מאגר "אל תתקשרו אליי": מאבק בשיווק טלפוני
תזכיר חוק מבקש לאפשר לצרכנים להיכלל ברשימה שתמנע מבתי עסק להטריד אותם. עו"ד מיכאל מדובוי סבור שזה צעד חשוב אבל לא מספק
לאחרונה פורסם תזכיר של תיקון לחוק הגנת הצרכן, המהווה שלב לפני הצעה שמונחת בכנסת. בתמצית, על פי התזכיר תכין הרשות להגנת הצרכן רשימת מספרי טלפון שתהווה מאגר "אל תתקשרו אליי". כל צרכן יהיה רשאי לבקש להוסיף למאגר מספר טלפון אחד או יותר, ובתי העסק לא יהיו רשאים להתקשר אליהם כדי להציע מוצרים או שירותים. יותר מזה: לפני שהם פונים לצרכנים בשיחות שיווק, יחויבו בתי העסק לוודא שהמספר לא כלול במאגר. על הפרת הוראות אלו תוכל הרשות להגנת הצרכן להטיל עיצומים כספיים (מעין קנסות) בסכומים של עד 22 אלף שקל.
מדובר בניסיון נוסף להיאבק בנגע המתפשט של שיחות שיווק טלפוניות של גופים עסקיים, המנסים – פעמים רבות באופן מאוד אגרסיבי – למכור את מרכולתם. כך למשל, לפני כמה חודשים פרסמה הרשות להגנת הצרכן תזכיר של תיקון אחר לחוק, שלפיו בתי עסק שעוסקים בשיווק טלפוני יהיו חייבים להקליט את כל השיחות, לשמור את ההקלטות לפחות שנתיים, ולמסור אותן לצרכנים על פי בקשתם.
עוד קודם לכן, באמצע 2016, אישרה הכנסת תיקון מס' 47 לחוק הגנת הצרכן. הוא מאפשר לאנשים עם מוגבלויות, לעולים חדשים ולאזרחים ותיקים – האוכלוסיות שנפגעות הכי קשה משיווק טלפוני – לבטל עסקאות מכר מרחוק (וגם עסקאות ברוכלות) תוך ארבעה חודשים במקום 14 ימים שעומדים לכלל הצרכנים.
היות שהתעלמות מזכות הביטול של עסקאות מכר מרחוק מאפשרת לתבוע מבתי עסק גם פיצויים, לכאורה יש כאן כלי משמעותי להיאבק במשווקים שאינם מרפים בניסיונות "לדחוף" מוצרים או שירותים שהצרכנים לא באמת צריכים אותם, או בכאלה שמטעים את הצרכנים לגבי תנאי העסקאות.
הבעיה היא שמעט מדי אנשים מודעים לזכויות שלהם. גם בתי המשפט, שרק במקרים נדירים מחייבים את בתי העסק בפיצויים לדוגמה בסכומים משמעותיים, מרתיעים את הצרכנים מלעמוד על זכויותיהם.
חקיקה נוספת
ישנם חוקים נוספים שעשויים לעזור לצרכנים להתגונן מפני טלמרקטינג אגרסיבי ולא הוגן. בהקשר זה חשוב לציין את סעיף 9 לחוק כרטיסי חיוב. סעיף זה מאפשר לצרכן להתכחש לעסקה במסמך חסר (כולל עסקה טלפונית), תוך 30 ימים מקבלת הודעה על החיוב בכרטיס האשראי שלו.
כמו כן, כדאי לזכור שהטרדות של משווקים טלפוניים עשויות להיות מנוגדות לסעיף 30 לחוק התקשורת או להוות פגיעה בפרטיות, בניגוד לסעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות, כאשר בגין פגיעה בפרטיות ניתן לדרוש בבית משפט פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של עד 50 אלף שקל.
סעיף חשוב נוסף בחוק הגנת הפרטיות הוא 17ו, המאפשר לכל אדם לדרוש בכתב מבעלים של מאגר מידע המשמש לדיוור ישיר, למחוק את המידע המתייחס אליו. זוהי למעשה מעין "זכות להישכח" שכל אחד יכול להפעיל כלפי בעלים של רשימות מספרי טלפון המשמשות לצורך שיווק טלפוני.
למעשה, התזכיר החדש לעניין הקמת מאגר "אל תתקשרו אליי" אמור לחזק את הזכות הזו, על ידי הקמת מאגר מרכזי אחד, כאמור, שפנייה אחת אליו תספיק על מנת שאף חברה לא תפנה אליך יותר.
ללמוד מחוק הספאם
על הנייר, החוקים הקיימים נותנים מספיק כלים להיאבק בשיווק הטלפוני הדורסני. הקמת המאגר "אל תתקשרו אליי" אמורה לחזק את הצרכנים עוד יותר. הבעיה העיקרית היא חוסר במודעות ובאכיפה. גם פיזור הסמכויות בין גופים שונים (בעיקר הרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה והרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים), תורם לדעתי לתת-אכיפה נגד חברות העוסקות בשיווק טלפוני בלי להתחשב בזכויות של צרכנים.
מעניין שהמאבק בתופעת דואר הזבל האלקטרוני ובהודעות סמס שיווקיות, שבמידה רבה קשורה לתופעת הטלמרקטינג, דווקא זכה בשנים האחרונות להצלחה לא מבוטלת בעקבות חקיקתו של סעיף 30א לחוק התקשורת ("חוק הספאם").
מעבר לקמפיין רחב להגברת המודעות לחוק, ההצלחה שלו נבעה מאפשרות של אכיפה פרטית – הגשת תביעות פשוטות לפיצויים, לדוגמה בסכום של עד 1,000 שקל לכל הודעת ספאם, כמו גם הגשת תביעות ייצוגיות נגד חברות שעוסקות בהפצה המונית של ספאם.
ההצלחה נבעה גם ממוכנותם של בתי משפט לתביעות קטנות ושל בתי משפט בדרגות גבוהות יותר לפסוק סכומים משמעותיים נגד המפרים. על פי הגישה המקובלת בבתי המשפט, חוק הספאם אינו חל על שיחות שיווק טלפוניות, וחבל שכך.
- לקריאת תזכיר החוק - לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד מיכאל מדובוי
מייצג בתיקים צרכניים
לפנייה לכתב/ת 
