מפוטרים אחרי 30 שנה בנגב קרמיקה: "לפחות שהיו עושים את זה בכבוד"
עובדי מפעל נגב קרמיקה נדהמו לא רק מהכוונה לסגור אותו אלא גם מהדרך. חלקם הגיעו למשמרת בוקר ונתקלו בשערים חסומים, אחרים קיבלו מכתב עם שליח לביתם. "נתתי 35 שנות עבודה על הצד הטוב ביותר. שייתנו לנו לצאת מפה בכבוד", אמר אחד מהם. אחר התחייב: "נילחם על האוכל של הילדים שלנו"
אחרי 30 שנה במפעל, אחרי שסייע לשפץ אותו, קיבל הבוקר (יום ו') דוד פינאן (64) מכתב פיטורים ממפעל נגב קרמיקה. את תחושת העלבון הצורב והאכזבה הקשה חלקו עמו עובדים נוספים - שניצבים כעת בפני שוקת שבורה. עשרות עובדים התכנסו מול שערי המפעל הסגור. גם ראש מועצת ירוחם מיכאל ביטון וראש העיר דימונה בני ביטון הגיעו למקום.
פינאן היה צפוי לצאת לפנסיה בקרוב. "אני עובד פה 30 שנה. זה העליב אותי. שלחו לי מכתב עם שליח. אני קורא ורואה שיש לי שימוע לפני פיטורים. אני תורם מעל ומעבר. בדיוק שיפצו את המפעל ועזרתי בשיפוצים. והיום אני מקבל את המכתב הזה. על מה? זה לא היה צריך להגיע לדבר הזה. מה אני אעשה בגיל הזה? אין לי פנסיה מלאה. אני רוצה לגמור את העבודה כמו שצריך. כואב לי על הצעירים. הם עם משכנתאות. ילדים קטנים. עלויות המחיה הגבוהות. עושים להם עוול. זה כואב מאוד".
יניר כהן (40) נשוי ואב לילד בן 13 שעובד במפעל כבר 18 שנה מספר: "הבוקר חילקו לנו את מכתבי השימוע. קיבלתי טלפון ממנהל המשמרת שלי שסגרו את המפעל ויש בריונים בכניסה שמונעים מאיתנו להיכנס. הגעתי מייד. זו סיטואציה מאוד קשה". כהן הוסיף: "אנחנו מפרנסים בכבוד את המשפחות שלנו בפריפריה. כל המדינה יודעת שקשה למצוא פה עבודה. אנחנו נילחם על האוכל של הילדים שלנו עד הסוף. אין מנוס".
יאיר (30) עובד בנגב קרמיקה שש שנים, נשוי ואב לילד בן שנה. "זה עצוב. חשבנו שיהיה לנו פה עתיד. פרנסה. כואב הלב לראות את כל העובדים ככה. יש פה עובדים ממש לפני פנסיה שמפוטרים". כאבא טרי, אמר שאינו יודע כיצד ימשיך. "אנחנו מחכים לראות מה הוועד יעשה. מחכים למאבק".
משה סולומון (56) עובד במפעל זה 35 שנה: "אנשים נתנו את החיים שלהם, הנשמה שלהם למפעל הזה, וזה מה שקיבלו. מכתבי שימוע. בושה וחרפה. העובדים נמצאים מחוץ למפעל ומאיימים עלינו לא להיכנס פנימה. ההרגשה קשה. זו בושה. אין לי מילים. נתנו את החיים למפעל הזה. זה לא ייתכן". עובד נוסף אמר: "אנחנו כועסים, אוכלים את עצמנו ולא יכולים להבין למה זה קרה".
ניסים רבוח (57) סיפר: "באתי לעבוד משמרת בוקר, עמדו לי 25 שומרים בכניסה למפעל ואמרו אתה לא נכנס. נציג החברה אמר לי ולשומר שהגיע איתי, 'יש לכם מכתבים'. אמרתי שאני לא מקבל שום מכתב. ביקשתי שייתן לי להיכנס אבל הוא סירב. אי אפשר להיכנס". הוא קבל: "כל המהלך הזה לא נעשה בכבוד. היו צריכים לדבר עם נציגי העובדים. להגיע להסדר, גם אם קשה". לדבריו, "נתתי 35 שנות עבודה על הצד הטוב ביותר. אני חולה לב ואחרי המחלה הגעתי לעבודה כמה שיותר מהר. רק שייתנו לנו לצאת מפה בכבוד. גם אם אפוטר - אלחץ ידיים לכולם ואמשיך בחיים".
