זה הזמן לסלוח
אלישע לוי דירדר את נבחרת ישראל לשפל חדש על המגרש ומחוצה לו, ארז אדלשטיין נכשל ובכל זאת מזלזל באינטליגנציה של אוהדי הכדורסל, מעריציו של רוג'ר פדרר לא העריכו נכון את האליל שלהם גם בגילו המתקדם, ואירה ויגדורצ'יק המשיכה לחטוף מכל כיוון. הגיע הזמן לחשבון נפש
אלישע לוי מאוהדי הנבחרת
נחמד, זה הדבר הראשון שיגידו על אלישע לוי. וזה נכון. אלישע הוא טיפוס חביב, אינטליגנט, אף פעם לא מתלהם או עושה רעש, אדם נוח שהשחקנים אוהבים.כמובן שאף אחד לא ציפה לניצוצות מהנבחרת שלנו בבית הבלתי אפשרי שכולל את איטליה וספרד, ואלישע התאים לכולנו כמו כפפה ליד. מעין סתימת חורים כזו עד שעוד קמפיין כושל יסתיים.
אף אחד לא האמין שהבחור הנחמד ההוא יצליח לדרדר את הנבחרת הלאומית אפילו יותר מהשפל בו היא נמצאת בשנים האחרונות, אבל הוא עשה את זה בצורה מפוארת במיוחד.
לוי רשם מקבץ זימונים הזוי החל מעמדת השוער (גלזר ועמוס? באמת?) ועד לחוד ההתקפה (כן, כי ברור שדאבור וחמד לא מספיק טובים לסגל הנוצץ שלנו) ושילב הרכבים רנדומליים לחלוטין שהשתנו לחלוטין בכל משחק.
זה המשיך עם השעייתם של חמד והרוש שהחליטו (בצדק, יש לומר) לבקר את אלישע על הטעויות שלו, אבל השיא הגיע בצמד המשחקים האחרון של הנבחרת. שערוריית זריקת סרט הקפטן תיזכר עוד שנים רבות כאחד מרגעי השפל של ערן זהבי בפרט והנבחרת בכלל.
משום מה, במקום לעשות מה שמאמן אמור לעשות - להעיף את זהבי מהנבחרת באותו רגע, הוא בחר לחבק את השחקן "שנפגע" ולהבליג על האירוע החריג. מזל שההתאחדות התערבה.
הנחמדות המוגזמת של אלישע נמשכה גם בהפסד הצפוי לאיטליה. הוא אפילו לא ניסה לעשות קולות של משחק התקפה, אלא להסתגר והסתפק בהפסד מינימלי. גולת הכותרת הייתה הכנסתו של יוסי בניון בן ה-37 רק כדי שירשום הופעה 100 במדים הלאומיים.
אם גם כך המטרה המוצהרת היא לא הקמפיין הזה, אלא הבא, אז למה לזמן שחקן שגם כך יפרוש בשנה הקרובה, בטח על חשבון הזדמנות לשחקן צעיר אחר שיכול לשמש את הנבחרת בשנים הבאות. על כל זה, אלישע, תתנצל.
ארז אדלשטיין והשחקנים מהאוהדים
מותר להפסיד, מותר להיכשל, זה רק ספורט. אבל להגיד "זאת לא אכזבה, זה לא כישלון". אמרה שכזו פוגעת באוהדים, אבל יותר במאמן נבחרת ישראל, ארז אדלשטיין.להגיד "הוגרלנו לבית המוות" כשמדובר באיטליה (בלי כוכבה הגדול דנילו גלינארי), גיאורגיה ואוקראינה (שספק אם מרבית התושבים שם יודעים איך כדורסל נראה), ולא בספרד או סרביה, זה קצת לרמות את האוהדים הרבים של הנבחרת, שמבינים בכדורסל ויודעים שקיבלנו בית קל יחסית שאי העפלה ממנו היא לא "אכזבה" (אותו מתק שפתיים מבית אדלשטיין), אלא כישלון. הוא היה מקבל הרבה יותר אמפתיה מהציבור לו היה אומר "נכשלנו, אנחנו מצטערים שנראינו כך. עשינו טעויות". אבל ארז אף פעם לא טועה.
