מתוחכמות, ישראליות וממש לא חשאיות: סוכנות המוסד בשירות הוליווד
בעוד שרק לאחרונה קהילת המודיעין החלה לעודד נשים להתגייס לשורותיה, בהוליווד הן כבר מזמן ממלאות את המסך. גל גדות גויסה פעמיים למוסד, ג'סיקה צ'סטיין צדה נאצים ו"סינדי", המרגלת המסתורית שפיתתה את מרדכי ואנונו, זכתה לשלל עיבודים. תעשיית הקולנוע אוהבת את המרגלות הישראליות, גם אם לפעמים היא קצת מעוותת את המציאות
השבוע נודע על מהפכה בקהילת המודיעין של ישראלי, כששתי נשים מונו לתפקידים בכירים בפורום הפיקוד העליון של המוסד. על פי הדיווח ב"ידיעות אחרונות" השתיים - שמכונות י' ו-ש' – ישמשו כראש אגף, וזוהי רק ההתחלה. מועמדות נוספות יבואו בעקבותיהן כחלק ממהפכת השוויון המגדרי שמוביל ראש המוסד יוסי כהן. כך, בשקט בשקט, ובחושך, מלהקים בארגון הביון נשים לתפקידי מפתח לשמירה על ביטחוננו. כל זה קורה מאחורי הקלעים - שלא כמו בהוליווד, שם סוכנות המוסד ממלאות את המסך כבר זמן מה. חשאיות אין פה, גם לא צנעה. בגרסה הקולנועית, הישראליות הן מרגלות יעילות, ערמומיות וסקסיות - בין פאם-פטאל לוונדר וומן.
"בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ" – זהו המוטו המעודכן של המוסד. בניגוד לשירותי ביטחון אחרים, הוא מקדם חשיבה מקורית וערמומית לפתרון משברים, מעדיף מוח על פני כוח. ככזה הוא כנראה מתאים יותר לנשים. כך קבע בעבר ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, תומך נלהב בשילוב נשים בארגון.
זה רק נראה כמו גיבורת-על
בהוליווד דווקא מאמצים את המוטו הקודם של המוסד "בתחבולות תעשה לך מלחמה", פשוט כי צריך אקשן ומתח. הסוכנות הישראליות בגרסה האמריקאית הן לא רק חכמות, בוגרות ובשלות יותר מגברים, הן גם יפות, מתוחכמות, מסתוריות, וקטלניות יותר. תוסיפו לכך את מיומנויות הקרב המרשימות, וכן את קור הרוח, הנחישות והפתיינות שמייחסים להן בתעשיית הקולנוע הנוצצת - ותקבלו גיבורות-על, מתוצרת כחול-לבן.
ישראל כבר מצאה לעצמה גיבורת על אחת, הלא היא וונדר וומן, המוכרת בארץ כגל גדות. בין אם היא מעוניינת בכך או שלא, דמות הקומיקס האמריקאית מגויסת על ידי התקשורת והממשלה לצורכי תעמולה. ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו התייחס לכך ב-2013 כשפנה למצטיינות הארגון ואמר: "את מה שגל גדות תעשה בסרט כוונדר וומן, אתן תעשו בחיים האמיתיים". אבל לפני שגל התגלגלה כנסיכה תמימה באי האמזונות תמיסקרה, היא הוכשרה כסוכנת מוסד, לשעבר.
למעשה גדות התניעה את הקריירה ההוליוודית שלה במסגרת פרנצ'ייז האקשן הממונע "מהיר ועצבני", בו גילמה את ג'יזל - יפהפיה אקזוטית מברזיל שמצטרפת לכנופיה של וין דיזל. בהמשך נחשף שהיא בעצם סוכנת מוסד לשעבר ושמה המלא הוא ג'יזל ישר, מה שנשמע קצת עקום, ובכל זאת מעיד על קשר עברי כלשהו. כמובן שהרקע הבטחוני של ג'יזל מסביר את ההתמחות שלה בכלי נשק, אומנויות לחימה וגם מיומנויות חקירה. הזיקה לישראל מסבירה את הנהיגה הפרועה וגם את המבטא.
גם לשחקנית ג'סיקה צ'סטיין, שצפויה להיות מועמדת חזקה לאוסקר השנה על תפקידה ב"המשחק של מולי", יש ניסיון בתור סוכנת מוסד, לפחות על המסך. לפני שבע שנים, כשהייתה פחות מוכרת, הכוכבת הג'ינג'ית גילמה סוכנת מוסד בשם רייצ'ל סינגר במותחן "החוב" - עיבוד לסרט ישראלי של אסף ברנשטיין מ-2007 (בו מילאה את התפקיד נטע גרטי). העלילה מלווה את רייצ'ל המזקינה (הלן מירן) הנזכרת במעלליה כציידת נאצים בשירות הארגון בשנות השישים. בעוד מירן מהרהרת בעבר, צ'סטיין העדינה למראה מכסחת את הצורה לנבלים הגרמנים, ואז נדרשת להיות שותפת סוד. כאילו קטע של תהיי יפה ותשתקי - אבל כדי לשמור על חשאיות.
