תיעוד נדיר של רגעי האושר לפני הרצח: אורון ירדן בן 7
צבי גור, רוצח הילד אורון ירדן, צפוי להשתחרר ביום רביעי אחרי 37 שנות מאסר. בתיעוד מצלמת 8 מ"מ שהגיע לידי ynet נראה הילד משחק בחצר החברים בסביון כשנה לפני שנחנק למוות. מארגנת העצומה ברשת ורועי, אחיו של אורון, דוחקים בפרקליט המדינה לערער על השחרור המוקדם: "שי ניצן, אל תשחרר את רוצח אחי"
השנה 1979. אורון ירדן, בן 7, מעביר עוד יום של משחק בחצר בית החברים בסביון. בת משפחה, שבנה רון הוא בן גילו וחברו של אורון, אחזה במצלמת 8 מ"מ והנציחה את הרגעים המאושרים של השכן כשנה לפני שצבי גור חנק אותו למוות. "היינו מתראים אז הרבה אחרי בית הספר", סיפר החבר רון בהתייחסו לתיעוד הנדיר שמתפרסם לראשונה ב-ynet. על היום שבו נעלם אורון סיפר החבר: "אני זוכר שהוא נעלם, זוכר את החיפושים, לא ידענו מה קורה, עברנו משהו מוזר ואז הבנו שהוא איננו".
אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, הרוצח גור (70) ישתחרר ביום רביעי מהכלא - כפי שפורסם לראשונה ב-ynet - לאחר שריצה 37 מתוך 45 שנות המאסר שנגזרו עליו. משפחתו של אורון וקרוביה דוחקים בפרקליטות לערער על החלטת ועדת השחרורים לקצר את עונשו של גור. רועי, אחיו של אורון, אמר: "אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה שהרוצח לא ישוחרר. אני מקווה שהפרקליטות תתנגד למהלך הזה של הוועדה. שי ניצן! אנחנו מבקשים, אל תשחרר את הרוצח של אח שלנו".
על הסרטון שתיעד את אורון בגיל 7 אמר רועי: "זו פעם ראשונה שראיתי את הסרטון הזה, הוא מאוד ריגש אותי. זה מסמך ויזואלי היסטורי של אחי זכרו לברכה. אין לי שום דבר אחר ממנו. זה דוחף אותי קדימה להיאבק שהצדק ייעשה ושהרוצח יישאר בכלא ויגמור את התקופה שנקבעה בחוק".
דפנה שפיגלמן, חברה של המשפחה, פרסמה עצומה בפייסבוק נגד השחרור המוקדם של גור. יותר מעשרת אלפים איש כבר חתמו על העצומה. לדברי שפיגלמן, "מספר החתומים הוא הוכחה לכך שחלק גדול מהציבור לא רוצה לראות את רוצח הילדים מחוץ לכותלי הכלא. ההחלטה היא רק בידי שי ניצן, והוא שיכריע אם הרוצח גור יישב בערב עם משפחתו או שיישאר בכלא. זה לא שונה בהרבה מהמצב שבו נמצאת המשפחה של אורון, שמרגישה בכלא מאז שגור החליט לרצוח להם את הילד".
בני שכבתו של אורון הצטרפו אף הם למאבק וניסחו מכתב שבכוונתם למסור לפרקליטות. "אנחנו, תלמידי ב' 1 וב' 2, חבריו לשכבה של אורון ירדן, כותבים לכם בפרקליטות מכתב זה. אנו עומדים תמהים נוכח הכוונה להמתיק את עונשו של צבי גור בשמונה שנים. שמונה שנים זה כל מה שהחוטף הניח לאורון ירדן לחיות. אנחנו רוצים שתדעו שמאחורי הסיפור שכל המדינה הזדעזעה ממנו ישנם ילדים שהיום הם מבוגרים. אלה אנחנו, והסיפור הזה הוא חלק מחיינו, יום יום. הוא חלק מהדרך שבה התעצבנו והתגברנו, והוא משפיע גם על הדרך שבה אנחנו מגדלים את ילדינו".
עוד כתבו חברי השכבה: "אין שום היגיון להקל עוד על הרוצח. אין שום דרך להקל על המשפחה. אין דרך שבה אורון יוכל להיות אבא. אין דרך שבה אורון יחזור לבלות איתנו. איננו מוצאים כל היגיון במתן פרס לרוצחו. זה הרגע לתת למשפחה להרגיש שהמדינה איתם בכאבם. אין ספק. גם בעוד שמונה שנים לא תנוח דעתנו משחרורו. אבל לכל הפחות שיגמור לרצות את עונשו".
בית המשפט המחוזי בלוד קיבל אתמול את עתירת פרקליטו של גור, עו"ד אייל אלון, למנוע את מעבר הרוצח מאגף השיקום לאגף סגור. "כאב המשפחה הוא עמוק וכן ואין שום מילים שיוכלו להקהות את הכאב", אמר באחרונה עו"ד אלון. "מבחינתו של גור, הוא אמר בעשרות השנים האחרונות - בוועדות, ובעשרות הדו"חות - שהוא רואה לנגד עיניו את המעשה הנורא שעשה יום-יום שעה-שעה. זה מלווה אותו".
עו"ד אלון הוסיף: "הוא לוקח אחריות ומביע חרטה, והדרך שלו לשמור על ערך חיובי בעיני עצמו היא שהוא מקדיש את כל זמנו לעשייה ותרומה לסביבתו. הוא תומך באסירים אחרים ומעביר חוגים למשל. הכאב ברור ועמוק. כשבית המשפט מעניש, יש בתוך שיקוליו שיקול של אלמנט הגמול בענישה. ב-37 שנות המאסר האלמנט הזה בא על סיפוקו".
לפנייה לכתב/ת 
