המלך והמלכה: סיכום שנה באתלטיקה
את 2017 כולם יזכרו בעיקר בגלל פרישתו של אוסיין בולט עם הפסד לא אופייני, אבל למרות חוסר בשיאים קיבלנו כמה רגעי שיא בעוד עונה עמוסה בכל טוב. מי היו המצטיינים, מהו הענף המשתפר ומי האחראים לפספוס ולפדיחה? וגם: הנבחרים הישראלים
עם סיום התחרויות במקצועות האולימפיים, בחרנו את אתלטי השנה בעולם ובארץ על פי קטגוריות שונות.
אתלט השנה בעולם
ג'סטין גטלין (ארה"ב, 100 מ')
נכון, הוא עדיין נושא על גבו את תיק ההשעיה בגלל שימוש בחומרים אסורים, וכן, התוצאה שהשיג בגמר אליפות העולם בלונדון (9.92 שניות) לא מלהיבה ברמות האלה.
מצד שני, לגטלין שנוא הקהל בגלל עברו יש גם נקודות שאפילו מתגברות על מחסומי הרף השלילי: עובדתית, הוא היה השנה הראשון לנצח את אוסיין בולט, ופחות חשוב מדוע. שנית, אם הצליח לספוג את כל מטחי האש שנורו לעברו ולחזור אחרי ארבע שנים בחוץ לרמתו הקודמת, ואף להשתפר - מגיע לו ציון גבוה.
החזרה הבעייתית לפעילות השתלמה במדליית זהב יוקרתית, כשהוא כבר מגרד את גיל 36 ועם זריקת (בלי קונטציות, בבקשה) עידוד לכל מי שמאמין בתחזוק קריירה ממושכת. אהבתי את הפירגון לבולט בשניות שלאחר הזכייה. זו השנה בה עשה תיקון משמעותי לתדמיתו.
אתלטית השנה בעולם
אמה קובורן (ארה"ב, 3,000 מ' מכשולים)
הריצות הארוכות היו של האפריקאים מאז הופעתם בשמי האתלטיקה וכך גם יהיו. 3,000 מ' היא הריצה שבה הם טרפו הכי הרבה מדליות, אבל יש גם אתלטים לבנים, קבוצה מצומצמת נחותה גנטית לכאורה, שהצליחו להפתיע בעזרת נחישות וחוכמה.
בין הגברים זהו אוון ג'ייגר מארה"ב, שזכה במדליית כסף אולימפית בריו וארד השנה בלונדון. בין הנשים, אמה קובורן בת ה-28 הייתה המפתיעה הכי מרשימה בלונדון, כשניצחה עם התוצאה השישית בהיסטוריה (9:02.58 דק'), קצת לפני חברתה, קורטני פרריקס. השתיים השאירו אבק לקנייתיות והבחריינות.
שימו לב לטבלת ההתקדמות במיקומים של קובורן מאז 2011 במפעלים הגדולים: 10, 8, 5, 3 (הארד בריו) ו-1. קובורן נאת המראה מקולורדו היא השראה.
תגלית השנה
יוליה לבצ'נקו (אוקראינה, קפיצה לגובה)
בשנים האחרונות אחרי פרישת או פציעת גדולות הקופצות דומה היה שנוצר ואקום בקפיצה לגובה לנשים. רק מריה לאסיצקנה הרוסייה הנהדרת, שמופיעה תחת דגל המדינה הנייטרלית מאז השעיית ארצה, סיפקה תוצאות משמעותיות.
באליפות בלונדון התברר שישנה עוד אחת מצוינת והיא עדיין לא בת 20: יוליה לבצ'נקו האוקראינית, שזכתה במדלית הכסף עם 2.01 מ', תוך שיפור ארבעה ס"מ לשיאה האישי.
מי שזכתה בתואר אלופת העולם לקדטים ב-2014, הישגה הבכיר הקודם, בנויה מצוין פיזית - 1.79 מ' גובהה, ומנטלית. באליפות העולם הקודמת בבייג'ינג 2015 לא עברה את המוקדמות והסתפקה ב-1.85 מ' ומקום 24. כלומר, התקדמה ב-22 מקומות בשנתיים.
המקצוע המתקדם
הטלת כידון גברים
בשנה שבה לא הושגו שיאי עולם במקצועות האולימפיים, בלט מקצוע הטלת הכידון שבו דילגו שני גרמנים למקומות השני והשלישי בהיסטוריה, אחרי יאן זלז'ני הצ'כי האגדי, שיאן העולם (98.48 מ'), אותו קבע לפני 21 שנים.
יוהאנס פטר בן ה-24, רביעי באולימפיאדת ריו, עבר לראשונה למעלה מ-90 מ' - והרחיק עד 94.44 מ'. חברו-יריבו לנבחרת הגרמנית, האלוף האולימפי מריו, תומס רוהלר (26) התייצב במקום השלישי עם 93.90 מ', ועל הדרך קבע בתחרות נוספת 93.88 מ'. בשנה המצוינת לכידון הפתיע צ'או-צון צ'נג מטאיפיי (טאיוואן) שהעפיל למקום ה-12 בהיסטוריה מבין הזורקים עם 91.34 מ'.
המפסיד של השנה
אוסיין בולט
מלך המסלול, שלא הפסיד קרב ספרינטים (למעט פסילתו ב-100 מ' באליפות העולם בקוריאה 2011), תכנן לפרוש בגיל 30 בלתי מנוצח. מאמציו של יו"ר ההתאחדות הבינלאומית, הלורד סבסטיאן קו, לשכנע את הפנומן להישאר שנה נוספת ולהתחרות באליפות העולם במדינתו, בריטניה, נשאו פרי - והג'מייקני נענה.