ההסתדרות דורשת פתרון לפיו מכתבי הפיטורים יוקפאו לחודש, במהלכו יתקיים מו"מ ויידונו בפתרונות להשבת המפעל לעבודתו. כרגע עוד לא הגיעו להסכמות ומתקיים מו"מ בין הצדדים. ארמונד לנקרי, יו"ר ההסתדרות במרחב נגב מזרחי, ארמונד לנקרי, אמר כי הוא אינו אופטימי: "אני חושב שהנהלת החברה פה פעלה בצורה אגרסיבית מדי. אנחנו לא מבינים את ההתנהלות של ההנהלה. רק בחופשת החג הם שיפצו פה מכונה בהשקעה של מאות אלפי שקלים. במקום לבוא ולהציג בפנינו את הנתונים בפגישה אחרי החג כפי שסיכמנו, הם החליטו היום בצעד חד-צדדי לסגור את המפעל ואנחנו פה עם כל העובדים, כולם מופתעים מהצעד הזה. אנחנו נעשה הכול כדי להקטין את הדרישות של ההנהלה בצורה מאוד-משמעותית, כמובן שלא נהיה מוכנים לקבל את כל הדרישות של ההנהלה כפי שהיא מציינת, גם פיטורי עובדים, גם הפחתת שכר. מה שמטריד אותנו שהגיל הממוצע של העובדים הוא בסביבות ה-50, ואין ספק שאם יפוטרו פה עובדים, הם לא ימצאו עבודה במקום אחר בגיל כזה".
לאן נעלמו 50 מיליון שקל?
בחודש אפריל נמכרה חברת נגב קרמיקה
לקרן ההשקעות ויולה קרדיט ולקבוצה בראשות יריב לרנר. זאת לאחר שהקבוצה צברה חובות לבנקים בהיקף של 700 מיליון שקל, כשהייתה בידי אפריקה ישראל ולב לבייב. כמנכ"ל נגב מונה אורי גלבוע, לשעבר מנכ"ל חברת הדיוטי פרי "ג'יימס ריצ'רדסון". לרנר שימש כיו"ר פעיל של החברה. בעקבות המכירה הבנקים מחקו כמחצית מהחוב של קבוצת נגב.
נגב, שהוקמה בסוף שנות ה-60, העסיקה כ-750 עובדים. היא עוסקת בייצור אריחים במפעל בירוחם ובקמעונאות למוצרי גמר לבית (ויה ארקדיה, נגב, סופר קרמיק). החברה נקלעה לקשיים בעיקר בעקבות הקמת מפעל הקרמיקה הענק בירוחם, בעלות של כ-400 מיליון שקל. רשות ניירות ערך המליצה לפרקליטות מחוז מרכז להעמיד לדין את המנכ"ל לשעבר אבי מוטולה בגין חשד לתרמית בספרי החברה.
במרס 2015 פוטר המנכ"ל מוטולה בעקבות הפסדים שנגרמו לחברה. לאחר פיטוריו פתחה החברה בבדיקה בעקבות מה שהיא כינתה "חשדות לאי-סדרים" בהתנהלותו. בתביעה שהגישה החברה נגד מוטולה היא טענה כי אי-סדרים שלו התבטאו הן בעניינים חשבונאיים והן בשימוש בכספי החברה לצרכיו הפרטיים. בסך הכול ייחסו לו ולאחרים עבירות שהסתכמו בשווי של 50 מיליון שקל. החברה הגישה גם תלונה בנושא לרשות לניירות ערך, שהעבירה את החומרים לפרקליטות עם המלצה להעמיד את מוטולה לדין.
לפנייה לכתב/ת 
