זה מה שקורה כשאתם שולחים ילד חולה לגן
כולם יודעים שלא שולחים ילד חולה לגן, אבל במבחן המציאות מגיעים ילדים עם חום, נזלת ושלשולים. עד כמה זה בעייתי ומה עושים עם אי הנעימות בעבודה כשצריך להודיע בכל שבועיים שנשארים בבית? הורים מדברים על הסוגיה הכי רגישה
כל הורה לילדים קטנים מכיר את זה. אתם קמים בבוקר, מגלים שהילד לא מרגיש טוב ומתחילים לחשוב מהר מה לעשות. יש כאלו שיודיעו בעבודה שהם לא מגיעים, יש את אלו שיקפיצו את הסבתא ויש גם הורים שיגידו שהוא לא בדיוק חולה אלא רק "קצת לא מרגיש טוב" ויכול ללכת לגן.
מתי עובר הגבול בין ילד מעט מנוזל לבין ילד שעלול לפתח חום ולהדביק את שאר הילדים? הסוגיה הזו מאוד מורכבת ורגישה, לכן ההורים בכתבה שמספרים על הקושי שלהם הסכימו להתראיין בשמות בדויים בלבד.
הורה יודע לזהות מתי הילד שלו חולה
"לבן שלי יש מחלה נדירה שמצריכה כימותרפיה", משתפת מורן. "הרופא אישר לו ללכת לגן אבל הוא מאוד רגיש. כל מגפה של שלשולים, דלקת עיניים, אפילו נזלת כרונית או שיעולים - מחייבת אותנו להוציא אותו מיידית כדי שלא יידבק. תסמינים קטנים עלולים להתפתח אצלו לדלקת ריאות או חלילה לזיהום".
המחלה של הילד התגלתה לפני כחצי שנה, כשהיה בן שנתיים. "אני לא לוקחת אותו לג'ימבורי, בריכה או בתי מלון, אבל יש גבול לכמה אפשר לשמור עליו בבית ולהגן עליו בצמר גפן. גם הוא וגם אני זקוקים לזה, הילד צמא לחברת ילדים. הרופאה האונקולוגית חיזקה אותי והסבירה שמבחינה נפשית הוא יפרח. הייתה לו הסתגלות מפתיעה לגן החדש, ורואים את השינוי בצורה חיובית".
שיתפת את ההורים בגן ברגישות של הילד?
"הגננות והסייעות מודעות והן מזעיקות אותי כשצריך, אבל את ההורים לא שיתפתי. אני לא אוהבת את המבט של הרחמים, לא רוצה שיתייחסו לבן שלי כאל מסכן, הוא גם לא נראה חולה. הורים לא תמיד מייחסים חשיבות לעניין המחלות. הם חושבים שזה בסך הכול עוד נזלת, אבל עבורנו זה יכול להיגמר אחרת.
"הרגישות לא צריכה להיות רק כלפי הילד שלי אלא כלפי כל הילדים. הם קטנים והמערכת החיסונית שלהם עדיין מתחזקת. זה לא הוגן כלפי הילדים האחרים ולא כלפי המטפלות, שחשופות גם הן להידבקויות. כל הורה יודע לזהות מתי הילד שלו חולה. אני רוצה להאמין שהילדים במקום ראשון. אפשר למצוא פתרונות של סבתא או מטפלת שיישארו איתו בבית בתנאים שהוא זקוק להם".
לא נעים לי להודיע שוב בעבודה
תמר, אימא לילד בן שנה וחצי, חושבת שזה לא בסדר לשלוח ילד חולה לגן - אבל מודה שהיא שלחה אותו יותר מפעם אחת כשהוא לא הרגיש טוב. "הייתה פעם אחת שהוא הקיא בלילה אבל בבוקר הוא קם ונראה בסדר אז לקחתי אותו לגן. אחרי כמה שעות כבר קיבלתי טלפון שהוא לא מרגיש טוב ושאבוא לקחת אותו".
את לא חושבת שזה בעייתי לשלוח ילד שלא מרגיש טוב לגן?
"אני מבינה את הצד של הגננות ואת החשש מהדבקה המונית, אבל צריך לגלות יותר גמישות. למשל, הבן שלי משלשל בכל פעם שצומחות לו שיניים. זה לא וירוס ולא מידבק, אבל עדיין אני צריכה להישאר איתו בבית.
"כמובן שהייתי רוצה להיות איתו בבית אבל לא נעים לי בעבודה, אני מרגישה לא בנוח להודיע כל שבועיים ששוב אני צריכה להישאר בבית כי הילד חולה. בעלי ואני עושים תורנויות, אבל זה מאוד לא פשוט".
יותר בבית מאשר בגן
"השנה שעברה הייתה השנה הראשונה שלנו בגן", מספרת איילה. "הבת שלי, שנכנסה לגן בגיל חצי שנה, הייתה חולה כל כך הרבה במהלך השנה, שהיו חודשים שבהם היא הייתה יותר זמן בבית מאשר בגן.
"בגלל שהיא הייתה חולה כל כך הרבה התחלנו לדרג את חומרת המחלה, ואם היא לא הייתה מגיעה לשלב שנחשב אצלנו גבוה, היינו שולחים לגן בלית ברירה. שורה תחתונה - מה שנראה חמור בתחילת השנה לגמרי עובר כ'בוקר טוב, היום הולכים לגן' בסופה. בעבודה לא עשו לי פרצופים, הבינו את המצב, אבל בכל זאת הרגשתי לא נעים".
