הפרקליטות ערערה: "לא לשחרר את רוצח הילד אורון ירדן"
יומיים לפני השחרור המיועד של צבי גור, שעליו פורסם לראשונה ב-ynet, הודיעה הפרקליטות לבית המשפט כי היא מתנגדת לקיצור עונשו של רוצח הילד אורון ירדן. "רצח של ילד בנסיבות המקרה דנן מהווה יוצא דופן וחריג בחומרתו", ציינה הפרקליטות בעתירה. "האסיר לא לקח אחריות מלאה על מעשיו"
הפרקליטות עתרה הערב (יום ב') לבית המשפט המחוזי בלוד נגד החלטת ועדת השחרורים שהמליצה לקצר את עונשו של צבי גור, רוצח הילד אורון ירדן ב-1980. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, גור אמור להשתחרר ממאסר ביום רביעי לאחר שריצה 37 שנות מאסר מתוך 45 השנים שנגזרו עליו. הדיון בעתירת הפרקליטות יתקיים מחר. הפרקליטות מבקשת מבית המשפט לעכב את ביצוע השחרור עד למתן פסק דין בעתירה.
הפרקליטות טענה בעתירה כי "ועדת השחרורים לא נתנה משקל ראוי לחומרת העבירה ולנסיבות האכזריות יוצאות הדופן שבהן בוצעה". עוד מציינת המדינה כי פרשת רצח הילד עומדת במבחן "רעידת אמות הסיפים הציבוריות" גם בחלוף השנים. "רצח של ילד בנסיבות המקרה דנן מהווה רצח יוצא דופן וחריג בחומרתו, שסעיף 10(א) חל עליה, גם לאחר מחצית מתקופת השליש", צוין בעתירה.
גור נידון ב-1980 למאסר עולם בגין עבירת הרצח שבה הורשע. כמו כן הוא נידון לעונשים נלווים שהסתכמו ב-34 שנות מאסר בגין הרשעתו בעבירות נוספות, ובהן שתי עבירות חטיפה ועבירת סחיטה באיומים. עונשים אלה הוטלו בחופף לעונש מאסר העולם שהוטל עליו.
ב-1999 נקצב עונשו של גור ל-45 שנים, כך שהוא צפוי לסיים את מאסרו ביוני 2025. מועד תקופת שני שלישים ממאסרו של גור, בניכוי מנהלי, חלף כבר בינואר 2010. ביום רביעי שעבר החליטה ועדת השחרורים כי יש לשחרר את גור שחרור מוקדם ולקצר שמונה שנים ממאסרו. לפי ההחלטה, השחרור יהיה בכפוף לתנאים מגבילים ולבדיקת היתכנות של שב"ס.
בעתירת המדינה היום נטען כי קביעת ועדת השחרורים "אינה סבירה, אי שגויה משפטית ומהווה פגם היורד לשורשו של עניין שיש בו כדי להביא לביטול ההחלטה. מתיאור פרשת הרצח עולה תמונה של מעשה חטיפה אכזרי, קר לב ומתוכנן היטב, עם ניסיון קודם, כשהחטיפה הייתה מיועדת מתחילתה למטרות סחיטה מהורי הילד. הוא פעל בקור רוח, בשיטתיות ובתעוזה להשגת מטרתו, ומשכך 'לא יכולה להיות מחלוקת שמדובר ברצח חריג ויוצא דופן בחומרתו, בכל היבט'".
עוד סבורה המדינה, כי ועדת השחרורים לא נתנה משקל ראוי לעובדה שגור לא לקח אחריות מלאה על מעשיו, והתעלמה מהקביעה בחוות הדעת הפסיכודיאגנוסטית שלפיה האסיר "אינו רואה בעבירה חטיפה ורצח, מתאר את השתלשלות העניינים בעיקר בתכנון התנהגות לקוי, אי שקילה של השלכות ואינו מייחס לעצמו כוונת זדון ביחס לרצח".