ג'סיקה צ'סטיין מתוך "החוב"
אשת חיל מי ימצא? אולפני הקולנוע מעצבים לעצמם כאלה על פי המסורת של מחסלות הוליוודיות לוהטות מהזן של נטשה רומנובה (האלמנה השחורה של מארוול בגילומה של סקרלט ג'והנסון). ברשתות הטלוויזיה דווקא מנסים להציג מודלים של נשיות מתוחכמת אחרת, יותר קרובה למציאות. בסדרת המתח "תחנת ברלין" השחקנית הגרמניה בת ה-69 דניאלה ציגלר מופיעה על תקן מלהקת מטעם המוסד בשם גולדה פרידמן. היא מחפשת מרגלים, לא שחקנים, ונסחפת לקנוניה בינלאומית מסתורית. בסדרה "הרשימה השחורה" הדמות של סמאר נוואבי (מוז'אן מארנו) נכללת בצוות של רד רמינגטון (ג'יימס ספיידר) והיא סוכנת מוסד ממוצא איראני שמשרתת גם את ה-FBI. מסובך? תוסיפו לזה שאחיה הוא ארכי-טרוריסט איסלמי מסוכן ותקבלו פקעת עלילתית סבוכה במיוחד. העיקר שהשחקנית שמגלמת אותה מוז'אן מארנו נראית טוב מספיק, ויש לה נטייה ללבוש גופיות ולאחוז באקדחים.
מבוסס על סיפור אמיתי
כשהמפיקים והבמאים האמריקאים מדמיינים סוכנת מוסד הם רואים לנגד עיניהם אישה ביונית מן המציאות. ארגון הביון הישראלי הוא כבר מותג של ממש, שנושא ערכים של מקצוענות, חשאיות, תחכום, שכלול, ובעיקר חתירה בלתי נלאית לביצוע המטרה. בקולנוע האמריקאי הוזכר הארגון לא פעם בהקשרים שונים, לעיתים שליליים אבל בעיקר חיוביים, והחידוש של מרגלות טובות מראה מוסיף נופח של סקסיות ומסתורין לנוכחות שלו. אלא שהמציאות כנראה יותר מורכבת, ולפעמים היא גם נחשפת בפומבי. כן, גם למוסד יש מבצעים שנכשלו ובאופן בלתי נמנע, בשורותיו יש סוכנות חכמות, ערמומיות ואסרטיביות שלא נראות כמו גל גדות או ג'סיקה צ'סטיין.
זהו המקרה של סילביה רפאל, שאחראית בין השאר על אחת התקלות הגדולות בתולדות הארגון - פרשת לילהאמר מ-1973. אחרי רצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן נשלחה חוליית מוסד לחסל את המחבל הפלסטיני עלי חסן סלאמה בעיר לילהאמר שבנורבגיה. טעות בזיהוי הביאה לרצח מלצר מרוקאי בשם אחמד בושיקי. השלטונות המקומיים דווקא לא טעו בזיהוי כשלכדו שישה סוכנים ישראלים, בהם רפאל – שגבתה בעבר חיים של לא מעט מחבלים. אחרי ששוחררה מבית העצורים, התאהבה בעורך הדין המקומי שייצג אותה ונישאה לו. היא גורשה מנורבגיה, ומאז התקשתה למצוא מנוח תחת איומים על חייה. היא נדדה בין אוסלו, קיבוץ רמת הכובש, ומולדתה דרום אפריקה עד שנפטרה ממלחמת הסרטן ב-2005.
טריילר לסרט התיעודי Sylvia: Tracing Blood
אומנם במונחים של כוכבת קולנוע רפאל לא נחשבת ליפהפיה – אבל היא עדיין מסעירה, את הגברים לפחות. בשנת 2010 הסופר רם אורן כתב בשיתוף מוטי לפיד את ספרו "סילביה: חייה ומותה של סוכנת המוסד", ומעריץ נוסף - סאקסון לוגן שמו - תיעד את קורותיה במותחן דוקומנטרי בשם Sylvia: Tracing Blood בו הוא מתחקה אחר עברה ומנסה לפענח את נסיבות הטעות בלילהאמר. "אני חושב שמקור המשיכה לסוכנות חשאיות, מרגלות ומתנקשות הוא העובדה שהתפקידים האלה דורשים מהן לוותר מראש על כל התשוקות שמיוחסות בדרך כלל לנשים: זוגיות יציבה וילדים", אומר לוגן ל-yent ומוסיף, "העובדה שהן מוכנות לתרום למותו של אדם אחר, או אפילו להרוג אותו במו ידיהן הוא פרדוקס מרתק בהתחשב בתפקיד הטבעי של נשים כמעניקות חיים".