ואז הגיע סשן הראיונות בכל מקום אפשרי, שלא ברור מה הייתה מטרתו, אבל הוא עוד יותר הזיק לארז ולאוהדים. חזרה על אותן מנטרות ועל "האמת שלי" ולקרוא לגיאורגיה "גרוזיה" זה לא מכבד את מעמדו כמאמן לאומי. אותם תירוצים נשמעו בכל תחנות הרדיו והטלוויזיה שוב ושוב, עד שהוא אפילו סתר את עצמו מספר פעמים עד שזה נעשה מגוחך כמו קרקס, ולא נעים לצפייה. הוא התראיין יותר פעמים ממועמד לראשות הממשלה, עם משפטים של פוליטיקאי ("באתי מהעמק"), רק היה חסר שהיה אומר "שימו רק ארז בקלפי".
גם השחקנים לא יכולים להתחבא מאחורי המאמן שלהם. התירוץ "לא היו לנו אנרגיות" אחרי ההשפלה מול אוקראינה לא יכול להתקבל. 9,000 צופים הטריחו את עצמם בשבילכם, ופתאום אין לכם כוח? זאת אליפות אירופה, לא משחק ליגה. אם נבחרת הכדורגל הייתה מאבדת סיכוי באליפות אירופה ומפסידה 7:0 במשחק האחרון כי גם ככה אין סיכוי לעלות, הפרשנים היו שוחטים אותה. אבל שחקני הנבחרת זכו בעיקר לליטופים. לכן גם הם וגם האיש שהדריך אותם צריכים ביום כיפור הזה לבקש סליחה - מאיתנו, אוהדי הכדורסל.
אוהדי הטניס מרוג'ר פדרר
אם מכבי תל אביב הייתה בן אדם ולא קבוצת כדורסל, היא הייתה צריכה לבקש סליחה אישית ביום הכיפורים הקרוב מכל מי שהיא איכזבה, ביאסה ודכדכה לאורך כל העונה האחרונה - בטח אחרי עונה גרועה אחרת שכבר דיכאה לאוהדים שלה את הנשמה. אם נבחרת ישראל הייתה בן אדם, היא הייתה צריכה לבקש סליחה על כל מפחי הנפש, ההפסדים ברגעי האמת והמבוכות שהיא סיפקה לכל מי שרצה בחברתה כמעט באופן קבוע בשנים האחרונות. אבל מכיוון שמכבי תל אביב מנסה לחזור לדרך הישר ונבחרת ישראל סתם לא טובה בכדורגל, כנראה, אני דווקא העדפתי לא לדרוש סליחה - אלא לבקש אותה מרוג'ר פדרר.אני לא מתיימר לייצג את כל אוהדי פדרר בעולם, אבל הגיוני לחשוב שכמה מהם הפסיקו להאמין ביכולת של האליל שלהם לחזור לגדולה. קשה להאשים אותם. איפשהו בין סוף 2012 לסוף 2016, ובמיוחד אחרי 2013 כמעט טראומתית, היה פתאום קשה להמר על זכייה בתואר הגראנד סלאם ה-18. 18, אותו מספר שריחף במשך שנים של אי ודאות מעל השיער הגולש של השחקן הגדול מכולם, אי ודאות שהצליחה להצמיד לפדרר המזדקן את המילה הזאת שמביאה אותי לטור הזה – פרישה. את התהייה הזאת שכמעט מצחיק לחזור עליה עכשיו - האם הוא צריך לפרוש?
אז נכון, בדיעבד הכי קל לבקש סליחה על שאלות או אמירות ישנות שנכון לרגע אמירתן או שאלתן היו נראות מתבקשות. פדרר גרסת 2013 הפסיד בסיבוב השני של טורניר ווימבלדון ובסיבוב הרביעי של אליפות ארה"ב. האם זאת הייתה סיבה לדון ברצינות בשאלה האם קוסם הטניס הכי גדול בדור האחרון צריך לתלות את המחבט? סיכוי סביר שלא. האם זאת סיבה להתנצל בשם כל מי שרמז או הציע לו לעשות את זה? אחרי ששמר על האמונה והמציא את עצמו מחדש בגיל 35 כנגד כל הסיכויים, כנראה שאין ברירה.
איגוד ההתעמלות מאירה ויגדורצ'יק
ללא ספק, אחד הענפים שעלה הכי הרבה לכותרות השנה, היה ההתעמלות, לאו דווקא בנסיבות חיוביות, לאחר שבישיבת ההנהלה האחרונה, העלו בהצבעה האם לזמן את מאמנת נבחרת ההתעמלות אמנותית אירה ויגדורצ'יק לשימוע, כדי להדיח אותה בתפקידה.
