"השתניתי. גיליתי שקלינגר לא יודע הכל"
מהאליפות במכבי ת"א וההופעה בצ'מפיונס, דרך ההתרסקות עם הגלאקטיקוס והגלות בקפריסין - ועד מכבי שעריים. אחרי שנים, ניר קלינגר נושם אוויר פסגות עם הפועל חיפה ומדבר בגילוי לב: "התבגרתי. אני סלחן יותר, רגוע יותר, לא מתבייש להתייעץ ולא חושש ללמוד מאחרים"
ניר קלינגר לא מתחיל את היום בלי עיתון. את עמודי החדשות והספורט הוא דווקא שומר לסוף, דבר ראשון הוא בודק מה חדש במדורי הכלכלה. "אני חובב מושבע של שוק ההון. מבין גדול במניות, באג"ח, כל דבר שקשור בבורסה - אופציות מעוף, מניות של חברות ועוד. זה תחום מאוד מרתק, וחוץ מכדורגל זה הדבר שאני הכי אוהב ללמוד. היו שנים בהן גרפתי רווחים יפים והיו תקופות פחות מוצלחות", הוא מספר.
ההקבלה במקרה של קלינגר מתבקשת. בעיסוק העיקרי שלו, כמאמן, הפעם האחרונה שבה המניות שלו זינקו הייתה אי שם לפני כ-15 שנה. מאז הוא חווה בעיקר תנודות שוק ולא מעט נפילות בבורסה. כעת יש מגמת עלייה, אבל בדומה לכלכלה גם הכדורגל הוא תחום מתעתע ולא יציב.
קריירת האימון של קלינגר בליגה הבכירה נפתחה כמו סיפור מהאגדות. מי שעונה קודם לכן עוד עמד על הקווים בבית"ר באר־שבע (כן כן, הייתה פעם קבוצה כזו) בלאומית, מצא עצמו מוביל את מכבי ת"א לאליפות אחרי שבע שנות בצורת. שנתיים לאחר מכן הוא כבר פיזם את המנון ליגת האלופות, והעתיד נראה ורוד.
באותה עונה הספיק קלינגר לזכות בגביע המדינה, אבל זו הייתה פחות או יותר הפעם האחרונה שבה יצא המנצח הגדול. עונת הגלאקטיקוס הידועה לשמצה עצרה את המומנטום, וקלינגר הגלה את עצמו לקפריסין כדי להתרחק מהסערה התקשורתית ומהביקורות. גם הקריירה באי השכן ידעה עליות ומורדות, ומאז החזרה לארץ ב-2010 המאמן לא יכול לזקוף לעצמו הצלחה כלשהי, אולי מלבד זכייה בגביע הטוטו עם הפועל חיפה ב-2013.
שיא השפל מבחינתו היה ירידת הליגה עם מ.ס אשדוד. באותה נקודה הקריירה של המאמן עמדה בסימן שאלה גדול, וגם הפרויקט שלקח על עצמו במכבי שעריים מליגה א' לא ממש התרומם. אבל קלינגר הוא לא אחד שמוותר. בתחילת העונה שעברה הוא קיבל הזדמנות שנייה מבעלי הפועל חיפה, יואב כץ, הפעם כמנהל המקצועי, ובעקבות ההתפטרות של המאמן דני גולן מצא עצמו מהר מאוד שוב על הקווים.
נדמה שאחרי עשור וחצי אפשר לומר בזהירות שקלינגר חזר למשחק. זה לא רק המאזן המרשים מפתיחת העונה - שלושה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו (כולל מול האלופה הפועל באר־שבע) ומקום שני אחרי חמישה מחזורים - אלא בעיקר הכדורגל המהנה שמציגה הפועל חיפה שלו. נראה שהפעם קלינגר עשה משהו נכון ובנה קבוצה אטרקטיבית שצפויה לדבר חזק בצמרת, למרות שחובת ההוכחה עדיין מוטלת עליו, כמובן, והערב (א', 20.00) מחכה לו משוכה קשה בחוץ בדמות קרית־שמונה.
"עדיין לא מגדירים מטרות"
"האמת, בקדנציה הזו בהפועל חיפה אני הרבה יותר נהנה מאשר לפני חמש שנים. גם מאוד השתניתי מאז. גיליתי שניר קלינגר לא יודע הכל. אני פתוח הרבה יותר, מאפשר לאנשים שעובדים איתי להעיר לי. מתייעץ, לא חושש ללמוד מאחרים. אני אדם שונה כיום, רגוע יותר, סלחן. התבגרתי. יכול להיות שהתקופה הקשה באשדוד תרמה לשינוי", מספר קלינגר בגילוי לב.
ואכן, הרבה זמן לא ראו את הברק הזה בעיניים של המאמן בן ה-51. המחמאות בתקשורת, הפרגונים מהקולגות והאוהדים שקוראים בשמו עושים לו טוב, אבל כאחד שכבר עבר הכל בכדורגל הוא נזהר מלצאת בהצהרות מפוצצות.