על משיכתו לסיפורה של סילביה אומר כי "היא הייתה אחראית גם למיגור אש"ף באירופה אחרי טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. האירוניה היא שסטיבן ספילברג ליהק את דניאל קרייג כדי שיגלם את הדמות שלה בסרט "מינכן". הוא לא היה מודע לכך שאישה ביצעה את כל החיסולים הללו".
מציצים לשכנים
סוכנות המוסד לדורותיהן מצאו להן אפילו מקום של כבוד בקולנוע הערבי. כבוד מפוקפק, אבל כזה שמצית את הדמיון. כמאל אל-שייח, מגדולי במאי מצרים, הקדיש את סרטו לדמותה של המרגלת היבא סלים. הסרט מלווה את אבלה – בת דמותה של סלים - אזרחית מצרייה שמגויסת על ידי המוסד לצורך איסוף מודיעין במדינה. סלים הוצאה להורג ב-1973, אך הדרמה בכיכובה של מדיהא כאמל אינה מציגה זאת, אלא מסתיימת במעצרה במהלך טיסה מלוב. "זוהי מצרים, אבלה", אומר לה בסיום הקצין שלוכד אותה (מחמוד יאסין), מה שהפך למשפט קאלט מאז יציאת הסרט ב-1978.
ובינתיים מהצד השני של הגבול הצפוני, אי שם בלבנון - מדינה שהחרימה את "וונדר וומן" בגלל הכוכבת הציונית שלו, אבל לא שמה לב להפצת "השכנים של ג'ונס" בכיכובה כסוכנת מוסד. ב-2009 הופק מותחן הריגול "שולה כהן – הפנינה" על קורות המרגלת המפורסמת שבמשך שנים פעלה נגד השלטון המקומי והבריחה יהודים רבים לישראל. הכוכבת המקומית דרין חמזה לוהקה על ידי הבמאי פואד חורי לגלם את כהן, שנפטרה השנה כשהיא בת מאה. היא הותירה אחריה מורשת גבורה מרשימה בישראל, והרבה לבבות שבורים בלבנון - כך לפי הסרט שמציג אותה כאישה פתיינית מרובת מאהבים משני צדי הגבול.
סינדי. רק סינדי
כשמדובר באומנות הפיתוי של סוכנות המוסד, אין מי שהתוותה את הדרך לשם יותר מאשר שריל בנטוב, הידועה בציבור כ"סינדי" - אותה בלונדינית שב-1986 יצרה קשר עם מרדכי ואנונו בלונדון ושכנעה אותו לקפוץ איתה לטיול ברומא, שם נחטף והובא ארצה למשפט בגלל הדלפת פרטים על הנעשה בכור בדימונה. מרגל האטום הישראלי עשה רעש בכותרות העיתונים בזכות המידע שסיפק, אבל בכל הנוגע לשני סרטים בינלאומיים שהביאו את סיפורו למסך - מעללי סינדי הם אלה שהצדיקו את הפקתם.
Secret Weapon - טריילר
במותחן הריגול Secret Weapon של איאן שארפ מ-1990 גריפין דאן מגלם את ואנונו, ולצדו רשימת שחקנים מכובדת הכוללת את ג'ון רייס-דיוויס (ראש המוסד), יורן קראבה (מפקד המבצע) ובריאן קוקס כעיתונאי הבריטי אנדרו ניל. אבל מי שמוגדרת ככוכבת המובילה של הסרט היא קארן אלן ("אינדיאנה ג'ונס ושודדי התיבה האבודה") בתפקיד בת דמותה של סינדי, המכונה פה רות. כדי ללכוד את ואנונו היא עושה כל מה שנדרש – בים, ביבשה ובמיטה. יש בסרט סצנות מין מרומזות, לא פרועות מדי. בכל זאת, מבצע חשאי.
ספק אם המרגלות שלנו באמת נדרשות למשימות נועזות בעורף האויב או מלפניו כמו בסרטים. אפשר לשער שברוב המקרים השגרה המבצעית של אנשי ונשות קהילת המודיעין יותר אפרורית ממה שנחשף בפנינו על המסך. אין פה הרבה סקס אפיל, אלא הרבה עבודה קשה כמו שהדגימה לנו צ'סטיין בהופעתה יוצאת הדופן כאנליסטית של ה-CIA בסרט "כוננות עם שחר" (הופעה הרבה יותר אמינה מב"החוב"). המוסד יצא לאחרונה בקמפיין גיוס "נשים בעלות עוצמה" לתפקידי קצינות איסוף מודיעין בעלות אופי מיוחד, כחלק מאותה מהפכה מדווחת שמוביל ראש הארגון. יתכן שאכן התחבולות הנשיות מוצלחות יותר מאלו של הגברים, אבל מה שבטוח שהן אטרקטיביות יותר מהם. גם בלי להיות וונדר-וומן.
