OECD: ישראל במקום ה-4 בפערי השכר בין גברים לנשים
לפי דו"ח שעוסק בנושאי אי-שיוויון בין המינים עולה כי על אף שנשים עוקפות את הגברים בהישגיהן בחינוך, הפערים בין המינים בשאר התחומים נותרו לטובת הגברים. כמו כן נמצא כי בכל מדינות הארגון, גברים נוטים לבלות יותר שעות במקום העבודה, אך אין משמעותן שהן יעילות יותר. "למרות הפעולות לקידום השיוויון, הפערים עדיין קיימים. כל מדינות הארגון חייבות להגביר את מאמציהן כדי להבטיח את מימוש הפוטנציאל של האזרחים", כותב הארגון
ישראל ניצבת במקום הרביעי מבין מדינות ה-OECD בשיעור פער השכר בין גברים ונשים עם 21.8%, גבוה משמעותית מהפער הממוצע בקרב מדינות הארגון, שעומד על 14.3%. כך עולה מדו"ח בנושא אי-שוויון בין המינים.
בין ממצאי הדו"ח נראה כי בעוד נשים עוקפות בשנים האחרונות את הגברים בהישגיהן בחינוך, הפערים בין המינים בתחומי התעסוקה, היזמות והחיים הציבוריים נותרו על כנם, לטובת הגברים.
המדינה שמובילה את פערי השכר בין גברים ונשים בין מדינות ה-OECD, בהתבסס על שכר חציוני למשרה מלאה, היא דרום קוריאה עם 37.2%. במקום השני ניצבת אסטוניה עם 28.3%, במקום השלישי ישנה יפן עם 25.7% וישראל, כאמור, במקום הרביעי עם 21.8%.
נציין כי מדינות מפותחות פחות מהרביעיה ניצבות במקומות טובים מבחינת הפערים, כמו טורקיה עם פער של 6.9% בלבד, מקסיקו עם פער של 16.7% וצ'ילה עם פער של 21.1%. המדינה עם הפער הקטן ביותר בשכר בין גברים ונשים היא בלגיה עם 3.3%, אחריה לוקסמבורג עם פער של 3.4% ובמקום השלישי סלובניה עם פער של 5%.
בחיבור הנתונים עם מדינות ה-G20, מתקבלים פערי שכר אף גדולים יותר מאשר בקרב מדינות ה-OECD בלבד, בהן הפער הממוצע עומד על 14.3%. בהודו, למשל קיים פעם מטריד של 56%, בעוד בדרום אפריקה 40.5% ואילו באינדונזיה 36.8%.
על פי הנתונים שנמדדו ב-2015, הנשים עוקפות את הגברים בהישגיהן בחינוך ובהשכלה. כך, למשל, בפינלנד קיים פער של 46.5% לטובת הנערות בפרק הקריאה במבחני ה-PISA, בנורבגיה הפער עומד על 39.8% ובשבדיה 39.2%. בישראל השיגו הנערות ציונים טובים ב-22.9% מהבנים באותם המבחנים.
לעומת זאת, בשלב המתמטיקה במבחני ה-PISA עדיין קיימים פערים לטובת הנערים 27% באוסטריה, 20% באיטליה, 18.3% בצ'ילה ופער נמוך יותר של 8.5% בישראל.
באשר לפערים בקבלת תארים ממוסדות להשכלה גבוהה - גם פה הנשים מובילות עם 28.4% בלטביה, 22.3% בסלובניה, 20.3% באסטוניה ובישראל 19.4%.
אם כך ניתן להסיק כי נשים צעירות ברחבי מדינות ה-OECD הן משכילות יותר מגברים צעירים, אבל ישנה סבירות קטנה יותר שיבחרו ללמוד באוניברסיטה מקצועות מדעיים כמו מתמטיקה או מדעי המחשב.
איכות שעות העבודה אינה תלויה בכמותן
עוד נראה במחקר ה-OECD כי בכל רחבי מדינות הארגון, גברים נוטים לבלות יותר שעות במקום העבודה, כאשר ישראל נמצאת במקום ה-14 בפער בין הזמן שמוקדש מצד גברים לעבודה לעומת נשים. בעוד שרק 2% מהנשים בישראל עובדות 60 שעות שבועיות ומעלה, אצל הגברים הנתון קופץ לכ-8%. זאת לעומת טורקיה, שמובילה את הטבלה, עם 28% מהגברים שעובדים כמות זו של שעות שבועיות לעומת 14% בקרב הנשים, ודרום קוריאה שניצבת במקום השני עם 27% מהגברים שעובדים כמות זו של שעות לעומת 17% מהנשים.
במקסיקו, שניצבת שלישית, 16% מהגברים עובדים 60 שעות שבועיות ומעלה לעומת 6% מהנשים. בממוצע בין מדינות הארגון 8% מהגברים עובדים כמות זו של שעות שבועיות לעומת 4% בקרב הנשים.
