נחשף היקף העסקתה של שרה נתניהו: כ-60 שעות בממוצע בחודש
בהתאם להוראת בית המשפט, פרסמה עיריית ירושלים מידע אודות עבודתה של אשת ראש הממשלה כפסיכולוגית ילדים חינוכית. העירייה: "שעות העבודה לא כוללות היעדרויות מסיבות מוצדקות". ב-2016 ירדה הגברת נתניהו לשליש משרה
עיריית ירושלים חשפה את היקף העסקתה של שרה נתניהו כפסיכולוגית ילדים חינוכית - כפי שכפה עליה בית המשפט המחוזי בעקבות עתירה של העיתונאי בן כספית. מהדו"ח שהוציאה העירייה עולה כי אשת ראש הממשלה עבדה בממוצע 60.1 שעות בחודש בשנה האחרונה. עוד עולה מהנתונים כי החל מה-1 בספטמבר 2016 השתנה היקף המשרה של נתניהו מחצי משרה לשליש משרה.
בחודש מרס 2016 נרשם הנתון הגבוה ביותר - 99.25 שעות עבודה, ואילו באוגוסט נרשם הנתון הנמוך ביותר - 21.25 שעות. במסמך של העירייה צוין כי "שעות העבודה אינן כוללות היעדרויות מסיבות מוצדקות". היקף משרה מלאה בישראל עומד על 186 שעות – שהם 43 שעות שבועיות. דהיינו, חצי משרה מחייבת עבודה של כ-93 שעות ואילו ממוצע שעות העבודה של שרה נתניהו היה נמוך מחצי משרה.
העירייה עמדה על כך שכל מידע מהווה פגיעה בפרטיות ולכן סירבה תחילה למסור את הפרטים. לדבריה, חשיפת חלק מהמידע עלולה לפגוע בשלומה וביטחונה של נתניהו והסובבים אותה במסגרת עבודתה המקצועית. נתניהו עצמה טענה שיש לדחות את הבקשה משום שיש יריבות אישית בינה לבין כספית עד כדי "רדיפה". מטרת העתירה, טענה, היא לפגוע בה ובבעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו. אך השופט ארנון דראל דחה את הטענה למניעים זרים מאחורי העתירה.
בהחלטה שקיבל לפני כחודש קבע השופט דראל כי "אין להתעלם מכך שאין מדובר בעובדת 'רגילה' הדומה לאלפי עובדים אחרים בעירייה, אלא למי שהיא לצד עבודתה גם דמות ציבורית מוכרת". הוא הוסיף: "אכן אין בכך שאדם הוא בן זוג או בת זוג של מי שממלא תפקיד ציבורי בכיר, ראש ממשלה, שר או נושא משרה בכיר אחר, כדי להצדיק את הפגיעה בפרטיותו, אך מעניינה של הגברת נתניהו הדברים שונים ונקודת האיזון מצויה במקום המחייב מסירת מידע חלקי.
"העולה מהתשתית העובדתית כי המשיבה (נתניהו) חושפת בפני הציבור בראיונות שהיא עורכת ובפרסומים שונים היזומים על ידי ראש הממשלה או על ידיה את דבר עבודתה כפסיכולוגית חינוכית לצד תפקידה הציבורי כרעיית ראש הממשלה. במצב דברים כזה שבו נעשה שימוש פומבי מצדה ומצד ראש הממשלה בעיסוקה המקצועי הרי שקמה ההצדקה הנובעת מהעניין הציבורי שהמשיבה וראש הממשלה מעוררים למסירת מידע, גם אם הדבר גורם לפגיעה בפרטיות.
"העותר הצליח להניח תשתית לקיומו של עניין ציבורי בפרסום שאינו נובע מעצם היות המשיבה בת זוג של אישיות ציבורית רבת מעלה, אלא מהפרסום היזום שנעשה על אודות עיסוקה כאמור לעיל. בכך שונים פני הדברים מכל בן זוג או בת זוג של איש ציבור שדבר עיסוקיו האחרים אינו הופך נחלת הכלל ואינו מתפרסם".
לפנייה לכתב/ת 
