כלים חד פעמיים: טרגדיה מיתוגית
הישראלים מייצרים בחגים הרים של פסולת מפלסטיק, חלק גדול ממנה יהיה מורכב מכלים חד-פעמיים שיזהמו את הסביבה במשך אלפי שנים. יוזמה חדשה מבקשת לשנות להם את השם
מה משותף לארוחת החג, לישיבה בסוכה, לקמפינג בים, לטיול עם הילדים בשמורת טבע ולפסטיבל בחול המועד? כן, כולם יקרו בחג הקרוב ובכולם נצטרך להתמודד עם הנוכחות הלא תמיד משמחת של כמה קרובי משפחה פחות רצויים, אבל מה שעוד משותף לאירועים האלה הוא שבכולם אנחנו אוכלים, שותים ומייצרים פסולת - והרבה.
עוד כתבות בזווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה :
כמויות הכלים החד-פעמיים שנצרכים במהלך החגים היא כמעט בלתי נתפסת. זה מתחיל בקניית המזון לארוחת החג, שבה נעשה שימוש בשקיות פלסטיק חד-פעמיות. זה ממשיך בערב החג עצמו, שבו פעמים רבות אנחנו מעדיפים להשתמש בצלחות, כוסות וסכו"ם חד-פעמיים. וזה לא נגמר כאן. בטיולים בטבע, בחוף הים ובפסטיבלים משאירים אחריהם הישראלים הרים של פסולת, רובה חד-פעמית, שמוצאת את דרכם במקרה הרע לפחי האשפה, ובמקרה הרע יותר - לטבע.
הררי זבל
פלסטיק היא כנראה אחת המזכרות היחידות שיישארו על פני כדור הארץ בעוד אלפי שנים, כאשר המין האנושי כבר ייכחד, מן הסתם, או לפחות יעבור דירה לכוכב לכת אחר. פריטים שעשויים פלסטיק מיועדים לרוב לשימוש לטווח קצר למדי, לכן הם מוצאים מהר מאוד את דרכם לאשפה ומצטברים עוד ועוד בין הררי הזבל שאנו מייצרים. הפלסטיק נמצא בכל מקום, בלב האוקיינוס, בים התיכון ולאחרונה אף התגלתה פסולת פלסטיק במרחק של כמה מאות קילומטרים מהקוטב הצפוני, כאשר משלחת מדעית ששטה באוקיינוס הארקטי דיווחה שמצאה חתיכות גדולות של פסולת פלסטיק באזור שהיה מכוסה בשכבה עבה של קרח עד לפני כמה שנים.
הפלסטיק מזהם את הקרקע ואת הנוף, נאכל על ידי בעלי החיים וגורם להם לפציעות, לזיהום ולחנק. בנוסף, החומרים הרעילים שבפלסטיק נכנסים לפעמים גם למחזור השתייה שלנו, נספגים בקרקע וגורמים להשפעות בריאותיות שליליות שונות. כמות עצומה של פסולת הפלסטיק שאנחנו משליכים גם מגיעה בסופו של דבר אל הים. למעשה, 12 מיליון טונות של פלסטיק מגיעים לים בכל שנה - כלומר, טון שלם אחד כל כמה שניות. בים הפסולת מצטברת לאיים צפים גדולים או מתפרקת לחתיכות קטנות שפוגעות בבעלי החיים ובסביבה הימית.
והתחזיות לעתיד אינן אופטימיות: על פי מחקר שפורסם לאחרונה, בעוד 30 שנה נייצר פי ארבעה יותר פסולת פלסטיק מאשר אנחנו מייצרים כיום.
סקר חופים שנערך בחודש יוני האחרון על ידי גליה פסטרנק, חוקרת בביה"ס למדעי הים באוניברסיטת חיפה ומומחית לזיהום ים, הראה שכ-90 אחוז מהפסולת בחוף הים היא פסולת פלסטיק. יותר משליש מפסולת הפלסטיק הם כלים חד-פעמיים כמו צלחות, כוסות וסכו"ם; 12 אחוז ממנה הן שקיות פלסטיק, והיתר הם בדלי סיגריות, בקבוקים, פקקים, קשיות שתייה ועוד.
אמנם נרשמה ירידה בכמות שקיות הפלסטיק שנמצאו על שפת הים בשל חוק המיחזור, אך בחישוב הכללי, פסולת הפלסטיק עדיין מציפה את חופי הים בישראל, ולא רק אותם. "אני חושבת שלמודעות של הציבור לנושא יש חלק מהותי מאוד בנושא של הפחתת פסולת הפלסטיק, בחופים ובכלל״, אומרת פסטרנק. ואכן, נראה שיש כאן בעיה קשה ברמה התודעתית, שגורמת לציבור לצרוך כלים חד-פעמיים בלי לחשוב מה יקרה אחרי השימוש בהם.
לבחור בשימוש חוזר
״אין כל הגיון להשתמש בחומר המיועד לשרוד לנצח במוצר שמיועד לשימוש של כמה דקות בלבד״, נכתב לאחרונה בדו״ח של מכון מחקר אמריקני שבדק את ממדי פסולת הפלסטיק בעולם ואת נזקיה. נושא השימוש בפלסטיק ובכלים החד-פעמיים בפרט תלוי במידה רבה בצעדי מדיניות ורגולציה מצד המדינה, אבל גם לצרכנים הקטנים יש מה לעשות, כמו לקנות פחות כלים חד-פעמיים ולהעדיף שימוש בכלים שאותם ניתן לשטוף ולעשות בהם שימוש חוזר.
"יש כאן טרגדיה מיתוגית, לא פחות", טוענת ליאת צבי, מומחית לשיווק סביבתי, שלוקחת חלק ביוזמה לשנות את שמם של הכלים. "לקרוא לכלי פלסטיק שיישאר פה הרבה אחרינו 'כלי חד-פעמי' זה פשוט לא נכון. אלו 'כלי נצח', הם לא מתכלים והם הכול חוץ מחד-פעמי".
הכתבה פורסמה בזווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפנייה לכתב/ת 