נוכח פציעתו והגמגום ביכולתו במהלך השנה, בולט ראה לראשונה בלונדון גב של אחרים, האמריקאים ג'סטין גטלין וכריסטיאן קולמן. ההפסד, גם נוכח הנסיבות, לא הוריד גרם מההתפעלות ממנו בשנות גדולתו.
הטעות בכתובת
סליפין צ'ספול
במהלך ריצת הגמר ל-3,000 מ' מכשולים בלונדון, הרצה הקנייתית סליפין צ'ספול לא איתרה את בור המים ועקפה אותו. היא הבינה מהר מאוד את הטעות, ופנתה לאחור.
אחרי שאיבדה זמן יקר, הרצה הצעירה התאוששה וסיימה במקום השישי הכללי. כמעט באחריות, צ'ספול עוד תעלה על הפודיום בתחרויות הגדולות: היא רק בת 18 ומחזיקה בשיא העולם לנוער, 8:58.78 דק'.
המבוכה
רמיל גולייב
אחרי שרמיל גולייב, הרכש של טורקיה מאזרבייג'ן, הפתיע עם זהב ב-200 מ' באליפות העולם, הוא נטל תחילה את הדגל האזרי. אחרי שהעירו לי כי הוא מייצג את טורקיה, התעשת ורץ עם הדגל הטורקי. אז למי אתה שייך, אדון גולייב?
ועכשיו לקצת גאווה מקומית.
אתלט השנה
אמרי פרסיאדו
בשנה נטולת דונלד סנפורד הפצוע, בלטה ההתקדמות היחסית מעוררת האופטימיות של האצן אמרי פרסיאדו. אחרי מחנה אימונים מוצלח בפלורידה בתחילת העונה הוא שיפר את שיאיו האישיים ב-100 מ' (10.38 ש' - חמישי בכל הזמנים) ו-20.99 ב-200 מ' (5). זכה במדליית הארד באליפות הבלקן ב-200 מ' והוביל את רביעיית השליחים ב-4X100 מ' למדליה באותו צבע. סביר שיש לו עוד לאן להתפתח.
אתלטית השנה
חנה מיננקו
אין יותר ברור מזה. גם בשנה חלשה שלה ומעוטת תחרויות בגלל פציעה, הוציאה כהרגלה את המיטב בתחרות גדולה, אליפות העולם. כרגיל, הגיעה לשיא העונתי ברבע הנכון, כשקבעה 14.42 מ' וסיימה רביעית בעולם.
מי שמכיר את ההיסטוריה שלה עוד מאולימפיאדת לונדון 2012 (רביעית במדי אוקראינה), כשהספיקה מאז לעלות ארצה ולהפוך לרעייתו של אנטולי מיננקו, יודע שאם יש "מגיע" בספורט, אז מגיע לחנה לזכות במדליה אולימפית, שהתפספסה פעמיים, בגלל קפיצה אחת ובגלל שישה ס"מ. צריך לקוות שזה יקרה בטוקיו 2020. ובקשה קטנה: תנסי לדאוג שלפחות אתלטית ישראלית נוספת אחת תלמד לקפוץ משולשת בצורה רצינית.
הצעיר המתקדם
גל ארד
הספרינטר בן ה-17.5 של מכבי ת"א החל את העונה עם שיא אישי של 10.96 וגמר אותה בשיא נוער (10.59 ש'), כשהוא משפר את קודמו, הכישרון המדהים, רם מור. מאחר והשיג גם מספר תוצאות נוספות בסביבה הזו, ברור כי לא מדובר במקריות.
ארד, שלפניו עוד שנה בנוער, יוצא להכנות טרם העונה בלונדון כפי שעשה אשתקד. צריך לקוות שעוד יחתוך עוד כמה מאיות ואולי אף יותר מעשירית. ואם אפשר, שגם יהווה יריב משמעותי לפרסיאדו.
הצעירה המתקדמת 1
אדווה כהן
נכון שעברה את גיל הנוער (20), אבל השנה הזו הייתה עבורה פורצת דרך של ממש. היא השתפרה ב-3,000 מ' מכשולים ב-50 שניות ל-10:07.82 דק', שיפור רביעי (!) בתוך עונה אחת. דורגה במקום התשיעי באליפות אירופה עד גיל 23 בפולין, ובמקום השני מבין רצות 11 המדינות שהשתתפו באליפות אירופה דרג ב' בהדר-יוסף והתקדמה בצורה בולטת גם במרחקים אחרים. מאמנה, רומן פרדמן, טען כי היא עדיין רחוקה ממיצוי הפוטנציאל שלה.
הצעירה המתקדמת (2)
אסטל ולאנו
זורקת הדיסקוס והודפת כדור הברזל (18) משתפרת בכל יום והציבה לעצמה מטרות מרתקות לשנה הבאה. היא סיימה במפתיע בזריקת דיסקוס במקום השביעי באליפות אירופה לנוער (49.74 מ'). המטרה שלה לעונה הקרובה היא להגיע עד ל-55 מ'.
מסתכלים קדימה
דיאנה וייסמן
עוברת מגיל הנוער לבוגרים. אחרי שהשאירה את השיא הנוער שלה על 11.60 ש', אפשר לצפות כי כבוגרת, אולי גם בתחרות עם אולגה לנסקי, אם וכאשר תחזור לאחר לידה, תנסה להתעמת סוף סוף עם שיאה המיתולוגי של אסתר רוט ב-100 מ', 11.45 ש'.
לפנייה לכתב/ת 
