ששון: "לא ציפיתי לכזאת חזרה חלקה"
מדליסט הזהב הטרי מהגראנד פרי בטשקנט סיכם את הקאמבק המצוין שלו: "חשבתי שיהיה יותר קשה, מדליית זהב זה משהו שנשמע רחוק ותלוש מהמציאות אחרי הפציעה שעברתי. זה בא לי בבום"
שנה וחודשיים אחרי שעלה על הפודיום במשחקים האולימפיים בריו, אורי ששון חזר למזרן הג'ודו בסטייל עם הזכייה במדליית הזהב בתחרות הגראנד פרי בטשקנט. ששון ניצח בגמר את יורי קרקובצקי מקירגיסטן, שסיים השנה במקום השלישי באליפות אסיה.
הישראלי פתח היטב את הגמר בעוד הג'ודוקא מקירגיסטן קיבל שני עונשים. 17 שניות לסיום השיג ששון ווזארי שהביא לו את הניצחון הגדול ואת מדליית הזהב היוקרתית.
רגע לפני שעלה על הטיסה חזרה לישראל, לפני מחנה האימונים שצפוי לו ביפן, הגראנד סלאם באבו דאבי ואליפות העולם במשקל פתוח במרוקו, שוחחנו איתו על היום המרגש שעבר והתוכניות לעתיד הקרוב, בראיון ל-ynet.
ציפית לכזאת חזרה חלקה?
"האמתי שלא. חשבתי שיהיה יותר קשה. מדליית זהב זה משהו שנשמע רחוק ותלוש מהמציאות אחרי הפציעה שעברתי ברצועת הברך, אז ידעתי שאני צריך
לעבור שלב שלב כדי להגיע רחוק. היום זה בא לי בבום, ואולי אפילו בהפתעה, עם מדליית הזהב. כשראיתי את ההגרלה ידעתי שאני צריך להילחם ולעשות את מה שאני יודע. אני שמח שהכל הסתדר לי".
איך הרגשת על המזרן אחרי כל כך הרבה חודשים ללא תחרות?
"הרגשתי מעולה. התרגילים הלכו לי כמו שרציתי. גם הכושר הגופני שלי טוב ואולי הכי חשוב, מנטלית הרגשתי מצוין, במיוחד אחרי תקופה שבה לא התחריתי. אין ספק שיש דברים שאני צריך לשפר ולעבוד עליהם, בטח כשלפניי עוד יש תחרויות קשות. שם זה כבר צריך להיראות הרבה יותר טוב".
זה היה חסר לך?
"מאוד חסר. אני מאוד אוהב להתחרות ולהיות על הפודיום, זה ב-DNA שלי. שמח שהחזרתי את התחושה הזאת, כי כשהייתי פצוע היו גם רגעים קשים. כשראיתי את החבר'ה בנבחרת מצליחים ומביאים מדליות, רציתי גם".
היו ביקורות על איכות היריבים שפגשת.
"השניים הראשונים שניצחתי הם לא מהטופ העולמי בג'ודו, אבל ספורטאים לגיטימיים וטוב שפגשתי אותם עכשיו. בגמר כבר היה מתחרה הרבה יותר קשה, המדורג חמישי בעולם ומי שסיים שביעי באולימפיאדה, והיה חשוב לפגוש אותו. זו בסך הכל הייתה תחרות הכנה טובה לחודש הקרוב".
אליפות העולם במשקל פתוח מצפה לך, וגם הגראנד סלאם באבו דאבי. מה הולך להיות שם?
"מעכשיו הרף רק עולה, הציפיות עולות ואני ממשיך בדרך שלי. אני לא נסוג ממנה ולוקח הכל בכיף. יודע שרק עכשיו חזרתי, ובכל תחרות אפשר מצד אחד להפסיד בקרב הראשון ומצד שני להביא מדליה. אני כבר מצפה לתחרויות הבאות. צריך לזכור שכל זה לא היה קורה בלי התמיכה הגדולה של הספונסר שלי בנק יהב, של מאמן הנבחרת אורן סמדג'ה, המאמן האישי שלי גיל עופר וכמובן גיא פוגל, שהיה לצידי ביום הזכייה ומי ששיקם אותי מהפציעות, נמרוד משה הפיזיותרפיסט ויו"ר האיגוד משה פונטי שלא לחץ עליי".
לפנייה לכתב/ת 
