בית הספר שלא נגמר
לימודים הם לא רק צבירת ידע, הם גם מעניקים מסגרת חברתית ללומדים ויוצרים חברויות שלעיתים נמשכות שנים רבות אחרי סיום תקופת הלימודים - ולא רק בגילאי בית ספר יסודי ותיכון. מסגרות לימודים בגילאים מבוגרים יותר מציעות לא רק העשרה לימודית אלא גם מגדילות את מעגל החברות ויש כאלה שממשיכים ללמוד יחד כבר שנים רבות
בשיתוף מכון אבשלום
רובנו סיימנו את בית הספר לפני שנים. מוסד זה היה מקור לידע והשכלה אבל במקביל היה גם מסגרת חברתית, שלרובנו נתן את המעטפת של חיינו באותה תקופה. גם אם למדנו לימודים גבוהים מאוחר יותר, המסגרת כבר לא היתה דומה והלימודים נעו בין כיתות משתנות ותפסו את חלקם בחיים יחד עם עבודה ומסגרות אחרות בחיים.
כמה מפתיע, אם כך, לגלות מסגרת לימודית, במסגרת של כיתה, שלעיתים נמשכת שנים ארוכות ומהווה פעמים רבות מסגרת חברתית, לא פחות ממסגרת השכלה והרחבת אופקים. "מכון אבשלום" מציע תכניות לימודים שונים, הכוללות, בין היתר, סיורים וסדנאות - והתלמידים לומדים יחד במשך שנים ויוצרים קבוצות חברתיות מגובשות.
ד"ר מיכל אורן, שמתמחה בגאוגרפיה היסטורית ומלמדת כבר יותר מ-20 שנה במכון, הסבירה לנו על ייחודה הלימודי של התכנית, וסיפרה גם על הייחוד החברתי במסגרת הלימודים הכלליים.
"הכיתות הכלליות הן מגמת הדגל כבר הרבה מאד שנים. ייחודה של התכנית מתחיל במסגרת; פעם בשבוע נפגשת הכיתה בשעות הערב לשני שיעורים ו-3 פעמים בשנה יוצאים יחד ל-3 ימי קמפוסים מרוכזים.
"המסגרת הלימודית של 3 השנים התחילה עם תכנית לימודי ארץ ישראל במגוון אספקטים ברורים: תולדות ירושלים, תולדות ארץ ישראל באופן כללי, ארכיאולוגיה, תולדות בית שני, התקופה הצלבנית, תולדות הציונות, גיאולוגיה, איסלאם, נצרות ועוד, באופן שאחרי 3 שנות לימוד כל תלמיד בתכנית יהיה עם ידע כללי עמוק ומספק על המקום בו אנחנו חיים.
תכנית כללית שקיבלה תפנית חברתית
"לפני 25 שנה הייתה כיתה שסיימה את המסלול התלת שנתי, שבתום הלימודים קמו כיחידה אחת ואמרו: 'טוב לנו יחד ואנחנו רוצים להמשיך ללמוד במסגרת הכיתה הזו'. מאז הם יחד. הם כבר בכיתה ל' (והתחילו ב-א'). את החשבון תעשי לבד."
אבל זו אינה תופעה חד פעמית
"יש כ-20 כיתות כאלה, שממשיכות יחד שנים, הרבה אחרי שנת הלימודים השלישית של התכנית. הכיתה הופכת לסוג של חוג חברתי, שנע סביב ידע כללי והשכלה, אבל הופך למשהו הרבה יותר עמוק גם חברתית וגם מבחינה לימודית."
מה זה אומר מבחינה לימודית?
"מסלול הלימודים השלוש שנתי נותן לכולם את מערכת הלימודים הבסיסית אבל השיטה שהתפתחה, מאפשרת לוועד שיש בכל כיתה כללית ממשיכה שכזו, לקבל מדי שנה הצעה ל-8 שיעורי לימוד המשכיים אפשריים והם יכולים לבחור 4 מתוכם. הם גם מציעים פעמים רבות מרצים ושיעורים מטעם עצמם ומביאים אותם לבחירת הוועד. בכל פעם צריכים לחדש תכנים. המערכת מועשרת גם בידע כללי, מפסיכולוגיה ועד אסטרונומיה ואמנות.
"ויש את שיטת הקמפוסים – היציאה של כל הכיתה ל-3 ימים, 3 פעמים בשנה, ובכל פעם למקום אחר בארץ. הקמפוסים כוללים העשרה, סיורים וגם פעילות חברתית."
"קחי אותי לדוגמה", אומרת ד"ר אורן, "כל מי שלומד בלימודים הכלליים לומד איתי קורסי חובה בשנה א' וב'; קורס על תולדות ירושלים לאורך ההיסטוריה. וקורס על תולדות ההתיישבות. מי שממשיך הלאה כבר יכול לבחור קורס שלי על קונפליקט הקרקעות בין ערבים ויהודים או על תל אביב מימיה הראשונים. הם גם יכולים לבחור תחומי עניין אחרים לגמרי, על ידי הוועד, לשנת הלימוד הבאה."
המפתח החברתי – החונך הכיתתי
"שיטת החונכים היא תופעה שמרכזת סביבה את הכיתה. לכל כיתה יש חונך שהוא המתווך, איש הקשר, בין התלמיד למוסד. הם מתנדבים לכל דבר, שלומדים בכיתה אבל גם נושאים במחויבות לתפקיד. הם מארגנים טיולים משותפים, ערבים חברתיים, מארגנים טיולים פרטיים, בארץ או בחו"ל, מארגנים מסיבות והופכים את הכיתה במכון למסגרת חברתית לימודית. זו ממש תופעה יוצאת דופן.
"גם הקמפוסים מגבשים. הם כוללים טיולים ומסלולי טיול למי שיכול. כל המכון יוצא יחד, כ-5 קבוצות. זה מגבש מאד.
"החלק החברתי הפך לעניין חשוב שסובב אמנם סביב לימודים, העשרה והשכלה אבל הפך מזמן את הכיתות למסגרות חברתיות עם מאפיינים ברורים וייחודיים לכל כתה כזו, שמלבד התכניות והקמפוסים יצרו מסגרות חברתיות של בילויים משותפים, יחסי חברות והווי פנימי של הקבוצות עצמן."
בשיתוף מכון אבשלום
לפנייה לכתב/ת 