מה קורה במשרד כשמתגלים פערי השכר? צפו
אמנם הגברים עובדים יותר שעות מנשים, אבל אין משמעותן ששעות אלה יעילות יותר. "כל עוד שעות העבודה המרובות של הגברים נתפשות כמחוייבות לקריירה" נכתב בדו"ח, "וכל עוד הסבירות שנשים ייקחו הפסקה מהעבודה כדי לטפל בילדים היא גדולה יותר מאשר בקרב גברים, פחות ופחות מעסיקים ייטו להשקיע במועסקות נשים".
הסיבות לפערים: נורמות, תנאים סוציאליים ואפליה
פערים אלה במספר השעות שמוקדשות לעבודה במהלך השבוע מספקים חלק מהסיבות לפערי השכר בין המינים ברחבי מדינות הארגון. גישות ונורמות בנוגע לעבודת נשים, תנאים סוציאליים ואפליה, מספקים חלק נוסף מהסיבות לפערים.
איכות העבודות בהן מועסקות נשים ברחבי מדינות ה-OECD, ואף במדינות ה-G20, היא בדרך כלל ירודה יותר משל גברים. במדינות בהן קיים שוק תעסוקה נרחב עם משרות לא פורמליות, קיים יצוג יתר של נשים במשרות אלה, שמציעות מעט תנאים סוציאליים ומתאפיינות בחוסר יציבות תעסוקתית גדולה יותר ובשכר נמוך יותר.
אמנם חלה התקדמות קטנה לצמצום הפערים בין שכר הנשים לגברים במדינות ה-OECD ובמדינות ה-G20 במהלך השנים 2010-2015, אך מדובר בהתקדמות מינורית שהותירה הבדלים משמעותיים. לפי נתוני ה-OECD, במהלך חמש השנים, הודו, שניצבת במקום הראשון בפערי השכר, לא צמצמה במאומה את ההבדלים, שעומדים כאמור על 56% לטובת הגברים. כמוה גם דרום אפריקה, שסובלת כאמור מפער של 40.5%.
אך בזמן ששתי האחרונות לא צימצמו את הפערים, בישראל הם דווקא החמירו במהלך השנים 2010 (21%) ל-2015 (21.8%). כמו כן, בכל הקשור בפער בין הגברים העצמאים והגברים שיש תחתם מועסקים לבין מקבילותיהם, ישראל ניצבת שנייה אחרי דרום אפריקה עם 4.8 נקודות האחוז.
עם זאת, ישראל נמצאת במצב מעודד מבחינת הפער בין המינים בשיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה עם 7.8% בלבד. זאת לעומת צרפת עם פער גדול יותר, של 7.9%, בלגיה (9.2%), ארה"ב (11.5%), מקסיקו (35.1%) וטורקיה עם 42%.
"ה-OECD מציב את השוויון המגדרי בראש סדר העדיפויות שלו", נכתב בדו"ח, "הארגון מקדם בצורה אקטיבית את המלצותיו למען חיזוק השוויון המגדרי בחינוך, בתעסוקה, ביזמות ובחיים הציבוריים, דרך חקיקה, מדיניות, השקעה, ניטור הנתונים וקמפיינים. אך למרות הפעולות, הפערים עדיין קיימים. כל מדינות הארגון חייבות להגביר את מאמציהן כדי להבטיח שהמדיניות אכן תשקף ותבטא קהילות כוללות שבהן נערים ונערות, גברים ונשים יכולים לממש את הפוטנציאל האמיתי שלהם".
הארגון קובע כי על מדינות הארגון להוריד את החסמים שמונעים תעסוקת נשים, וכי עליהן להנהיג כללי מדיניות חדשים או לחזק כללי מדיניות קיימים כדי להגיע ליעד מדינות ה-G20 לצמצום הפערים בין המינים בשוק התעסוקה ב-25% עד שנת 2025.
לגבי מדינות מסויימות, ובהן ישראל, טוען הארגון כי עמידה ביעדים עד שנת 2025 לא תאיץ את שיעור הצמיחה השנתי של התמ"ג, משום שבדיקת המגמה בשנים האחרונות מראה שבכל מקרה צפוי צמצום של 25% בפערים בין המינים. כדי בכל זאת להאיץ את צמיחת התמ"ג, על מדינות אלה, ובהן ישראל, לעשות צעד נוסף ולפעול לצמצום הפערים בין המינים בשוק התעסוקה ב-50% עד השנה המדוברת.
במקביל להמלצות, הארגון משבח את ישראל, לצד מדינות נוספות, בפעילותה למיגור האלימות נגד נשים ומציין אותה בין המדינות "המסורות שהציגו וחיזקו חקיקה שנלחמת בהטרדת נשים". בנוסף מציין הארגון את ישראל בין המדינות שהציגו ויישמו קמפיינים להעלאת המודעות בנוגע להטרדות מיניות, כולל מה שנחשב הטרדות מיניות, הדרכים למניעתן, הצגת זכויות הקורבנות וחובות המעסיקים.
לפנייה לכתב/ת 
