שנים אחרונות: הספר שעמוס קינן ניסה לכתוב לפני מותו

את "ספר הייאוש" עמוס קינן התחיל לכתוב לקראת סוף חייו. עם הזמן הקטעים הפכו מעורפלים ומפורקים יותר, כאילו ייאושו כילה אותם. ההתחלה לכתב ידו האחרון מובאת כאן לראשונה לפניכם. לכבוד ראש השנה, פרויקט מיוחד החושף התחלות לסיפורים גנוזים. חלק שלישי

עמוס קינןפורסם: 21.09.17 , 07:45

"עמוס קינן התחיל לכתוב את 'ספר הייאוש' כמה שנים לפני שהתגלו סימני המחלה שסיימה את חייו", מספרות אשתו ובתו, נורית גרץ ושלומציון קינן. "הקטעים הראשונים עסקו בייאוש של אחרים - קאמי, קפקא, דשיל האמט - אבל אל ייאושם של האחרים נכנס גם היאוש שלו, ובייאוש הזה הם גם הסתיימו. עם הזמן הקטעים הפכו מעורפלים יותר, מפורקים יותר, כאילו הייאוש עצמו כילה אותם, ואולי הייתה זאת המחלה. בשלב מסוים הוא חדל לכתוב וחזר לצייר בתים קטנים על מדרונות הרים מעל מפרצים כחולים, ונשים וגברים מנגנים בגיטרות ורוקדים על חוף הים. 'ספר הייאוש' נותר לא גמור".

עמוס קינן // ספר הייאוש

לאיש מלאו כבר 75 שנים ועתידו מאחוריו. מדי בוקר הוא מתמודד עם ייאושו בעזרת המחשב. הוא משליך מילים אל המכונה ומערבב וטוחן ומערבל ומוחק ומגיה.

ייאושו הוא המלאך המדובב אותו. אבל אין זאת אומרת שהמדובב מדרבן את ייאושו. לעיתים קרובות, מנסה המלאך המדובב לרכך את הכותב, להרגיע אותו, להסיח את דעתו מן האמת הצרופה ולהפוך אותו לקוביוסטוס המהמר על חייו בתקווה להביס את ייאושו. אבל קינן לא נולד אתמול ולא המלאך ידובב אותו. הוא עקשן כפרד ומנסח את ייאושו ללא עזרת מלאך או שרף או שליח.

"ייאושו של קינן יתפרק ויהיה כלא היה, כשם שכל הדברים הנראים והלא-נראים והחשובים והתפלים גורל אחד להם". עמוס קינן(צילום: אריאל בשור)

ייאושו של קינן הולך ומעמיק בעוד המילים מקפצות על המחשב. המחשב מתחשב בייאושו של קינן ואינו מנסה להסיח את דעתו. להפך, ממעמקי הגביש שהוא ליבו של המחשב, זורמת תודעה המעצימה ומעודדת אותו. כמה מצחיק התפקיד לעודד את הנואש להתייאש.

ביום מן הימים, יפרחו האותיות שכתב ויפוצו לכל רוח. וזה יהיה הייאוש האמיתי: ייאושו של קינן יתפרק ויהיה כלא היה, כשם שכל הדברים הנראים והלא־נראים והחשובים והתפלים גורל אחד להם, להיעלם בחשכה.

החלק הראשון: אורלי קסטל-בלום