אדוט חיה: הדרך המפותלת מקניה ועד אליצור רמלה

בולגאק. סיפור חיים מרגש(צילום: AP)

מעטות הן השחקניות שלמרות היכולת הנהדרת על הפרקט, הסיפור האנושי הוא זה שגונב את ההצגה. אדוט בולגאק, הזרה של אליצור רמלה, היא אחת מאלה.

השם כנראה כבר מספר חצי סיפור, הוא הרי לא נשמע אירופי או אמריקני. ואכן, בולגאק (24, 1.93 מ') נולדה בכלל בקניה להורים סודנים והיגרה לקנדה בגיל 6 עם הוריה ושני אחיה הגדולים כפליטה. כל מה שרצתה המשפחה זה לשים את זוועות מלחמת האזרחים במדינה מאחור ולמצוא מקום שקט, בו יוכלו בסך הכל לחיות בשקט, בלי להתעורר באמצע הלילה ולשמוע במקרה הטוב קליעים שמתעופפים לכל עבר או במקרה הרע זעקות של אנשים המוצאים את מותם.

בולגאק. רק רצתה מקום שקט(צילום: ראובן שוורץ)

בדרך לא דרך, עם לא מעט סבל, אבל גם המון מזל, הצליחה משפחת בולגאק לנחות באדמונטון ב-1998. את כל מה שהשאירה מאחור הסנטרית הצעירה לא הייתה מוכנה לספר עד עצם היום הזה, גם לא מה שעברה בדרך החתחתים מקניה לצפון אמריקה. אולי מבושה, אולי מטראומה, מי יודע.

בקנדה, מן הסתם, חשבו הוריה של אדוט שהמשפחה תוכל למצוא את השלווה שכל כך ציפו לה, ולא לשמוע יותר על מוות והרג. רק שהגורל, כך מסתבר, חזק יותר מהכל.

בולגאק בימיה בפלורידה(צילום: AP)

העשור האחרון היה כואב מאוד עבור בולגאק. ב-15 במאי 2007 דנג אטם, אחיה הבכור של אדוט, מצא את מותו בחצר הבית ברצח שזעזע בזמנו את קנדה כולה ועד היום נשאר לא פתור. השמועות סיפרו על אדם לקוי בנפשו שעבר בית אחר בית וחיפש לבצע את זממו, אך המשטרה לא מצאה עד היום רמזים לכך והתיק נותר עדיין פתוח.

אדוט עצמה הבינה שאחיה נרצח רק כאשר הגיעה באותו יום אחר הצהריים לביתה, ראתה מחסומים בכניסה, שוטרים בכל עבר וכתמי דם על הדשא. "גם היום אני יכולה להגיד שהוא זה שעיצב אותי, שהגעתי לאן שהגעתי בזכותו", סיפרה בראיון ל-USA TODAY. "זה שבר אותי לרסיסים".

בולגאק. עשור כואב במיוחד(צילום: ראובן שוורץ)

כעבור שנתיים מלאך המוות שוב הגיע לשכונה. הפעם היה זה אחיה השני, בול, שנהרג בתאונת דרכים קטלנית. שניהם היו בני 22 בדיוק במותם. נתון מבהיל. "אם המוות הראשון שבר אותי, השני כבר היה פי 10 יותר גרוע. שניהם ממש גידלו אותי, הם היו מאוד בוגרים לגילם. זה פירק את כולנו, מחזה סוריאליסטי. לא האמנתי שאצליח להישאר שפויה שבוע אחרי המקרה ועדיין, כך מסתבר, החיים לא מאפשרים לך להישבר. אני עדיין כאן".

כבר מגיל צעיר, גם בשל גובהה, ידעה בולגאק שבכדי להגיע למשהו היא חייבת להצטיין. ובוגלאק אהבה ספורט, בעיקר כדורסל. היא כיכבה בקבוצת הכדורסל של בית ספרה באדמונטון עד שראשי פלורידה סטייט, אחת המכללות הידועות והחשובות בארה"ב, שמו עליה עין והעבירו אותה אליהם. בשנתיים שלה בפלורידה רשמה שורה סטטיסטית של 13.5 נקודות ו-7.8 ריבאונדים לערב. וכן, כל זה למרות הטרגדיות האישיות הקשות שעברה בדרך.

בפלורידה שמו עליה עין(צילום: ראובן שוורץ)

"יכול להיות שזה מה שחיזק אותי מנטאלית", סיפרה. "קרו לי באמת כמה דברים נוראים בחיי, אבל יכול להיות שזה רק בנה אותי, שחוויתי חוויות שאנשים אחרים לא התמודדו איתן ובגלל זה לא חישבתי מסלול מחדש לרגע", הסבירה.

היא נבחרה בדראפט 2016 במקום ה-12 על ידי ניו יורק ליברטי, מה שהבטיח לה מקום בסגל הסופי של הקבוצה. ביל ליימביר, אגדת הכדורסל של דטרויט פיסטונס, היה זה שהדריך את בולגאק בליברטי. "היא גבוהה, הולכת חזק לריבאונד, אבל עוד צריכה לשפר כמה יסודות. עד כמה היא טובה? את זה עוד נצטרך לראות בעתיד כי בינתיים היא רק הבטחה". רק שהיא בקושי קיבלה הזדמנות: 2 נקודות ו-1.3 ריבאונדים ב-3.3 דקות לערב.

"חוויתי דברים שאחרים לא התמודדו איתם"(צילום: AP)

משם היא עברה לליגה הדרום-קוריאנית (7.4 נקודות ו-6.8 ריבאונדים), שם שיחקה במדי קבוצת בירדס.

לאחר מכן הצטרפה לחיפזוקה הספרדית. 11.8 נקודות ו-8.9 ריבאונדים העניקו לה מקום של כבוד בין הזרות האיכותיות ששיחקו בספרד, אך לא מקום בקבוצה גדולה. עדיין.

בתחילת החודש נחתה בישראל והצטרפה לקבוצה המתחדשת של אלי רבי, שחזרה לליגת העל אחרי שנתיים בלאומית. כעת, היא מקווה לעשות את קפיצת המדרגה דווקא ברמלה. ביום שני מול מכבי רמת חן תהיה לה הזדמנות טובה לכך.