"לבד בעולם": נערות עזרו לקשיש שאבד בירושלים
חבורת תיכוניסטיות שחזרו מבילוי פגשו באוטובוס בקשיש שלא זכר היכן הוא גר. לאחר שמצאו את הדיור המוגן הן מבקשות לעזור לו בתרומות
חבורת תיכוניסטיות מירושלים שחזרו מבילוי ביום חמישי בלילה סייעו לקשיש שאיבד את דרכו ועזרו לו לחזור לביתו בדיור המוגן. כעת הן מבקשות לסייע לו בתרומות.
בסביבות חצות הן פגשו בקשיש בקו 74 והוא שאל אותן לאן מגיע האוטובוס. בפוסט שכתבה עדי (16.5), אחת הנערות, היא סיפרה שהבינו שהוא פספס את התחנה שלו, ולכן ירדו איתו מהאוטובוס והמשיכו לסייע לו. אביה של עדי הגיע עם מכוניתו ובתחילה נתן להם הקשיש כתובת של בית אבות, אך אז התברר שמי שגרה שם היא אחותו שאינה בקו הבריאות.
הקשיש נתן להן כתובת נוספת, ואחרי שעלו איתו התברר שהמפתח שבידיו לא מתאים למנעול. "שאלנו אותו אם הוא בטוח שהוא גר כאן והוא היה בטוח בעצמו. הוא נשבע, והמשפט הזה לא מפסיק להדהד לי בראש 'אני גר שם, אני נשבע לכם'", כתבה עדי. השכנים סיפרו להן שהקשיש גר שם במשך 40 שנה, אך לפני ארבע שנים הועבר לדיור מוגן.
רק ב-4:00 בבוקר, לאחר שיחה עם מחלקת הרווחה ובעזרת המשטרה, אותר הדיור במקום שבו מתגורר הקשיש. "התחושות שלי היו קשות, לראות אדם קשיש בשעת לילה מאוחרת, קר לו והוא תועה בדרכו, מבולבל, חסר אונים וחסר אמצעים. כל הלילה התקשיתי להירדם וחשבתי עליו, ראיתי אותו כאילו היה סבא שלי", כתבה עדי.
למחרת היא הגיעה עם אביה לדירה של הקשיש. "אחרי לילה ללא שינה והמון מחשבות החלטנו ללכת אליו לבדוק מה איתו ולהביא לו אוכל חם", סיפרה. "זה מחזה לא פשוט. לא האמנתי שככה יכול אדם לחיות. אדם מבוגר, בלי אישה, בלי משפחה ובלי ילדים, בלי אף אחד בעולם שידאג לו.
"הבאנו לו אוכל ושאלנו לשלומו, הוא ענה שהכול בסדר ושהוא לא יודע איך להודות לנו. הרגשנו שהוא מתבייש ולא נעים לו. כשהתכוונו לצאת הוא פרץ בבכי שקרע לנו את הלב. אין לי מילים שיתארו ויסבירו מה שהרגשתי וראיתי שם, צמרמורת עברה לי בגוף. כאב לי מאוד והבטחתי לעצמי שאעשה את הכול כדי לעזור לו".
כעת עדי ואביה מבקשים את עזרת הציבור בתרומה של "שמיכות, מיטות, ארונות, שידות, כלי בית, פינת אוכל, כיסאות או כל מה שיכול לעשות לו טוב על הלב, אפשר ליצור קשר בטלפונים יורם 0546396930, עדי 0543112296".