"נכנסנו לאוטו והילד לא הפסיק לצרוח"
רחל עצרה ברחוב סואן כדי להרגיע את בנה ודורית לקחה מלווה כדי שיעסיק את בתה במהלך הנסיעה. מה עובר על הורים כשהם צריכים לנהוג בזמן שהילדים בוכים ואיך אפשר להתמודד עם התופעה המלחיצה?
רחל הזנפלד מקריית אונו לעולם לא תשכח את היום שעצרה ברחוב סואן בתל אביב כדי להרגיע את בנה התינוק. אומנם עברו 19 שנים אבל זו חוויה שזכורה לה היטב.
"בני בכורי, בעל ריאות הענק, צעק בצרחות אינסוף במהלך נסיעה. עצרתי באחד הרחובות הסואנים במרכז העיר כדי לנסות להרגיע אותו. הצרחות היו כל כך חזקות שאנשים יצאו מהמרפסות והציעו לי לעלות אליהם הביתה. חמותי ז"ל שגרה אז בסביבה, לקחה אליי מונית והצטרפה להמשך הנסיעה. היא ניסתה להרגיע אותו בזמן שנהגתי"
איך הצלחת לנהוג בתקופה הזאת?
"זו הייתה תקופה מאתגרת. השתדלתי לנסוע כמה שפחות משום שהיה קשה לשמור על ריכוז בזמן נהיגה. לפני כל נסיעה הצטיידתי במוצצים וחיתולי בד שהוא היה מחזיק ביד. חסר היה לי אם הייתי שוכחת משהו מהם. אם היה לי מזל הוא היה נרדם בנסיעה. הוא היה תינוק רגיש, בכה המון. כיום הוא מנגן בכלי נשיפה ונחשב לאחד הנגנים הטובים בארץ לגילו, כך שלא בזבזנו את הריאות שלו לשווא".
מתי זה עבר?
"התדירות הופסקה לאט לאט וסופית הפסיק לצרוח לקראת גיל שנתיים. אגב, הצד החיובי היה שהשתדלתי ללכת ברגל כמה שאפשר וזה עזר לי לשמור על כושר".
תינוקות רבים אינם רגועים במהלך הנסיעה, וכל הורה שחווה צרחות במהלך הנסיעה יודע שמדובר בסיטואציה מלחיצה מאוד שברוב המקרים אין כל כך מה לעשות כדי להרגיע אותם ולא ברור מה מציק להם. "נסיעה באוטו עלולה לגרום לאי נוחות. התינוק יושב לבד מאחורה כשהוא חגור ונדרש להסתגל לגירויים מסביב, כמו אור וטמפרטורה מסוימת", מסבירה עדי שמיע-עצמון, פסיכולוגית קלינית מומחית, המרכז להתפתחות הילד במרכז שניידר לרפואת ילדים. "כל אלו יכולים להשפיע על התחושות והתגובות של תינוקות קטנים שצריכים להסתגל לגירויים חדשים ועושים זאת באמצעות בכי".
"היו לנו שני צרחני נסיעות קשים", מספרת דורית הלפרין מהיישוב קציר. "שום דבר לא הרגיע אותם - לא פתיחת חלונות ולא מוזיקה נעימה. פעם אחת הקלטנו את הצרחות של הבן שלנו והלכנו לרופא. הוא המליץ לתת לו אקמולי, משום שזה מקל על הכאב. הילד צרח מתוך מצוקה. אני האחרונה לעודד מתן תרופות אבל אם ידענו מראש שאנחנו מתחילים נסיעה ועלולה להיווצר בעיה, נתנו אקמולי, לא הייתה ברירה".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
גם כשנולדה הבת הקטנה הנסיעות המשיכו להיות אתגר - "כאשר גאיה נולדה היינו חסרי אונים. היא הקטנה שבחבורה, היום בת חמש, אבל בשונה מאחיה הבכור, איתו ידענו מה עושים ואיך אפשר להקל עליו, גאיה סבלה מאוד. היינו קוראים לה ליידי גאגא, משום שהייתה צורחת בווליום מחריש אוזניים, והתפללנו שזה יעבור. היא לא הסכימה לקבל מוצץ, אסור להושיב אותה מקדימה משום שזה לא בטיחותי והנהיגה הייתה בלתי אפשרית. נסעתי רק נסיעות הכרחיות ולפעמים האחים הגדולים שלה היו מתלווים אליי לנסיעה בניסיון לשעשע אותה ולהסיח את דעתה. אם היה לי מזל היא הייתה נרדמת. זו הייתה תקופה מאתגרת מאוד".
איך הצלחת להתמודד במהלך הנסיעה?