אחרי פתיחה כזו כבר אפשר לסמן מטרות?
"אנחנו עדיין לא מגדירים מטרות. כולנו מאוד שמחים על כך שהשגנו 11 נקודות מתוך 15 אפשריות, אבל מילת המפתח היא המשכיות. יש לנו דרך ואם נמשיך ככה אז נישאר בצמרת. עוד מוקדם לקבוע לאן העונה הזו תלך".
לא ממש הצלחת בשנים האחרונות. אשדוד ירדה איתך ליגה, עזבת את שעריים באמצע תהליך וקבוצת הנוער של הפועל חיפה נשרה ללאומית אחרי שנים ארוכות תחת האחריות שלך כמנג'ר. לאן נעלם אותו מאמן שזכה באליפות עם מכבי ת"א?
"תמיד הלכתי עם האמת שלי. עם הלב שלי. זה ניר קלינגר. אף מאמן כדורגל רציני לא יכול להתהדר רק בהצלחות. אנחנו, כמאמנים, צריכים ללמוד גם מכישלנות. העונה הראשונה שלי באשדוד הייתה טובה, ובגלל מכלול של סיבות הגיעה הנפילה בהמשך. נכון שאף פעם לא נעים לרדת ליגה, בטח בעיר כמו אשדוד. בוודאי שיש לי אחריות שאשדוד ירדה, אבל זה לא אסון גדול. אני דווקא רואה בכך לימוד עצמי, לראות היכן טעיתי. היכן אני יכול להיות טוב יותר ומשם להתרומם. הלכתי עם הלב שלי למכבי שעריים, שם ניתנה לי הזדמנות לבנות משהו מהיסודות. היה חיבור טוב ועלינו לליגה הלאומית. גם זכינו בגביע הטוטו, אבל ברגע שבו הרגשתי שהדברים לא זזים שם כמו שאני רוצה - החלטתי לעזוב".
לא רצית להיות מאמן וגם הבהרת את זה ליואב כץ. מה קרה ששינית את דעתך?
"זה נכון, אחרי שאימנתי כל כך הרבה שנים העדפתי להמשיך כמנג'ר ולהביא מאמן שיעבוד תחתיי. בסופו של דבר יואב הצליח לשכנע אותי, ואני לא מצטער על כך. אני שמח שהצלחתי לבנות קבוצה 'רעה' במובן החיובי. מה שבטוח, יש לנו עוד דרך ארוכה, העונה רק בחיתוליה".
איך היחסים עם יואב כץ, עד כמה הוא מעורב בקבוצה?
"אני ויואב מדברים על בסיס קבוע. לפעמים שיחה אחת ביום, לפעמים שתיים, תלוי מה עומד על הפרק. הוא סומך עליי ומגבה כל החלטה שלי. ממש לא מתערב בעניינים מקצועיים, כל האחריות עליי. אני עובד בשיתוף פעולה מלא עם סגן נשיא המועדון דורון אוסידון ועם המנכ"ל אורן שטרלינג. זה צוות קטן שעובד בלי הרבה רעש ועושה נסים ונפלאות. אנחנו משפחה קטנה ומאושרת".
זוכר מתי נהנית כל־כך בכדורגל?
"שמע, אין סיבה שלא איהנה. יש לי קבוצה מחויבת, רעבה וממושמעת. יש לנו זרים מצוינים כמו הבלם גבריאל תמאש והשוער ארנסט שטקוס. חנן ממן התבגר והפך לבעל הבית במגרש, עדן בן־בסט פורח וגם אלון תורג'מן נראה חד בפתיחת העונה. כל שחקן מבין את התפקיד שלו ומבצע אחר ההוראות שלי, מגיעות להם כל המחמאות, הם עובדים קשה. אין לנו מתחם אימונים מטופח כמו שיש למכבי ת"א ומכבי חיפה, ואפילו קבוצות כמו מכבי נתניה ואשדוד. אבל כאן - בקריית־חיים - יש אנרגיה שאין באף מקום".
דיברת על בן־בסט, תורג'מן וממן, אבל ההפתעה הגדולה שלכם היא רוסלן ברסקי.
"אני עוקב אחר הקשר הנהדר כבר שלוש שנים ושמח שהוא מצליח איתנו. זה שחקן שרץ ללא הפסקה, נחוש, אנרגטי, מחויב מאוד. הוא נקלט מהר מאוד בקבוצה ונראה כאילו הוא משחק פה שנים. בכלל, יש אווירה נהדרת בחדר ההלבשה וזו אחת הסיבות להצלחה. יש חיבור מדהים בין הישראלים לזרים, אימונים ברמה גבוהה מאוד. אבל לכולנו ברור שיגיעו גם הפסדים ומשברים, ורק אם נדע לצאת מהם אפשר יהיה לדבר על מהפך אמיתי בהפועל חיפה".
כץ שב וטוען שאתה צריך לאמן את נבחרת ישראל.
קלינגר עונה בחיוך: "או שיואב רוצה להיפטר ממני או שהוא צודק".
לפנייה לכתב/ת 
