בלחץ השרה שקד: אושרו עוד מיליונים למינויים פוליטיים

השרים שקד ולוין(צילום: אלכס קולומויסקי, עידו ארז)

שרי הממשלה יוכלו למנות מקורבים כמשנה למנכ"ל משרדם - כך אישרה היום (ב') ועדת השירות של נציבות שירות המדינה, בראשות ממלא מקום נציב שירות המדינה, אודי פראוור. ההחלטה מהווה אישור לאחת המסקנות המרכזיות של ועדת שקד-לוין: לאפשר לשרים למנות למשרת אמון מינויים פוליטיים.

עלות העסקה של משנה למנכ"ל היא כ-2 מליון שקל לשנה. שכרו של משנה למנכ"ל יהיה 90 אחוז משכר מנכ"ל של משרד ממשלתי, דהיינו ירוויח 32 אלף שקל וייהנה מלשכה, עוזר, נהג ומזכירות. כיום מתוך 22 משרדי ממשלה, חמש משרות משנה למנכ"ל מאוישות. אם ההצעה תאושר בממשלה, השרים יוכלו לאשר מינויים של 17 משנים למנכ"ל. המשמעות היא הוצאה של 34 מיליון שקל בשנה.

בהחלטה תמכו כל חברי ועדת השירות, שמורכבת ממנכ"לים של משרדי ממשלה ומנציגי ציבור. ואולם ראש הועדה פראוור התנגד לה, כמו גם נציב שירות המדינה הקודם, משה דיין. גם דיין וגם פראוור עשו הכול כדי לדחות את הדיון בהצעה, אך שקד הפעילה לחצים לאשר אותה וכעת היא תובא לאישור הממשלה.

הפקידות הבכירה בממשלה התנגדה להצעה בנימוק שהיא רק תביא להרחבת הפוליטיזציה של השירות הממשלתי, ולא תשפר כהוא זה את המשילות. כמו כן גורמים בכירים בשירות המדינה אומרים כי מדובר במחטף לפני שנבחר נציב שירות מדינה חדש.

השר יואב גלנט. יצביע נגד ההחלטה(צילום: מרק ישראל סלם)

ההחלטה לאשר את מינויים של משנים למנכ"ל במשרדי הממשלה עברה עם כמה הסתייגויות: הגורם הממנה יהיה מנכ"ל המשרד; המשרה ותחום פעולתה יהיו כפופים באופן בלעדי למנכ"ל בהלימה להיררכיה ארגונית הנהוגה כיום; משרת המשנה תהיה מופקדת על הובלת תהליכים, תיאום בין המשרדים, מימוש מדיניות, אך לא תהיה מופקדת באופן קבוע על יחידה או אגף במשרד. הממונה יוכל לקדם תיאום בין גופי המשרד השונים לצורך הובלה וקידום של פרויקטים שונים בהנחיית המנכ"ל ובכלל זה לא יהיה ממונה על עובדי מדינה ובפרט על שומרי סף במשרד.

הוועדה קבעה תנאי סף ותיאור תפקיד במטרה שימונו מועמדים ראויים ומוכשרים לתפקיד. ועדת השירות ציינה שמדובר בתנאי סף מחמירים יותר מאלו הנהוגים לגבי מנכ"ל של משרד ממשלתי.

כך למשל, מועמד לתפקיד משנה למנכ"ל בעל תואר ראשון, יידרש לשבע שנות ניסיון בתחום עיסוק המשרה או בתחום הפעילות העיקרי של המשרד, או שש שנים אם יש ברשותו תואר שני, מתוכן חמש שנים - ניסיון ניהולי בכיר או בתפקיד בכיר בתחומים המקצועיים של המשרד אם הוא בעל תואר ראשון, או ארבע שנים אם הוא בעל תואר שני.

שר השיכון יואב גלנט מתכוון להצביע נגד ההצעה בממשלה בנימוק שההצעה שאושרה בוועדת השירות רק תגרום לעוד מינויים פוליטיים ותנציח את השיטה הקיימת שבה חברות ממשלתיות פועלות בניגוד לדעת השר, שורר כאוס ניהולי והציבור משלם את המחיר.

גלנט הציע בוועדת שקד-לוין לשנות בחקיקה את כל שיטת המינויים בשירות המדינה ולקבוע כי כל פקיד בדרג ראש אגף ומעלה ימונה לקדנציה של שלוש שנים, עם אפשרות להארכה לתקופה נוספת. המשמעות היא ששליש מהפקידות הבכירה יתחלף כל שנה. המינוי של שליש יהיה מתוך רשימה מוגדרת של בעלי כישורים מסויימים ומתוכה השר יחליט מי למנות. ועדת המינויים תבחן רק את הנאותות של המועמד ואם הוא עומד בכללים אך השר יבחר בו.

התוצאה תהיה שהפקידות הבכירה תרצה להצליח בתפקיד בשלוש השנים שנועדו לכך, כדי שהשר יאריך את הכונה בפרק זמן נוסף. זה יאפשר לשר ליישם את מדיניותו. כמו כן השר יוכל כל שנה להעביר מתפקידו ראש אגף שלא יתנהג לפי הקריטריונים או אמות מידה של יעילות או סיוע לציבור.