קיבלה שכר נמוך בשל היותה אישה - ותפוצה

מפעילת מכונה במפעל "כל גליל" השתכרה פחות מגברים בתפקידה, לכאורה משום שנשאה משקלים נמוכים יותר. שופט קבע שהיא תפוצה ב-50 אלף ש'

עו"ד אלכס וייגפורסם: 22.10.17 , 22:54

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה של מפעילת מכונה במפעל "כל גליל" שטענה שהופלתה בשכר בשל היותה אישה. השופט אילן סופר מצא כי לא היה הבדל שהצדיק את פערי השכר בין העובדות לעובדים, וקבע שהיא תפוצה ב-50 אלף שקל בגין אפליה פסולה.

העובדת הועסקה מאז 2006 כאורזת במפעל העוסק בייצור גלילים ומוצרי נייר. לאחר כשש שנים וחצי היא הועברה לתפקיד של מפעילת מכונת גלגול עד שפוטרה באוגוסט 2015. לדבריה, לאחר שהועברה לתפקיד החדש שכרה לא הועלה חרף בקשותיה, בעוד ששכרו של אחד העובדים האחרים – שביצע את אותה עבודה – עלה כמה פעמים.

תביעה

250 אלף שקל לעובדת שפוטרה עקב גילה

עו"ד ניר ידיד

במשך 22 שנה הועסקה התובעת ב"דובק". לקראת הגיעה לגיל 65 היא זומנה לשימוע ופוטרה. בית הדין לעבודה קבע שהמהלך בוצע בניגוד לחוק

250 אלף שקל לעובדת שפוטרה עקב גילה

במאי 2016 היא הגישה נגד החברה תביעת פיצויים בשל אפליה בשכר מחמת מין, בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. היא טענה שבמסגרת תפקידה האחרון בחברה היא ביצעה את אותן המטלות שבוצעו על ידי עמיתה לעבודה כך שאין סיבה המצדיקה את פערי השכר.

מנגד טענה החברה שהעלאה בשכר ניתנת לעובד בהתאם לתפקודו והתנהלותו, ושכרה של התובעת לא הועלה מאחר שלא הייתה שביעות רצון מעבודתה. להוכחת דבריה היא הצביעה על כך שפיטרה את התובעת על רקע תפקוד לקוי.

מעבר לכך טענה החברה שבשונה מעובדים גברים, התובעת ונשים אחרות באותו התפקיד לא נדרשו להרים משאות השוקלים יותר מ-10 ק"ג – דבר שלטעמה מצדיק את פערי השכר.

הכניסה "גול עצמי"

אלא שהשופט אילן סופר דווקא שוכנע שאין הצדקה לפערי השכר מאחר שהעבודה שביצעה התובעת זהה לזו שבוצעה על ידי עמיתיה הגברים. הוא סמך את קביעתו על עדותה של עובדת נוספת, שלפיה הן הרימו גלילים במשקלים כבדים, ולעיתים רחוקות נעזרו בעגלה או בעובד ממין זכר.

"הקושי בהרמת משקל אינו נחלת נשים דווקא והוא יכול להיות גם נחלת הגברים", פסק השופט והוסיף שהחשש שנשים יתקשו בהרמת משקלים נחשב לדעה קדומה. "באותו אופן, מעסיק המבחין בין עבודות המתאימות לגברים לבין עבודות המתאימות לנשים פוגע בשוויון בין העובדים וגורם לאפליה", נכתב בפסק הדין.

השופט סופר ציין שגם אם היה מקבל את טענת החברה שלפיה לא העלתה את שכרה של התובעת בשל תפקודה הלקוי, הדבר לא היה משנה את העובדה שתנאי השכר נשענו בחלקם על שיקולים פסולים.

בסופו של דבר חויבה החברה לשלם לתובעת 50 אלף שקל כפיצוי על אפליה בשכר על רקע מין, בנוסף להוצאות משפט בסך 5,000 שקל.