גדול האנטישמים של אמריקה

בערוץ ההיסטוריה עלתה בימים אלו סידרה מרתקת מאין כמותה על המכוניות שעשו את אמריקה. סידרה בת 3 פרקים ארוכים שבנויה על קטעי ארכיון נדירים, מומחים ומשוגעים לעניין שמדברים בהתרגשות, וקטעי דוקודרמה מומחזים ועשויים לפרטי פרטים, כפי שאפוס אמריקני גדול ממדים צריך להיות. חובה לאוהבי הז'אנר, בוודאי לי שגדלתי בבית של תעשיינים בתחום הרכב, ורבים מהסיפורים והדגמים המיתולוגיים הכרתי לפני שידעתי קרוא וכתוב. אמיתי.

הבסיס לסיפור הוא קרב 100 השנים (שעדיין נמשך) בין שלושת היצרנים הגדולים: פורד, ג'נרל מוטורס וקרייזלר, הגם שמזמן הועם זוהרם.

מטבע הדברים הסידרה מתמקדת בדמותו של הנרי פורד, שהיה אגדה בחייו, גאון, פורץ דרך, ראשון לראשונים שרק הדגם הבסיסי שלו, מודל טי, מכר 15 מיליון מכוניות לפני שמתחריו בכלל התעוררו. הוא היה זה שהגדיר את הצורך והרצון של בני אדם בכלל במכונית פרטית שווה לכל נפש, שתשרת אותם כרצונם, ובאמת שינה את העולם. דיברו עליו כמועמד לנשיאות ארה"ב.

אבל מה לעשות, פורד הגדול היה בן אדם שנוי במחלוקת. הסידרה טוענת שזה הלך ביחד עם גדולתו. השיחזור מתמקד באורח חייו השמרני שאותו ניסה לכפות על עשרות אלפי עובדיו, שיטות הניהול הברוטאליות שלו שכללו עבודת פרך ללא תנאים בסיסיים, ביריונים חמושים ששכר כדי לדכא התארגנות פועלים או שביתה תוך ירי והרג עובדים, ועד ליחסיו הבעייתיים עם בנו אדזל, נכדו האנק, ואפילו רעייתו קלרה שלא ראו בעין יפה את דרכיו וסיגנונו.

אבל במפתיע ובמפגיע הסידרה שמתיימרת להיות דוקומנטרית והיסטורית מתעלמת לחלוטין מצד עגום במיוחד באישיותו של הנרי פורד. הוא היה גזען מוצהר, ומגדולי האנטישמים שידעה אמריקה, שונא יהודים מושבע, רדוף אובססיה נגדם, שגם רכש עיתון ופירסם בו מאמרי שיטנה על היהודים שבאים להשתלט על העולם, לגזול את לחמם של נוצרים טובים ישרים וחרוצים, מרעילי בארות ומתסיסים.

פחד מהאיש מדטרויט

לא היה איש שיהודי ארה"ב חששו ממנו כמו הנרי פורד. היו עוד אנטישמים מובהקים ומוצהרים באמריקה של המאה העשרים, אבל איש לא התקרב אליו בממדי השינאה והאנרגיה שהשקיע נגד היהודים. כך למשל ג'ו קנדי השגריר בלונדון, אביהם של הנשיא והסנאטורים למשפחת קנדי. הדבר שהייתי מצפה מהסידרה זה לא להסתיר, אלא לנסות להסביר מה הניע אותו ולמה. שנבין על מה מדובר: פורד זכה למקום של כבוד בסיפרו של אדולף היטלר "מיין קאמף", ובאות הוקרה מטעם גרמניה הנאצית לפני המלחמה.

אבי נהג לספר לי שבשל כך יהודי ארה״ב והעולם החרימו שנים רבות מכוניות מתוצרת פורד, כשם שבראשית ימי המדינה היו רבים שנמנעו מלקנות תוצרת גרמנית. הטענה שהיטלר עיצב את הפולקסווגן חיפושית לא ממש תפסה בארץ. הייקים שהיו הראשונים שרכשו את המכונית בישראל 15 שנה אחרי השואה סיפרו שהמתכנן פרדיננד פורשה כלל לא היה נאצי, ולכן לא היתה שום בעייה.

בסופו של דבר זכה פורד לסוג של מחילה ציבורית בארה"ב על שלל מעלליו, כאשר יחד עם תעשיית הרכב של דטרויט כולה נרתמו מפעליו למאמץ הייצור המלחמתי שאיפשר את הניצחון. אבל גם היום דמותו של הנרי פורד היא תמרור אזהרה גדול ובוהק ליהדות ארצות הברית שנהנית מרווחה שלא ראו יהודים בשום מקום מעולם.

מוזר ומאכזב שסידרה חשובה ומשמעותית כזאת החליטה לשכתב את ההיסטוריה בדרך כל כך גסה ומפחידה.