חוב המזונות קוזז מקצבת הנכות של הגרוש

אב ל-5 צבר חוב של יותר מ-200 אלף שקל, ולכן לא שולם לו חלק מהגמלה מביטוח לאומי. הוא תבע ובית הדין קבע: הקיזוז לא מאפשר לו קיום בכבוד

עו"ד גבריאל שקרובפורסם: 27.09.17 , 18:31

בית הדין האזורי לעבודה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש גבר גרוש, נכה ואב לחמישה בשנות ה-60 לחייו, והורה לביטוח הלאומי להחזיר לו סכומים שקוזזו מהגמלה שלו בגין חוב מזונות שצבר. השופטת עידית איצקוביץ קבעה שהקיזוז לא הותיר בידי הבעל סכום המאפשר קיום בכבוד.

חוק המזונות מעמיד מימון ביניים לזוכה בפסק דין למזונות – בדרך כלל הילדים – באמצעות המוסד לביטוח לאומי. מדובר במימון שבמסגרתו נכנס ביטוח לאומי בנעלי הזוכה ובסמכותו לגבות את הסכום מהחייב. לפי בתי הדין לעבודה, ההחלטה על קיזוז גמלה רטרואקטיבית בשל חוב מזונות – תוך הבחנה מהגמלה השוטפת – היא סבירה.

תביעה

הוצל"פ גבתה מגבר גרוש מזונות בניגוד לחוק

עו"ד אוריאל בן אסולי

בהתאם לבקשת האישה עוקלו 150 אלף שקל מגבר שלא שילם לבתו במשך כעשור. אבל שופט קבע כי בשל הזמן שחלף, המהלך דרש אישור

הוצל"פ גבתה מגבר גרוש מזונות בניגוד לחוק

במקרה המדובר נדונה תביעתו של בעל חוב מזונות של יותר מ-200 אלף שקל, שטען כי המוסד קיזז ממנו סכומים בגין חוב זה יתר על המידה. התובע מקבל קצבת נכות כללית וסובל מ-57% נכות ו-65% בגין אובדן כושר עבודה.

הוא ביקש להפסיק לקזז את חוב המזונות מקצבת הנכות שלו, מאחר שהסכום שנותר לו לא מאפשר לו לחיות בכבוד. כמו כן הוא ביקש להורות למוסד להשיב לו את מלוא הסכומים שקוזזו ממנו שלא כדין מדמי אבטלה, הבטחת הכנסה וקצבת נכות כללית.

השופטת עידית איצקוביץ הבהירה כי כאשר הוכרה זכאות רטרואקטיבית לגמלה (דמי אבטלה וקצבת נכות), המוסד פעל לפי סמכותו. אלא שבנוגע לקיזוז מהגמלה השוטפת, עמדתה הייתה שונה בתכלית. "במקרה של גמלה שוטפת, ההחלטה על קיזוז אשר לא מותירה בידי המבוטח הסכום המינימלי לקיום בכבוד, אינה סבירה ואינה מידתית", קבעה.

לדברי השופטת, הסכום המינימלי לקיום בסיסי הוא קצבת הבטחת הכנסה, לפי ההרכב המשפחתי של התובע, שהיה זכאי לתוספת עבור בנו בעת שהיה קטין וכעת משרת בצה"ל.

לפיכך היא קבעה: "ככל שנעשה קיזוז מהגמלאות השוטפות של התובע בשנת 2015, שלא הותיר בידי התובע סכום השווה לקצבת הבטחת הכנסה, מדובר בהחלטה לא סבירה, ויש להורות על ביטולה".

בנוסף העירה השופטת איצקוביץ שביטוח לאומי היה חייב לכבד החלטת ביניים שניתנה בהליך, בעניין הגבלת הקיזוז לשיעור של 10% מסכום הקצבה החל מינואר 2016, בעוד שבפועל קיים את ההחלטה מיוני 2016 בלבד: עד אותה החלטה המוסד קיזז 985 שקל, והותיר לתובע כמקור יחיד לפרנסתו 1,146 שקל.

בסיכומו של דבר הורתה השופטת לביטוח לאומי להחזיר לתובע סכומים שקוזזו מגמלאותיו בגין דמי מזונות (או חוב אחר), עד לזכאות לקצבת הבטחת הכנסה לפי ההרכב המשפחתי. בנוסף חויב הביטוח הלאומי להשיב לתובע כל סכום שקוזז מגמלאותיו מעל 10% מהגמלה החל מינואר 2016 ועד מאי 2016.