"לא היה הרבה מה לעשות, אבל השתדלתי לנסוע בכבישים איטיים כדי שאוכל לעצור במהלך הנסיעה, נמנעתי מנסיעה בכבישים מהירים. תכננו את הדרך היטב כדי שנדע איפה לעצור בצד הדרך בלי סיכונים מיותרים. לפעמים הייתי שרה בקולי קולות כדי לפרוק את התסכול שלי מהצרחות שלה ולהסיט את תשומת הלב מהצעקות שלה. זה איפשר לי להיות יותר פנויה אליה ולהתרכז בנהיגה".
לדברי שמיע-עצמון, "הבכי הוא הדרך היחידה של התינוק לאותת לסביבה שהוא באי נוחות פיזית או רגשית. בחודשים הראשונים התינוק אינו יודע להרגיע את עצמו ולכן ההרגעה נעשית באמצעות הקשר עם ההורה. התפקיד שלנו כהורים הוא לעזור לתינוק להסתגל לנסיעה בדיוק כמו כל דבר אחר בשגרה, למשל כמו לעזור לתינוק שמתקשה לשכב על הבטן.
"השוני בנסיעה הוא שברכב אין לנו את היכולת להתמודד עם הכלים הרגילים וזה עלול לעלות את רמת המתח אצל ההורה. ההורה עלול בעצמו לחוש בחוסר ביטחון, להיות במתח או חרדה כשצריך להתחיל בנסיעה ובכך להעביר את תחושת החרדה לתינוק. חשוב להבין שגם אם התינוק בוכה בכי קורע הלב, וההורה לא יכול לעצור במהלך הנסיעה, התינוק לא יהיה בטראומה ולא יגרם לו נזק רגשי".
איך מומלץ להתנהג?
"אחרי ששללנו גורמים חיצונים שיכולים להשפיע עלינו להעביר מסר לתינוק שהוא יתרגל ושהנסיעה היא לא דבר רע. מומלץ לדבר אליו ולהסביר לו שעוד מעט נעצור ובעיקר לשדר ביטחון. התינוק אומנם לא מבין מלל אבל הוא מבין טון. ההורה משדר לו שהנסיעה היא לא מצב חירום, הוא משדר שהוא שותף להרגשת הקושי שלו, משדר הרגעה כדי שהתינוק יוכל לרכוש ביטחון ויבין שהסיטואציה היא שההורה איתו והוא לא לבד. זה עוזר לצמצמם תגובות סוערות".
קראו עוד:
זה מה שקורה כשאתם שולחים ילד חולה לגן
מה הילדים באמת לומדים בבית ספר
"הסכנה הגדולה כאשר אנחנו נוסעים עם תינוק צורח היא הסחות הדעת", מסבירה אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים. "בגלל שהורים חוששים מהבכי של התינוק והסחות הדעת הם עלולים למצוא פתרונות שמסכנים את התינוק.
"אחת הטעויות הנפוצות היא להפוך את כיסא התינוק לכיוון הנסיעה. הוכח כי נסיעה, נגד כיוון הנסיעה מצילה חיים בזמן תאונה ולכן ההמלצה היא לפחות עד גיל שנתיים להושיב את התינוק בכיסא בטיחות מתאים, בחלק האחורי של הרכב, הרחק ממקום הפגיעה השכיח בעת תאונות ובכך להגן על חייו".
סילבינגר מחדדת כי יש איסור מוחלט להוציא את התינוק ממושב הבטיחות במהלך הנסיעה. "לפעמים, גם אם הוא בוכה, אסור לנו להסתובב אחורה או לנסות להרים מוצץ מהריצפה תוך כדי נהיגה, משום שאז לא נראה את הדרך ולמעשה נסכן את חיינו".
כיצד מומלץ להתנהג בזמן שהתינוק בוכה?
"מומלץ לתכנן את הנסיעות מראש, לפי זמני השינה של התינוק. להאכיל, להרדים ואז להתחיל בנסיעה. יחד עם זאת, אם במהלך הנסיעה התינוק אינו רגוע יש לעצור רק במקום בטוח.
"כאשר הנסיעה בתוך העיר קל לנו מאוד למצוא מקום חנייה, אך כאשר הנסיעה מחוץ לעיר, יש להמשיך עד למציאת מקום בטוח לעצירה. אסור לעצור בשולי הדרך שכן זה מסכן חיים.
"בנוסף, ניתן להתקין אביזרים מיוחדים לרכב כגון מראות שיאפשרו להורה לצפות בילד בצורה בטיחותית מבלי להסתובב לאחור. לשים מובייל, קשתות, צעצועים ומוזיקה נעימה שהם אוהבים. בנסיעות ארוכות ממומלץ לנסוע עם מלווה שישב ליד התינוק, ירגיע אותו וייתן מענה לבכי. גם אם התינוק בוכה, חשוב לנסוע בבטיחות ולשמור על החיים שלהם, להתכונן היטב מראש ולדעת שזה זמני".
לפנייה לכתב/ת 
