"אני המורה של הילד שלך, תקדיש לי רגע"
"אני לא כותבת את הדברים האלה בשביל לקבל רחמים, צקצוק ואמפתיה. אלא בשביל לבקש מכם, הורים יקרים, אזרחי ישראל, להצטרף למאבק הזה. המאבק הזה הוא המאבק של כולנו". אלה חותם, מורה לדרמה וקולנוע, מזמינה להצטרף להפגנה על תנאי העסקת המורים
אני מקבלת אותו בכל בוקר עם חיוך ושואלת לשלומו.
אני נותנת לו ליטוף ועזרה כשהוא נופל על הרצפה בהפסקה.
אני יודעת מתי יום ההולדת שלו, מתי נפלה לו שן ומתי הוא היה חולה.
אני דואגת שיקבל קטע יפה במסיבת חנוכה או בטקס יום הזיכרון, גם אם הוא מקריא פחות יפה מהשאר.
אני עובדת מהבית על מערכי שיעור, דפי עבודה, דפי צביעה ורעיונות לגיבוש, קישוט ושיפור הכתה.
אני עושה הכל, הכל, בשביל שהילד שלכם יפרח, יצליח ויממש את כל הפוטנציאל הטמון בו.
אני תורנית בחלק מההפסקות שלי. יושבת בחוץ ומשגיחה על עשרות ילדים בידיעה שהאחריות המשפטית היא עליי. השם שלי.
אני מגיעה הביתה בסוף היום, ויודעת שצפויות לי כמידי ערב, שיחות טלפון אתכם, ההורים. חלקכם מתקשרים אליי עם שאלות, בעיות קשיים והרהורים, אני עונה, מייעצת ועוזרת. אף אחד לא משלם לי על השעות אתכם בטלפון. כשאתם מתלוננים על שיעורי הבית הרבים שילדכם מקבל, אני מסבירה לכם שאני מסכימה אתכם, ילד לא צריך לחזור הביתה עם כמות אדירה של משימות, אבל איפה הוא ילמד? בבית הספר? כשאיתו עוד שלושים ומשהו ילדים בכיתה?
אני מרוויחה בחודש 5,000 ש"ח מתוכם אני משלמת (מכיסי, כן) לוועד שאחראי לתחזוקת מכשיר ה"תמי 4" בחדר המורים, לקפה בסיסי ועוד. קראתם את המשפט הזה? כי הוא משעשע ועצוב. את המשכורת על חודש ספטמבר, כפי שקורה כל שנה, קיבלתי באיחור. אני לעולם לא מקבלת שי לחג, "תו הזהב" או אחר, אין לי מועדון הטבות של חבר או הקלות במסים והרבה פעמים דרגת השכר שלי לא מתעדכנת ועליי להתעקש ולוודא שהנושא יטופל.
איך יכול להיות - שאנחנו ישנים בלילה בשקט?
על אסיפות ההורים, שמתרחשות מספר פעמים בשנה, אני לא מקבלת תשלום. אסיפה בה אני יושבת איתכם, כל תלמיד והוריו בסבלנות אין-סופית, נותנת לכם את כל תשומת ליבי וכל משאב שאני יכולה, בשביל לעזור לילד שלכם לפרוח ולהצליח.
אני חוזרת כל יום מבית הספר ושואלת את עצמי שאלה אחת. איך יכול להיות - שאנחנו, ההורים, המורים, ישנים בלילה בשקט, עם הידיעה שמורה כמוני, שעובדת קשה ובחריצות, מחנכת את הילדים שלכם ומעניקה להם כלים לחיים - עובדת כמעט כפול שעות בהשוואה לעובדי ההוראה במדינות ה-oecd מקבלת שכר, שהוא לא רק באיחור, אלא גם נמוך משכר המורים הממוצע שלהם?
גם שלשום, בבוקר ה-1 לאוקטובר כשהמשכורת שלי לא נכנסה לבנק, הגעתי בתסכול גדול ללמד את ילדיכם, אנשי משרד הביטחון, חברת החשמל, עובדי רשות הנמלים. וידעתי שאצלכם זה לא קרה. לכם לא מעכבים ו"מנכים" משכורות באופן קבוע. אני לא כותבת את הדברים האלה בשביל לקבל רחמים, צקצוק ואמפתיה. אלא בשביל לבקש מכם, הורים יקרים, אזרחי ישראל, להצטרף למאבק הזה. המאבק הזה הוא המאבק של כולנו.
כפי שהתגייסנו כולנו למען מאבק הנכים, עלינו להתגייס עכשיו.
בואו להפגין איתנו. היום, יום ג' 3.10.17 בשעה 18:30 מול קריית הממשלה בתל אביב.
לפנייה לכתב/ת 