מתעלמים מהמחלה של הילד
"מהרגע שהבן שלי נכנס לגן בשנה שעברה הוא חטף מחלות", משתפת גלי. "פרכוסים, מחלת הפה והגפיים, ברונכיטיס ועוד. הוא ילד שינק עד גיל שנה ושמונה חודשים, גדל בבית שמקפיד על בריאות ומקבל את ההגנה המיטבית, אבל הוא פשוט רגיש מאוד".איך מסתדרים מבחינת עבודה?
"אני עצמאית ואני יכולה להישאר איתו בבית. אבל אם חס וחלילה הוא מדביק גם אותי אני לא יכולה לעבוד והאחים שלו עלולים להידבק גם. אין לי ימי מחלה ואין לי זכאות למחלת ילד. הבוסים הקשוחים שלי הם הלקוחות. זה ילד שלישי, אני לא אימא צעירה והיסטרית, אני מתורגלת בענייני מחלות, אבל בחיים לא הפסדתי כמות כזו של ימי מחלה".
גלי משתפת שפנתה בנימוס בקבוצת הוואטסאפ של ההורים וביקשה לבדוק את הילדים לפני שהם שולחים לגן. לדבריה, "גם אם אין חום, רואים בברק של העיניים, בחוסר התיאבון, בהתנהגות שלו. חום הוא לא המחלה אלא האיתות של הגוף, ולכן יש המון סימנים מקדימים לפני שהחום עולה".
למה החלטת לשלוח את ההודעה להורים?
"בשנה שעברה נהגו לקרוא להורים לבוא לקחת את הילד, ולכל הורה היה תירוץ אחר: האחד נמצא בישיבה, השני רחוק מהגן. עד שהגיעו לאסוף כבר היה מאוחר. המשמעות היא שהילד החולה היה בגן חמש שעות והדביק את שאר הילדים. לא כולם יכולים לצאת כמוני ולא לכולם יש פריווילגיה להזעיק סבתא או סבא.
"אני אמפתית למגבלה ולקושי, אני פחות אמפתית לזה שהם מתעלמים מטרום המחלה של הילד, כשנראה שהחום עומד לעלות, כשמתפתח אצלו וירוס, ושולחים לגן למרות שיודעים שהמחלה מתקרבת. גם השנה אני בכוננות מתמדת. כל עוד הגן בפעילות, אני צמודה עם שפתיים על המצח שלו ואני מבקשת מהורים לחדד את החושים ולא לשלוח ילד חולה לגן".
קראו עוד:
- 15 משפטים שכדאי לומר לילדים פעם בשבוע
- חודשיים הכנות ליום הולדת בלרינות
שונאת את הטלפון להורים
"ילד שמגיע לגן חולה הוא ילד עצבני, מקטר, בוכה הרבה וצריך המון תשומת לב", אומרת עידית, גננת לילדים בגילי שנה וחצי עד שלוש. "יש נטייה לחשוב שילדים חולים שוכבים ברוגע על המיטה ונרדמים בשקט במשך כל היום, אבל במציאות זה לא כך, הוא זקוק להמון ידיים. גם לנו כצוות לא נעים לראות אותו אומלל, כשברור שכל מה שהוא צריך זה בית ותשומת לב אישית".
מהן ההנחיות שלך כגננת לגבי מחלות?
"יש הנחיות ברורות של משרד החינוך לא לשלוח ילד אם יש חום או שלשולים וכו'. מחלות חום יכולות להתפתח להמון דברים, הילד יכול להיות אפתי, עם פרכוסי חום. לפני כמה שנים שלחו ילד עם דלקת עיניים. איך אני כגננת יכולה לקחת אחריות על זה שהוא מדביק ילדים אחרים, שעלולים לקבל את המחלה קשה יותר כי הם רגישים?"
עידית מדגישה כי היא מבינה לליבם של הורים שנקראים שוב ושוב לאסוף את הילד חולה ומבינה את הקושי לפספס ימי עבודה: "אני שונאת את הטלפון שמבקש מההורים לבוא לקחת. אני מנסה לראות עד כמה הוא אומלל ועד כמה זה מאוד מידבק. אנחנו לא מתקשרות ישר, אבל אם אחרי חמישים דקות הילד לא נרדם והוא לא מרגיש טוב, הוא מפספס שינה שחשובה להחלמה שלו, ואולי בבית הוא כן היה מצליח להירדם.
"אני מבינה את ההורים - הבוס שמעקם פרצוף, הפרויקט החשוב, לפעמים יש סכנת פיטורים בשל ההיעדרות של הורה. אני יודעת שהעובדה שהם שלחו ילד לגן ומתקשים לבוא לקחת זה לא כי לא אכפת להם מהילד, לכן אני חושבת חמש פעמים אם כן להזעיק או לא.
"אני מתחילה בשליחת הודעה קלילה, רק להודיע, לסמן ולראות את התגובה של ההורה - אם הוא מגיב ישר, אני רואה שזה בא לו בקלות והוא מבין את הסיטואציה. אבל אם רואים שהוא מתמהמה בתשובה, אנחנו מחכות עוד חצי שעה-שעה כדי לראות אם הילד מתאושש ואז מחליטות אם להתקשר להורה.
"צריך לזכור שאסור לנו לתת אקמול או כל תרופה אחרת, למעט תרופות לאלרגיה, וגם זה תוך כדי דיווח להורה. ולכן למען הילד אנחנו מקוות שההורה יגיע במהרה לאסוף".
לפנייה לכתב/ת 
