז למה להפסיק?
9. כדורגלנים (או מועדונים) בטוויטר
ובחייאת, שגם יהיו מעניינים. בלי קלישאות ותמונות של הבלם הזר החדש שלכם יורד על אבטיח אחרי האימון. אם הספורטאים הגדולים בעולם יכולים להשתמש בזה בשביל קשר בלתי אמצעי עם המעריצים שלהם, גם כדורגלני ארצנו יכולים לשים בצד את אופציית "המקורבים", ולהתחיל לצייץ בעצמם. מילה טובה להפועל רעננה, שעושה את זה בכלל בכלל לא רע ומתחזקת חשבון עם יותר עוקבים בטוויטר מצופים ביציע.
10. פדיחות
עוד הפסקות חשמל באשקלון, עוד פסלים בתור ערבויות בבקרת התקציבים, עוד לגיונרים שחוזרים מאירופה אחרי שש דקות בגביע הליגה לשדרוג של 400 אחוז בשכר. עוד מכל הדברים האלו, שיזכירו לנו באיזו פארטייה של ענף אנחנו מתעסקים פה. אולי אחר כך לא יהיו לנו ציפיות מהנבחרת.
לפנייה לכתב/ת 