נכון, המהלך בסופו של דבר לא יצא לפועל, אבל בעקבות השנה האחרונה שעברה המאמנת, אין ספק כי האיגוד והעומד בראשה, היושב ראש רזי פלד, צריכים לבקש ממנה סליחה ולפתוח דף חדש למען עתיד הנבחרת. ויגדורצ'יק טענה לכל אורך הדרך, כי הזמן שהוקצב לה להכין נבחרת חדשה לאליפות העולם, אינו מספיק, זאת לאחר שרק חצי שנה לאחר המשחקים האולימפיים בריו, נכנסה מחדש לתפקידה, כשהיא היחידה שהגישה מועמדות לתפקיד.
במהלך הקרירה המפוארת של ויגדורצ'יק, היה הצעידה את הבנות לשורה של הישגים מרשימים, עם אין סוף מדליות בתחרויות הסבב ועד לשיאים שהגיעו עם המקום השני ומדליית הכסף באליפות העולם ב-2014, ובאליפות אירופה עם הארד בקרב רב ב-2014 ועד הזהב, כסף וארד באליפות אירופה שנערכה בחולון ב-2016. כחלק מהצוות הרחב, ויגדורצ'יק הצעידה את נבחרת ישראל למקום השישי במשחקים האולימפיים בבייג'ינג 2008 וכמאמנת ראשית, שחזרה הישג זה גם באולימפיאדה האחרונה בריו 2016.
כל זה הפך את ויגדורצ'יק לאחת המאמנות הטובות בעולם, שמקבלת הערכה בכל מקום אליו היא מגיעה ועד למאמנת המעוטרת ביותר בעולם, הרוסיה אירה וינר שבראיון ל"ידיעות אחרונות", הודתה ש"יש לכם את אחת מהמאמנות הטובות בעולם".
כשיש לנו אחת כזאת בארץ, צריך לדעת לחבק אותה כמה שיותר, להעניק לה את כל מה שצריך ובעיקר לתת לה לעבוד בשקט, כדי להתכונן למשימות הבאות. גם עכשיו זה לא מאוחר לבקש סליחה, לדעת לפתוח דף חדש, כל זה לטובת הענף, כדי שימשיך להניף את דגל ישראל בכל מקום אליו הוא מגיע, אותה תמשיך להוביל ויגדורצ'יק.
אלונה ברקת מהתקשורת
האם אלונה ברקת חושבת שאנחנו טיפשים? במסיבת העיתונאים בה הודיעה על "רכיב בתוסף תזונה אסור" שנמצא אצל שיר צדק היא לא הפסיקה לכבס מילים. מדובר כנראה ולכאורה בשימוש בחומרים אסורים, ולא ברכיב תמים של תוסף תזונה. ברקת לא עצרה שם והמשיכה לפזר ספינים: "אנחנו מועדון שמאמין בשקיפות מלאה".
אף מועדון בישראל מעולם לא פירסם דו"חות כספיים מלאים, גם לא הפועל באר שבע. אז מה בדיוק שקוף בהתנהלות הזאת? למה היא מעניקה לעצמה תארים? המועדון השקוף לכאורה לא הסכים לפרסם בשום פנים ואופן את שם התוסף, ואמר לפני מסיבת העיתונאים שצדק "פצוע" ולכן לא יצא עם הקבוצה לצ'כיה. במסיבה פשוט פוזרו מילים ללא כל ביסוס כמו "כולכם מכירים את שיר צדק". אף אחד מהאוהדים לא יודע מי זה שיר צדק, לטוב ולרע. אנחנו מכירים רק את אישיותו במגרש, ואי אפשר להסיק עליו ממנה דבר.
והייתה כמובן את הרמיזה המכוערת כלפי הנבחרת, עוד ספין דלוח כיוון שהנבחרת בכלל לא הייתה בתמונה כשצדק עשה את הבדיקה. המשחק האחרון של הנבחרת התקיים חודשיים לפני הבדיקה. היא והבלם לא התייחסו לאף שאלה עניינית שהופנתה אליהם באירוע. אם אין כוונה לענות לשאלות, אפשר להסתפק בהודעה קצרה לעיתונות.
לפנייה לכתב/ת 
