מה זעק גיא לוזון?

"זה בושה, זה בושה" התבכיין גיא לוזון העצבני בדקות הסיום, כשעשרה שחקנים של מכבי פ"ת חשבו רק איך להעביר זמן. אכן בושה. ולא רק משום שאפילו קבוצה עם חמישית תקציב ושחקן פחות הוא לא הצליח לנצח, אלא בעיקר משום שעם תקציב המיליונים שכבר עבר את הפועל באר שבע, מכבי חיפה ממשיכה להיראות אומללה.

וכשאין יכולת, מתחילה גניבת הדעת. "אני לא מכיר הרבה קבוצות שהיו חוזרות אחרי 2:0", סיכם לוזון, והאמת הפוכה. לא הרבה קבוצות עם תקציב וסגל כל כך מנופח היו נקלעות לפיגור כה מביך. בטח לא היו מפסידות להפועל עכו, שאת סגולות הגנת הברזל שלה ראינו אתמול מול היריבה העירונית בסמי עופר.

לוזון. מה הוא רוצה?(צילום: אורן אהרוני)

מכבי חיפה נראית היום תזזיתית כמו מאמנה, וחסרת מעוף כמו הקפטן שלה. במהלך החג קראתי ראיון עם גל אלברמן, שהסתיים בכאב ראש. "גיא עדיין בשלבי למידה", הסביר אלברמן. "זה לא שאתה נכנס למעבדה ויש לך נוסחה". מוזר, כי בינתיים הנוסחה נראית די ברורה: הקפטן האיטי והכבד משחק לרוחב, והמאמן שהגיע כבר בעונה שעברה משתולל על הקווים ומתזז בהרכבים.

אבל משהו חשוב על המעבדה של גיא לוזון בהחלט ניתן היה ללמוד כשקבוצתו השוותה ל-2:2. לפתע המאמן רץ כאחוז אמוק, הניף יד באוויר כאילו הוא עצמו כבש, שאג בטירוף: "יששששש.... יישששששש", ואז הוסיף בעצבים עוד מילה. מקריאת השפתיים נראה היה שמאמן צורח: "מתדיינים!"

עכשיו לכו תדעו למי הוא התכוון. האם לשחקני הקבוצה הביתית שנשלטת על ידי הדוד שלו? קשה להאמין. הדיונים במכבי פ"ת אינם עניינו של מאמן מכבי חיפה. סביר יותר שהוא כיוון את הדברים לאוהדים הירוקים המודאגים, שגם במהלך המשחק אמש שרקו לו בוז. נכון, הקבוצה נראית רע, ולכן הוא ביקש כנראה להעביר להם את המסר: תהיו רגועים, אני והצוות המקצועי מחפשים פתרונות. מתדיינים.

למי קראתם גנב?

מהפך במ.ס אשדוד. על חולצתו של הבלם הבולגרי Viktor Genev הופיע במשחקים הקודמים שם משפחתו, בעברית, אבל אתמול מול אשקלון, הבולגרי החליף חולצות עם עצמו. מכיוון שגם על חולצות לא פשוט להשיג סימני ניקוד, על גב חולצתו של הבלם נכתב הפעם "ויקטור".

וזה יפה שדווקא במועדון הזה, עם או בלי קשר לעומד בראשו, מגלים רגישות כזו.

לא גנב מאף אחד(צילום: אבי רוקח)

הלמפארד של אינגולשטאדט

גרוע, בושה, אין לנו שחקנים, אין יכולת, אין הקרבה, אין משמעת, חבורה של עצלנים. אלה היו חלק קטן מהסיכומים של "עיתונאי" ו"פרשני" הכדורגל, עם תום קמפיין הנבחרת במוקדמות המונדיאל.

ואז חולפים בקושי חמישה ימים, מגיע משחק תחתית בבונדסליגה השנייה בין דינמו דרזדן לאינגולשטאדט, אלמוג כהן לא פותח בהרכב, והפרשן אייל לחמן אומר: "אלמוג נדבך חשוב, מנוע. דינמו, שפת גוף טובה, נחישות אין קץ. הלמפארד של אינגולשטאדט".

לחמן ממש לא לבד. אחריו יבוא תורם של שדרים פטריוטים ושחקני עבר שהפכו לפרשנים בליגת העל ובתפוצות, שאף הם יהללו, ירוממו וישבחו את בחורינו המצוינים. עד טורניר המוקדמות הבא.

לא בתמונה: פרנק למפארד(צילום: עוז מועלם)

ההבדל בין א-סומה לזהבי

"אוסטרליה נבחרת גדולה. היא הייתה טובה יותר. עמדנו מולה בכבוד אבל הם היו טובים יותר והגיע להם לנצח. התנצלותנו בפני האוהדים הסורים והעם הסורי כי לא הצלחנו להסב להם אושר. אנחנו מקווים שהחלום יתגשם בעתיד". כך אמר בשבוע שעבר כוכב נבחרת סוריה עומאר א-סומה, אחרי ההפסד בהארכה 2:1 לאוסטרליה בגומלין בסידני, שחיסל לסורים את חלום המונדיאל.

א-סומה, שמשחק באל אהלי ג'דה מהליגה הסעודית, כבש לזכות נבחרתו, כמו במשחק הראשון. אם תרצו (ותתעלמו מהעובדה שהוא דווקא תיפקד מצוין במאני־טיים), הוא הערן זהבי של הכדורגל הסורי. אבל ממנו לא תשמעו תירוצים כמו "ספגנו שער לא מחויב המציאות", הפלת אחריות על אחרים, התבכיינות על הקהל והתקשורת או משפטים תבוסתניים כמו: "גם עוד 40 שנה לא נעלה". א־סומה גם לא אמר שהליגה הסעודית טובה מהליגה הסורית. למרות שספק אם שתיהן נופלות מהליגה הסינית.