הוכיח שהשקיע בדירה של גרושתו - וזכה בחצי
אל הנישואים נכנסה האישה עם נכס שרכשה בעצמה. בתביעות אחרי הגירושים טען הבעל לבעלות משותפת על הדירה, ובית המשפט הסכים איתו
בית המשפט לענייני משפחה קבע לאחרונה שגבר גרוש מהווה שותף מלא בדירה שנרכשה על ידי אשתו לשעבר עוד בטרם הנישואים ביניהם.
את ההחלטה החריגה קיבלה השופטת שפרה גליק, שקבעה שהדירה שימשה במשך שנים כבית המשפחה והבעל השקיע בה.
האישה טענה שרוב רובו של הרכוש המשותף מגיע לה מאחר שוויתרה על הקריירה שלה לטובת גידול הילדים ואפשרה לבעלה להצליח בעסקיו, תוך שהסתמכה על הבטחותיו – שמהוות הסכם משפטי מחייב – שלא תיפגע מכך ברמה הכלכלית. הבעל הכחיש באמצעות עו"ד רעות שדה שדרש מהאישה להישאר בבית, ולטענתו זו הייתה בחירתה, אף שסייע לה במימון לימודים ועודד אותה לפתח קריירה.
בני הזוג נמצאים בהליכי גירושים זה כשלוש שנים, ובמסגרת זו הם הגישו תביעות רכושיות הדדיות. פסק הדין עסק בשני נושאים עיקריים: הראשון, טענת הבעל שהדירה הרשומה על שם האישה ונרכשה על-ידה ימים ספורים לפני הנישואים שייכת גם לו. השני: טענת האישה כי אין לבצע איזון משאבים שוויוני.
תביעה
חוב המזונות קוזז מקצבת הנכות של הגרוש
עו"ד גבריאל שקרוב
אב ל-5 צבר חוב של יותר מ-200 אלף שקל, ולכן לא שולם לו חלק מהגמלה מביטוח לאומי. הוא תבע ובית הדין קבע: הקיזוז לא מאפשר לו קיום בכבוד
כמו כן, הוסיף הבעל, טענות האישה בדבר מצבו הכלכלי וזה חודשים רבים הוא ישן על הספה בדירתה הקטנה של אמו ומשתכר כ-5,000 שקל בחודש. בניגוד לאישה הוא ביקש לחלק את הזכויות המשותפות שווה בשווה.
השופטת שפרה גליק שאמנם אין ספק שהדירה שנרכשה על-ידי האישה לפני הנישואים נחשבת "נכס חיצוני" לפי חוק יחסי ממון, כלומר, נכס שאינו משותף לבני הזוג. אלא שהלכה שניתנה ב-2012 קבעה שניתן לראות בדירה ששימשה למגורי המשפחה נכס משותף במידה שמוכח "דבר מה נוסף" שמעיד על כוונת שיתוף.
במקרה הזה מצאה השופטת שהוכח אותו "דבר מה נוסף" מעבר להיות הנכס דירת המגורים של המשפחה במשך כ-18 שנה: הבעל העביר לאישה כמחצית משווי הדירה לאחר שמכר אחרת, נשא יחד עמה ברוב תשלומי המשכנתה והשקיע ממון רב בשיפוצה.
לכך מתווספת העובדה שבני הזוג חיו בשיתוף כלכלי לאורך 30 שנות נישואיהם וגידלו יחד משפחה במאמץ משותף.
עם זאת, ומאחר שלבני הזוג דירה נוספת – הרשומה על שם שניהם – השופטת גליק לא מצאה לנכון להורות על פירוק שיתוף. במקום זאת, היא קבעה ששתי הדירות יהיו "בנות איזון", וזאת על מנת להותיר לבני הזוג את האפשרות לחלקן ביניהם.
לבסוף נדחתה דרישת האישה לאיזון משאבים לא שוויוני ונקבע שהנכסים יתחלקו שווה בשווה, שכן כיום אין בין בני הזוג פערי שכר משמעותיים. לפיכך נדחו למעשה כל הסעדים שהתבקשו מטעם האישה ועמדת הבעל התקבלה באופן בלעדי.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ האיש: עו"ד רעות שדה
- ב"כ האישה: עו"ד שבתאי סמינה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
