באיחור של שנים מתברר: צעיר הדאיג את תאיר ראדה חודשיים לפני הרצח
"ידיעות אחרונות" חושף פרטים חדשים: מידע שהגיע באחרונה לאילנה ראדה חושף התכתבות מצמררת בין תאיר בת ה-13 לבין אחד מחבריה, ובה סיפרה על בן 18 שגילה בה עניין ומודה שהיא מודאגת. בחומרי החקירה של המשטרה אין כל אזכור לנושא כמו גם פרטים על החומר שהתגלה בתא הקולי של תאיר. בית המשפט אישר לבצע בדיקה מחודשת לראיות
אין סוף לפרשה המטלטלת הזאת, המעלה לאורך השנים עוד ועוד סימני שאלה. כעת מתברר: כחודשיים וחצי לפני הרצח ניהלה תאיר ראדה התכתבות דרמטית ומצמררת באיי-סי-קיו עם אחד מחבריה: היא מספרת לו כי בחור זר בן 18 מתעניין בה, והיא נשמעת מודאגת.
ההתכתבות בוצעה מהמחשב בבית הוריה, וחלקיה העיקריים נחשפים כאן היום לראשונה. תאיר שואלת: "תגיד, אולי מסרת ת'מספר פלאפון שלי לאיזה מישהו, אבל עכשיו רציני בדוגרי כי זה חשוב, אז תגיד בבקשה ת'אמת".
הוא עונה: "לא, למה מאמי?"
היא משיבה: "כי איזה מישהו אחד בן 18 מקריית שמונה והוא אמר שחבר שלו מסר לו ת'מספר שלי ואמר שאני חמודה והוא לא רוצה להגיד לי מי זה".
הוא משיב בגיחוך: "חחחחח... אין לי חברים מקריית שמונה".
תאיר שואלת: "מה מצחיק?"
הוא עונה: "מה את פוחדת אבל, אני לא מבין אותך".
תאיר עונה: "זה לא שאני פוחדת או משהו, זה בגלל שמישהו דפוק מסר ת'מספר פלאפון שלי לאיזה אחד בן 18".
העתק ההתכתבות הזאת מספטמבר 2006, שהייתה במשך שנים בידי המשטרה, הגיעה באחרונה לידיה של אילנה ראדה, אמה של תאיר. בחומר החקירה של המשטרה אין כל אזכור לבדיקת ההתכתבות הזאת.
ועוד תעלומה: מיד אחרי הרצח גבתה המשטרה עדויות מחברות של תאיר. הן סיפרו כי כמה שבועות לפני הרצח היא קיבלה שיחות מטרידות מבחור בן 18, אבל מטבריה. הוא נבדק, והמשטרה פסלה אפשרות שהוא קשור לרצח.
בתוך כך, בעקבות פניית פרקליטיו של רומן זדורוב, עורכי הדין ירום הלוי ומשה שרמן, אישר בימים האחרונים בית המשפט העליון להעביר ראיות לעורכי הדין כדי לבצע בדיקה מחודשת, בין היתר לשערות שנמצאו על בגדיה ובידיה של תאיר בזירת הרצח.
גופתה של תאיר בת ה-13 מקצרין שבגולן התגלתה ב-6 בדצמבר 2006 בשירותים בבית הספר שבו למדה. בדיקה העלתה שהיא נרצחה באמצעות סכין. אחרי אינספור תיאוריות קונספירציה וסימני שאלה גזר בית המשפט מאסר עולם על רומן זדורוב, שיפוצניק שעבד באותה תקופה בבית הספר.
במהלך השנים צצים כל הזמן סימני שאלה נוספים על הפרשה. ממצאים נוספים שהגיעו לאחרונה ל"ידיעות אחרונות" מעלים תהיות גם באשר לסאגת הטלפון הנייד של תאיר. המכשיר, שהיה על גופה בעת הרצח, נלקח על ידי המשטרה לצורכי חקירה. במשך שנים היא החזיקה בו, ורק באחרונה איפשרה המשטרה לאם השכולה להעתיק את המידע שמכיל הטלפון. ההעתקה הצליחה חלקית בשל מצבו הרעוע.
כעת, לאחר שהחומר נמסר לאם השכולה, מתברר כי משום מה אין תיעוד בחקירת המשטרה על הפרטים בתא הקולי בטלפון. מה שברור הוא שהמשטרה בדקה כמה פעמים את תא ההודעות הקוליות, אך מה מצאה שם ואם מצאה - לכך אין אזכור בממצאי החקירה.
פרקליטה של אילנה ראדה, עו"ד מוטי טימסית, פנה לפרקליטות ושאל מה מצאה המשטרה בטלפון. התשובה הלקונית שקיבל הייתה: "מבדיקה שערכנו עולה כי אין אינדיקציה בחומר החקירה להאזנה ולהקלטת המשיבון הסלולרי". כלומר: מהודעת הפרקליטות ניתן להבין כי בחומרי החקירה לא כתוב שהמשטרה ניסתה לדלות פרטים מהתא הקולי.
הבוקר פרסמה אילנה בדף הפייסבוק שלה הודעה המתייחסת לממצאים החדשים: "התברר כי במשך השנים שעברו הטלפון הוחזק (במשטרה - נ"ב) בתנאים בלתי הולמים שפגעו בתקינותו... בחומר שהועתק נמצאו בין השאר הודעות שתאיר כתבה אך לא שלחה, אנשי קשר שתאיר מחקה, בין היתר נמחק מספר טלפון של תלמידה שלפי אחת העדויות היה לה ריב עם תאיר. התלמידה לא נחקרה מעולם, ואם נחקרה העדות שלה לא נמצאת בחומר החקירה".
ועוד פרט מוזר ומעורר שאלות: מפניית אילנה לפרקליטות עולה כי אין אזכור בחומר החקירה לכך שהמשטרה ערכה בדיקה פורנזית לטלפון של תאיר. כלומר: לא נבדק לכאורה אם היו עליו טביעות אצבע כלשהן או ממצאי DNA כמו רוק או דם.
מהמשטרה נמסר: "כמו בכל חקירה, גם בחקירה זו השוטרים תוך הפעלת שיקול דעת בהתאם לממצאים שנאספו ולפי הנהלים המקובלים".
מהפרקליטות נמסר: "מבדיקה שערכנו עולה כי אין בחומר הראיות כל אינדיקציה לכך שהחוקרים האזינו למשיבון הסלולרי או הקליטו את ההודעות בו. ייתכן שפעולה כזו בוצעה ולא תועדה וייתכן שלא בוצעה. כל החומרים שקיימים בטלפון הנייד של המנוחה הועתקו עבור אמה".