הבקשה המסתורית של ישראל: גילויים חדשים בפרשת הצוללות

ארכיון(צילום: דובר צהל)

מאחורי פרשת הצוללות הנחקרת בימים אלה בישראל ובגרמניה עומדת, מתברר, גם בקשה ישראלית מסתורית הנוגעת, כך על פי מקורות גרמניים, למפרט הטכני של שלוש הצוללות הישראליות העתידיות - ומתמקדת בעיקר בהגדלת כלי השיט מסיבות בלתי ברורות.

בגיליון שעומד להתפרסם מחר (יום ה') בגרמניה חושף השבועון הגרמני "די צייט", מפי אותם מקורות בגרמניה, שכאשר הביעה ישראל רצון לרכוש עוד שלוש צוללות הציגו אנשי חיל הים ומשרד הביטחון לגרמנים תכנון לצוללת חדשה, שארוכה בכמה מטרים משש הצוללות שנבנו עד כה. מפרט זה העלה אצל חלק מהגורמים הגרמניים את הסברה כי הוא נועד לצורכי שיגור טילי שיוט אנכיים מתוך הצוללת, מה שיאפשר לה לירות מטען רגיל או גרעיני במשקל גדול יותר, לטווח ארוך יותר ותוך שמירה על חשאיות רבה יותר.

לפי הפרסום בגרמניה, שותפיה הקואליציוניים של הקנצלרית אנגלה מרקל, הסוציאל־דמוקרטים, התנגדו לבקשה ודרשו חוות דעת של מומחה מטעם שירות הביון הפדרלי (BND), המקבילה הגרמנית למוסד, שיקבע האם ההרחבה משמשת לצורכי שיגור נשק גרעיני.

רשות השיגור 

האגף הטכנולוגי של ה־BND כתב חוות דעת שממנה עולות כמה אפשרויות. וכל זה קרה ללא ידיעתה של ישראל כשהמידע על כך הגיע ממקורות גרמניים. בסופו של דבר הסכימו הסוציאל־דמוקרטים למתווה הצוללת, וישראל קיבלה, לפחות על הנייר, את מה שרצתה.

אותה בקשה מסתורית ייתכן שמסבירה את השינוי הדרמטי בעמדת מערכת הביטחון, שהתנגדה במשך תקופה ארוכה לעסקה, אך לבסוף יישרה קו עם עמדת ראש הממשלה וכעת סבורה שיש לרכוש עוד שלוש צוללות. "אנחנו נמצאים בסיכון חמור", הזהיר גורם בכיר המצוי בפרטי החקירה בפרשת הצוללות (הידועה כתיק 3000). "אם תתגלה שחיתות עוד יותר קשה ממה שהתגלתה עד היום — ישראל עלולה להפסיד את החוזה על הצוללות, שהוא בעל חשיבות דרמטית לביטחון המדינה". הבכיר הביע חשש כי הסתעפות חקירת השחיתות תאלץ את מרקל לבטל את העסקה.

עו"ד שמרון(צילום: עידו ארז)

מיקי גנור(צילום: אורי דוידוביץ)

מתחקיר שנערך בחודשים האחרונים בישראל ובגרמניה, בשיתוף פעולה בין "ידיעות אחרונות" וה"די צייט", עולות טענות חדשות גם בנוגע לשחיתות בפרשה: חלקן מתוך מסמך עב־כרס, פרי חקירה פנימית שערכו בקונצרן טיסנקרופ הגרמני, אשר הועבר לאחרונה לגורמים בישראל.

התחקיר חושף, בין היתר, כי המעורבות של עו"ד דוד שמרון בפרשת כלי השיט, כפי שהיא עולה לכאורה מהבדיקה שנערכה בגרמניה, גדולה יותר ממה שהיה ידוע עד כה.

שמרון, פרקליטו, בן דודו ואיש סודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, טען בתגובות שמסר לתקשורת כי כלל לא היה מעורב בעניינים המסחריים של התאגיד טיסנקרופ, אלא רק ייצג באופן אישי את עד המדינה בפרשה מיקי גנור - נציגה לשעבר של טיסנקרופ בישראל - מול הקונצרן עצמו. אבל מרשימות הנוגעות במשא ומתן שניהלו טיסנקרופ ונציגיה עולה לכאורה כי שמרון השתתף - לצד גנור וגורמים ישראליים נוספים - בדיונים שעסקו ישירות בהיבטים כאלה ואחרים של העסקאות. עוד עולה ממסמכי משרד החוץ בברלין כי ב־22 בדצמבר 2015 הזמין גנור את שגריר גרמניה בישראל, קלמנס פון־גטצה, לארוחת צהריים במסעדה בתל־אביב. השותף השלישי שנכח בשיחה: עו"ד שמרון. משרד החוץ הגרמני אישר את דבר קיום הפגישה, אבל סירב למסור מידע על אודותיה.

עוה"ד ד"ר יעקב וינרוט ועמית חדד, המייצגים את שמרון, מסרו בתגובה: "עו"ד שמרון מעולם לא היה שותף של גנור ופעל כל העת כעורך דינו בלבד. שמרון פעל כדין, ולא נפל רבב במעשיו".

הגרסה של בוגי 

שר הביטחון לשעבר, משה בוגי יעלון, מספק אף הוא הצצה אל מאחורי הקלעים של עסקת כלי השיט: בשיחות שקיים לפני כמה חודשים עם מקורביו טען יעלון כי הופעלו עליו לחצים כבדים כדי לבטל את המכרז לבניית ארבע ספינות להגנת אסדות הגז, שבו התמודדו מספנות קוריאניות, זאת כדי שטיסנקרופ תזכה בפרויקט. "הייתה התערבות של לשכת ראש הממשלה בניסיון לטרפד את המכרז", טען יעלון. "נתניהו בעצמו בא אליי ואמר: 'למה יש מכרז? תבטלו אותו'".

שר הביטחון לשעבר יעלון(צילום: AFP)

מקורבי נתניהו מכחישים זאת: "דבריו של יעלון מופרכים. ראש הממשלה אינו מעורב בחקירת כלי השיט בשום צורה, כפי שאישרו גורמי אכיפת החוק שוב ושוב, כולל פרקליט המדינה".

מטעם קונצרן טיסנקרופ נמסר: “לאחר פרסום דבר החקירה בישראל השעתה טיסנקרופ באופן מיידי את קשריה עם הנציג גנור ופתחה בחקירה פנימית... אם וכאשר יעלה מתוך החקירה בישראל כי עובדים בהווה או בעבר בתאגיד שיקרו במסגרת החקירה הפנימית, טיסנקרופ תנקוט נגדם את כל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותה”.

התחקיר המלא - ביום שישי במוסף "7 ימים"