עו"ד אייל אלון, סנגורו של גור, אמר הערב: "בית המשפט העליון קבע בסדרה ארוכה של פסקי דין ששיקול הדעת הנתון לוועדת שחרורים הוא רחב מאוד וכי בית המשפט שמעביר את החלטת הוועדה במבחן הביקורת השיפוטית לא יחליף את שיקול הדעת של ועדת השחרורים - אלא אם הוא ישתכנע שההחלטה פגומה ולא סבירה בצורה קיצונית.
מקריאת הערעור המקיף שהכינה הפרקליטות עולה כי הוועדה בראשות שופט בית משפט מחוזי ותיק ומיומן התייחסה לכל השיקולים, עברה על כל הדו"חות ובשום פנים ואופן לא ניתן לומר שנפל בה פגם כזה חמור היורד לשורשו של עניין. לו היה מדובר בתיק משפטי גרידא, אין לי ספק שהערעור הזה לא היה מוגש".
המאבק של משפחת הקורבן
מאז היוודע דבר החלטת ועדת השחרורים, דחקו משפחתו של אורון וקרוביה בפרקליטות להגיש ערעור. רועי, אחיו של אורון, אמר: "אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה שהרוצח לא ישוחרר. אני מקווה שהפרקליטות תתנגד למהלך הזה של הוועדה. שי ניצן! אנחנו מבקשים, אל תשחרר את הרוצח של אח שלנו".
דפנה שפיגלמן, חברה של המשפחה, פרסמה עצומה בפייסבוק נגד השחרור המוקדם של גור. יותר מעשרת אלפים איש כבר חתמו על העצומה. לדברי שפיגלמן, "מספר החתומים הוא הוכחה לכך שחלק גדול מהציבור לא רוצה לראות את רוצח הילדים מחוץ לכותלי הכלא. ההחלטה היא רק בידי שי ניצן, והוא שיכריע אם הרוצח גור יישב בערב עם משפחתו או שיישאר בכלא. זה לא שונה בהרבה מהמצב שבו נמצאת המשפחה של אורון, שמרגישה בכלא מאז שגור החליט לרצוח להם את הילד".
בני שכבתו של אורון הצטרפו אף הם למאבק וניסחו מכתב שבכוונתם למסור לפרקליטות. "אנחנו, תלמידי ב' 1 וב' 2, חבריו לשכבה של אורון ירדן, כותבים לכם בפרקליטות מכתב זה. אנו עומדים תמהים נוכח הכוונה להמתיק את עונשו של צבי גור בשמונה שנים. שמונה שנים זה כל מה שהחוטף הניח לאורון ירדן לחיות. אנחנו רוצים שתדעו שמאחורי הסיפור שכל המדינה הזדעזעה ממנו ישנם ילדים שהיום הם מבוגרים. אלה אנחנו, והסיפור הזה הוא חלק מחיינו, יום יום. הוא חלק מהדרך שבה התעצבנו והתגברנו, והוא משפיע גם על הדרך שבה אנחנו מגדלים את ילדינו".
עוד כתבו חברי השכבה: "אין שום היגיון להקל עוד על הרוצח. אין שום דרך להקל על המשפחה. אין דרך שבה אורון יוכל להיות אבא. אין דרך שבה אורון יחזור לבלות איתנו. איננו מוצאים כל היגיון במתן פרס לרוצחו. זה הרגע לתת למשפחה להרגיש שהמדינה איתם בכאבם. אין ספק. גם בעוד שמונה שנים לא תנוח דעתנו משחרורו. אבל לכל הפחות שיגמור לרצות את עונשו".
גור, כיום בן 70, פגש ב-1980 את אורון בן השמונה במרכז המסחרי בסביון ופיתה את הילד לעלות למכוניתו. כעבור שלושה ימים חנק אותו למוות ולאחר מכן התקשר להוריו של הילד ודרש כופר. גור השאיר את גופתו של ירדן במכונית בפתח תקווה ונסע להוד השרון כדי לקבל את דמי הכופר. למחרת חזר למכוניתו וקבר את הילד בנתניה. גור חמק מהבלשים במשך חודש וחצי, אך הכסף שקיבל היה מסומן והוא שהוביל בסופו של דבר למעצרו.
לפנייה לכתב/ת 
