הרבה לפני "פארגו": המותחן המעולה של יוצר הסדרה
"לפני הנפילה" מוכיח שלנוח הולי היו יכולות כתיבה מושחזות עוד לפני היצירות המוערכות שלו למסך הקטן. עם התבוננות רגישה ומחודדת במצבים אנושיים וקצב מדויק להפליא, מדובר במותחן מהוקצע ומתגמל
"פארגו", עונה ראשונה, פרק תשע - הסצנה האחרונה מזקקת לשלוש דקות את מה שמרחו ב"שובר שורות" על פני חמש עונות: קח אדם מן השורה, טוב לכאורה, משיל מעליו כל שמץ של מוסר. זו כבר לא הישרדות, זה אגואיזם. הטוב לכאורה הופך לרע במובהק. שלוש דקות זכורות במיוחד מחוויה ארוכה הרבה יותר, דקת אבחנה ומהפכת קרביים לא פחות, שעליה חתום נוח הולי. הולי ולא האולי, כפי שבחרו לקרוא לו על עטיפת "לפני הנפילה".
הולי הוא מיוצרי הטלוויזיה המדוברים של השנים האחרונות. אבל הרבה לפני תהילת "פארגו", המחמאות על הסדרה החדשה שלו, "לגיון", הפרקים שתרם לסדרה החמודה "בונז" ועוד דברים שעשה בתחום - הוא כבר כתב ספרים. אחד מהם אפילו ראה אור בעברית בסוף העשור הקודם ("חתונות של אחרים"). אבל מעמדו הנוכחי מאפשר לשווק את "לפני הנפילה", ספרו החמישי, בצורה יעילה יותר. "מאת יוצר סדרת הטלוויזיה 'פארגו'", משוויצים על כריכת התרגום.
בלילה חם ומעט ערפילי מתרסק מטוס פרטי באוקיינוס האטלנטי. נקודת המוצא שלו היא האי מרתה'ס ויניארד, וניו־יורק היא היעד שאליו הוא לא מגיע. מתוך 11 האנשים שהיו עליו, יש רק שני ניצולים: צייר כושל בן חמישים מינוס וילד בן ארבע. נסיבות ההתרסקות עלומות, מכיוון שלא התקבל שום אות מצוקה לפני כן. לתהייה האוטומטית - בעיה מכנית או טעות אנוש? - מצטרפת ספקולציה מאזורי הקונספירציה לפיה המטוס הופל בכוונה. היא נובעת בעיקר מזהותם של שניים מהנוסעים. אחד עומד בראש ערוץ חדשות פופולרי מאוד ובעל אג'נדה בסגנון פוקס ניוז, והאחר הוא בנקאי השקעות מצליח. הראשון מקבל תדיר איומים על חייו, ומשפחתו כבר ספגה פגיעה בעבר. השני עומד בליבה של חקירה על הלבנת כספים בעבור משטרים מוקצים. לצד החקירה הרשמית, שבה מתכתשים גורמים מרשויות שונות בעלות עניין, מנהל כוכב ערוץ החדשות שאיבד את הבוס מסע ציד משלו.
הדרך אל פתרון התעלומה נוסעת בזמן, מתעכבת על קורותיו של כל אחד מהנוסעים במטוס ומתארת את ההווה, את השלכות האירוע. התובנות שנאספות במהלכה לא מאוד מקוריות - כוח משחית, כסף הוא מסוכן ומרבה דאגה, חדשות הן חלק מתעשיית הבידור, העידן הדיגיטלי שינה את האופן שבו אנו חווים דברים, לעולם אל תמעיטו בערכם של צירופי מקרים - ויש פה ושם נטייה להתפלספות פשטנית, אבל הולי מחפה על החולשות האלה בקלות. הוא מעצב גיבור משכנע (הצייר), על פגמיו ואיכויותיו. בכלל, הוא מצטיין באפיון של דמויות, על נימיהן הזעירים. יכולת ההתבוננות שלו במצבים אנושיים ובמערכות יחסים היא רגישה ומחודדת, והקצב שלו מדויק להפליא, בייחוד בעמודים האחרונים של הספר. לכן "לפני הנפילה" הוא מותחן טוב ומתגמל.
הוא גם משקפיים שדרכם בוחן הולי את אמריקה - מהגיוון האנושי והחברתי המרהיב והמופרע שיש בה, דרך השינויים התרבותיים שעברה ועד הדברים שנראה שלעולם לא ישתנו בה. אבל הספר יצא במקור באמצע 2016, וכולנו יודעים מה קרה מאז. בשתי מילים וחצי: דונלד ג'יי טראמפ. אילו מטוס פרטי ועליו אמריקאים עשירים מאוד היה נופל היום מהשמיים, לא היה צריך כוכב טלוויזיה פופוליסט בשביל להצית מחול שדים. נשיא ארה"ב היה נרתם מיד למשימה. החדשות כחלק מתעשיית הבידור הן חדשות עוד יותר ישנות כשהיושב בבית הלבן הוא פרפורמר בלתי נלאה. המציאות הפכה את "לפני הנפילה" למזכרת מעידן אחר.
ועוד דבר, מכיוון אחר לגמרי. יש משהו מרענן בסוג הסופרים שהולי מייצג. קשה לדמיין אותו מתבכיין על ייסורי יצירה, על חוסר הערכה כלפיו ועל מיקום הספרים
שלו בחנויות, וגם לא מהגג על סוגיות כמו הרומן האמריקאי הגדול ומעמד הסופר במאה ה־21. קל לדמיין אותו קם בבוקר לעבודה - עבודה שהיא כתיבה. זו יכולה להיות סדרה, זה יכול להיות מותחן. לפעמים התוצאה מבריקה ולפעמים קצת פחות, אבל היא תמיד תהיה מהוקצעת. הוא בעל מלאכה, ועושה אותה בכישרון רב, בשעה שאחרים, מוכשרים וחרוצים פחות, מבלבלים את המוח על האמנות שלהם.
לפני הנפילה, נואה האולי, מאנגלית: אסף שור, כתר, 422 עמודים
הביקורת פורסמה במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
