הפראיירית הכי גדולה בשכונה / "בעיטה חופשית"
במקום להיות הקבוצה שמפתיעה את הגדולות ורצה בצמרת, מכבי נתניה נראית כמו זו שיאמרו לה בסיום משחק: "דווקא שיחקת אחלה". וגם: ההגנה החלשה של מכבי ת"א, קיארטנסון עם ארומה לטינית ואלי גוטמן משתפר
כמו אורחים שהגיעו לחג, בעודנו עומדים בדלת נפתח בדברי הנימוסים המקובלים: "תענוג של משחק", "ככה סוגרים שנה" וגם "איזה יופי עיצבתם את הסלון ואת מרכז המגרש". הכל נכון.
אבל אחרי שהתיישבנו ואכלנו חמש מנות כולל קינוח, אפשר להישען לאחור ולהכריז: מכבי נתניה פראיירית, ההגנה של מכבי ת"א מביכה והדינמיקה בשולחן החג בין הדודים קרויף ומקלארן תספק לנו עוד הרבה שמחה במועדים הבאים.
אייל סגל, הבעלים של מכבי נתניה, העריך בראיון פתיחת העונה שהקבוצה שלו תהיה מהסוג המתלהב-משוגע. כזו ש"מנצחת 1:5 אבל גם מפסידה 4:2. יכולה להוביל 0:2 עד דקה 13 ואז תוך ארבע דקות לספוג שני שערים". לפי המשחק אתמול, כבר אפשר להעסיק אותו כפרשן.
אבל גם העובדה שדייק בניתוח המקדים, לא תגרום לסגל שלא להטיח את ראשו בקיר לנוכח גודל ההחמצה של נתניה אתמול. זו כבר פעם שנייה שהקבוצה שלו משחקת טוב יותר מקבוצת מיליונרים עדיפה ויורדת מהדשא מתוסכלת. במחזור הראשון מול האלופה הבאר-שבעית, נתניה קיבלה מחמאות אבל גם נקודה ראשונה וזריקת ביטחון, אתמול היא נתקעה רק על מחמאות ועל ההבעה של הפראיירית הכי גדולה בשכונה. עולה חדשה שמלטפים לה את הראש וזורקים "אבל דווקא שיחקת אחלה" – יש מעט מאוד דברים מעצבנים יותר.
הנה אחד מעצבן יותר: מגן יהיר שהסתחרר מפסטיבל המחמאות ומוסר לאחור בעקב כשבאזור אורב החלוץ הטוב בישראל. נכון, וידאר קיארטנסון עוד היה צריך לעבור בדרך את ברנקו ורגוץ' (והוא עשה את זה נפלא), אבל הטעות של ויקי כחלון קשורה פחות לכדורגל ויותר לקבלת החלטות ופוזה. זה מה שצריך להטריד את סלובודן דראפיץ'.
חריקת בלמים בת"א
במכבי ת"א ממשיכים לצבור נקודות בקצב טוב, אבל מבלי ממש להרשים. יש עוצמה של מועדון שבא לקחת, יש אופי והגולים עצמם היו מרהיבים. אפשר לבחון שוב ושוב עד כמה היה מנומנם דני עמוס בשתי הבעיטות מרחוק, אבל בכל מקרה מדובר בביצועים מעולים (אצילי מתחיל לקחת אחריות, בלקמן עושה סימנים חיוביים). בעיניי הביצוע הכי מפתיע היה של קיארטנסון. אם עד עכשיו הוא נראה כמו מכונת שערים סקנדינבית יעילה ופונקציונלית עם תנועה טובה ובעיטה נקייה ומדויקת, פתאום הבחור דופק תרגיל עם ארומה לטינית ומערבב לנו את כל מה שחשבנו. אבל עזבו את הבעיה שלנו העיתונאים לאפיין ולמסגר, תחשבו מה זה עושה לבלמים שעומדים מולו.
הבעיות של קרויף הן בהגנה ובתיאום בחלק האחורי (למה טל בן חיים לא פתח?). אפשר היה לראות את זה בחופש שקיבל אלחסן קייטה לנגוח את הגול הראשון ולא פחות במתפרצת שבה עלי מוחמד קרא ראשון את הסיטואציה (כדורגלן סופר-חכם שסגל חייב לשמור אצלו) וסידר לדיא סבע נתיב דליל עד השער. בכלל, מכבי נתניה הגיעה אתמול להרבה מצבים מול סגנית האלופה ועם חלוצים חדים יותר הסיפור היה נגמר מביך מאוד מבחינת קרויף את מקלארן.
זהבי בטלוויזיה, גם גוטמן
בטח שמתם לב ש:
1. טים הויבך יופי של בלם. עם לוק של מי שצמח במנשנגלדבאך ומחויבות כאילו שיחק קטרגל כל יום שישי בשכונת דורה, אין פלא שאוהדי נתניה כבר מאוהבים.
2. עם הבעלים ש"הכי מבין כדורגל" ועם מנג'ר שהוא "הסמל הכי גדול של בית"ר ירושלים", המועדון של טביב ואוחנה ממשיך לדלג מבלגן לבלגן. ולא, אין בזה שום חינניות ירושלמית אסלית.
3. גיא זוהר עשה סרט על ערן זהבי. ההיצמדות שלו לניתוחים פסיכולוגים בניסיון "לפצח את החידה" (איזה שם נפוח ויומרני) היו לא פעם מעיקים, אבל גם היו בסרט כמה רגעים מעניינים.
4. אלי גוטמן הולך ומשתפר כפרשן. רק תזיזו מהפריים את בוני גינצבורג שמייצר אוטומטית סיטואציה מלאכותית ודביקה, והייאוש שלנו יהיה הרבה יותר נוח.
לפנייה לכתב/ת 
