הורים, הפסיקו לברר על שיעורי בית בוואטסאפ
"מצאתי את עצמי במצב שבו אני בודקת לאחד הילדים שלי קצת יותר מדי אם היו שיעורי בית, ואז זה הכה בי והחלטתי להפסיק. כאישה נשואה, אימא לילדים ובעלת עסק עצמאי יש לי מספיק על הראש, אז עכשיו יש לי משימה אחת פחות". אוסי גלבוע החליטה שהיא את החומר כבר למדה
קבוצת הוואטסאפ של ההורים מתחילה להתעורר לחיים אחרי התרדמת של החגים. בתחילת השנה שאלנו זה את זה מה צריך להביא ליום הראשון ללימודים, אחר כך ביררו לגבי הסעה ותשלומי ההורים (הגבוהים! אבל זה כבר לטור אחר), לתלבושת האחידה, לכובד הילקוט, ואז זה הגיע: "היו היום שיעורי בית בחשבון? מישהו יכול לצלם לי את העמודים?"
לא מדובר בהורה שהילד שלו היה מאושפז שבוע ונעדר מהכיתה חס וחלילה, ושבנוסף לזה כל אנטנות הסלולר והקווים התת-קרקעיים של בזק התנתקו כי הוריקן עבר לו בשכונה ומנע מהילד לברר בעצמו. לא. ההורה פשוט בודק בשביל הילד מה היו שיעורי הבית.
גם אני חטאתי בזה מספר פעמים, בעיקר כשהילדים לא היו בטוחים אם היה צריך להכין את עמוד 18 בחוברת או את עמוד 20 וביקשו ממני לברר. אבל זה בדיוק העניין - הם ביקשו ממני לברר. לא החלטתי לבדוק על דעת עצמי אם היו שיעורי בית כדי לעדכן אותם, אלא זו הייתה ועודנה האחריות שלהם.
הורים, תבינו, כשאתם מבררים בשביל הילדים שלכם מה היו שיעורי הבית, אתם לוקחים מהם את האחריות לעשות את זה בעצמם. אתם מתייחסים אליהם כאל לא מסוגלים וגורמים להם לנזק. אני לא פסיכולוגית ולא פסיכותרפיסטית, אין לי מושג מה הנזק, רק ברור לי ולכם שיש פה נזק כלשהו.
הילדים נדרשים לכל כך מעט בבית הספר - להגיע בלבוש הולם, לשמור על התנהגות טובה ולהקשיב בשיעורים. הם נדרשים להכין שיעורי בית, להגיש עבודות, ללמוד למבחנים וכן הלאה. לא מדובר בבקשות מוגזמות ולא בבקשות לא הגיוניות.
נכון, הטכנולוגיה מאפשרת לנו לבדוק בשבילם אם היו שיעורי בית, מה הם היו, לקבל עבורם את דפי העבודה ולהנגיש להם את כל זה בזמן קצר ופעולות פשוטות. השאלה הגדולה היא אם אנחנו בוחרים להשתמש בזה או לא.
קראו עוד:
- מנהל בית הספר שהחליט לא לתת שיעורי בית
- שיעורי בית בגילאים צעירים לא מועילים
מצאתי את עצמי במצב שבו אני בודקת לאחד הילדים שלי קצת יותר מדי אם היו שיעורי בית או לא, ואז זה הכה בי. החלטתי להפסיק עם זה. שיישא בתוצאות.
ניגשתי אליו ואמרתי לו שזו הייתה הפעם האחרונה שעשיתי את זה בשבילו. אם הוא שוכח לקחת יומן לבית הספר - שיתקשר לחבר וישאל מה היו שיעורי הבית. אותו דבר אם סתם לא היה מרוכז ולא שמע מה המורה אמרה ואפילו אם היה חולה ונעדר מהלימודים. זו לגמרי האחריות שלו ואני סיימתי.
הייתי צריכה לצלם לכם את המבט שלו. אם הייתי יודעת אז שאכתוב את הטור הייתי עושה את זה. זה היה בתחילת השנה שעברה. כל השנה שעברה עמדתי בזה, והאמת שלא הייתי צריכה לעמוד בכלום. האחריות עברה ממני אליו והוא עשה את זה מצוין. כששכח - נשא בתוצאות. זה שלו.
הילדות מכינה לבגרות, לכן חשוב לתת להם את האחריות. כאישה נשואה, אימא לילדים ובעלת עסק עצמאי יש לי מספיק על הראש. עוד לפני שאני פוקחת עיניים בבוקר יש לי שורת משימות לביצוע. גם לכם. אז עכשיו יש אחת פחות. ממליצה לכם בחום לעשות את אותו הדבר.
האם בכלל שיעורי בית נחוצים? ד"ר אייל דורון מסביר:
לפנייה לכתב/ת 
