באוניברסיטאות מגיבים לסקר: "מובילאיי הבאה לא תצמח ממכללה"
בעקבות הסקר שהעלה חוסר שביעות רצון מרמת ההוראה בהשוואה למכללות, אמר נשיא אוניברסיטת חיפה: "מאתגרים את הסטודנטים קצת יותר". בן-גוריון דורגה לפני אחרונה, והסטודנטים חלוקים: "יש מרצים מעוררי השראה, אבל יש הרבה לשפר". על היום החגיגי מעיבה השביתה במכללות הציבוריות: "דואגים לשוויון בשכר, כדי שלא נלך אחורה"
שתי שביתות העיבו הבוקר (יום א') על פתיחת שנת הלימודים האקדמית: כ-2,000 מרצים ומרצות מהסגל הבכיר במכללות הציבוריות השביתו את הלימודים במחאה על תנאי העסקתם. מדובר במרצים במעמד ד"ר ופרופסור שמלמדים ב-17 מכללות שבהן לומדים יותר מ-50 אלף סטודנטים וסטודנטיות.
ב-13:00 צפויה להתקיים פגישה בין המרצים לבין נציגי האוצר והוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג, במטרה להגיע להסכם ולהביא לסיומה של השביתה. מלבד זאת גם הסגל הזוטר במכללת בית ברל משבית את הלימודים, גם שם במחאה על תנאי העסקתם.
יו"ר הסגל האקדמי הבכיר במכללת הדסה, ד"ר עדיה מאירוביץ', אמרה הבוקר במשדר ynet: "אנחנו דואגים לשוויון בשכר, שלא נלך אחורה לעומת הסגל הבכיר באוניברסיטאות. בנוסף לתנאי שכר ותנאים של קרנות השתלמות ומחקר, שהאוצר למעשה מטרפד, יש הרבה דברים שאנחנו דורשים שקשורים ליכולת שלנו לעבוד בצורה נכונה כדי שאיכות ההוראה במכללות תהיה באיכות טובה לשביעות רצון של הסטודנטים".
יש מו"מ ביניכם לאוצר?
"כן. אני יודעת שביום שישי היתה לנו פגישה. אני וכל 17 הוועדים של המכללות היינו שמחים שתהיה התקדמות במשא ומתן, אף אחד לא רוצה לשבות, אבל אנחנו מרגישים שלא נותרה ברירה. אם אנחנו רוצים שהדברים יתקדמו ולא נידרדר במדרון של המעמד שלנו, של המקצועיות שלנו, של איכות ההוראה שלנו, של השוויוניות שלנו ושל הסטודנטים שלנו - אנחנו חייבים לעמוד על הדרישות שלנו".
אבי שמעוני, סטודנט שנה ג' במכללת הדסה בירושלים, תומך בשביתת הסגל: "כלל המרצים בכל המוסדות צריכים לקבל תנאים שווים. לא צריך להיות הבדל בין מרצה או סגל בכיר באוניברסיטה לעומת מכללה. אנשים שמגיעים למכללות הם אנשים עם פוטנציאל בדיוק כמו באוניברסיטה. אני תומך במרצים של המכללות הציבוריות, אני מקווה שזה יסתדר להם". עם זאת, הוא מעיד, יש לדבר השפעה על הסטודנטים: "במצב של שביתה יש פערים אחר מכן בחומר הלימודי. זה יוצר לסטודנטים בעיה. זה יכול להגיע למצב של חזרה על קורסים ואי הבנה של החומר".
אלכס פרחודניק, סטודנט שנה ב' לעיצוב תעשייתי ב"הדסה", מוסיף: "אני לא מרוצה מהמצב, אני מעוניין ללמוד ולא יכול בגלל השביתה. אבל אני מבין למה זה קורה. מרצים צריכים לקבל את כל מה שהם צריכים גם אם זה משפיע על הלימודים שלנו".
יקיר ג'רסי, סטודנט שנה ג' לכלכלה וחשבונאות, הוא יו"ר אגודת הסטודנטים במכללה והוא מציג תמונה קצת שונה: "אנחנו מתנגדים לשביתה הזו. היא לא מתקיימת כמו שהיא הייתה צריכה להתקיים. לא שותפנו בשום שלב בדרך, לא אגודות הסטודנטים, לא הסטודנטים ולא התאחדות הסטודנטים. זה מאוד פוגע בנו. הגענו היום בבוקר ללימודים וקיבלנו הודעה 10 דקות לפני השיעור שהולכים הביתה ושאין שיעור. זה פשוט לא עובד ככה. אנחנו מאוד בעד הטיעונים של המרצים ולאן שהם חותרים, אבל לא ככה".
את אוניברסיטת תל אביב פקדו הבוקר 30 אלף סטודנטים וסטודנטיות. חלקם חזרו לספסל הלימודים ואחרים החלו את שנתם הראשונה באקדמיה. אריאן בלייוייס התחילה את השנה הראשונה בתואר השני בגישור וניהול סכסוכים. "יש עדיין התרגשות", היא מודה. "כל דבר חדש הוא מרגש כי אני לא יודעת לקראת מה אני הולכת. מדובר באנשים חדשים ומקום חדש. את התואר הראשון עשיתי במכללת רופין, כך שמדובר גם באווירה שונה במעבר ממכללה לאוניברסיטה".
איך מתנהלים כלכלית כסטודנטים?
"זה קשה. ההורים עוזרים לי מדי פעם. התואר השני יותר קליל, פחות ימים בשבוע, כך שזה מאפשר לעבוד במקביל".
ענר שרמן החל הבוקר את השנה הרביעית והאחרונה בתואר הראשון בפיזיותרפיה. "זה מרגש כי מרגישים את הסוף", הוא אומר. "גם מרגש לפגוש את החברים. האווירה הסטודנטיאלית היא משהו שכיף לחזור אליו. הלימודים היו עד כה מאוד עמוסים אבל גם מאוד מאתגרים ומעניינים, אז זה נותן הרגשה שהעבודה הקשה שווה את זה".
"הסקר רחוק מלהיות מדעי"
הבוקר התפרסם סקר הסטודנט של התאחדות הסטודנטים ששפך אור על רמת שביעות רצונם של הסטודנטים מאיכות ההוראה של המרצים. האוניברסיטאות נשארו הרחק מאחור כמעט בכל הפרמטרים. "זה מורגש", מודה שרמן, "יש מרצים טובים ויש מרצים פחות טובים, שאולי הם מאוד טובים בתחום שלהם, אבל אני לא בטוח שהוראה זה התחום שלהם. יש הבדל בין מרצה טוב לחוקר טוב, ואני חושב שפה האוניברסיטאות נופלות".
במשדר באולפן ynet התראיין נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין, ואמר בנושא: "מדובר בסקר שהוא רחוק מלהיות מדעי. מה זה בדיוק 'איכות הוראה'? מה הפרמטרים שלה? אני חושב שמקצת אי שביעות הרצון של התלמידים נובע מכך שאנחנו מאתגרים סטודנטים אולי קצת יותר ממכללות. על המכללות הפרטיות אגיד משהו קצת בוטה: כשאתה משלם פי שלושה שכר לימוד מאשר באוניברסיטה, להגיד שאתה לא מרוצה זו החלטה מאוד קשה. זה כמובן בלי לגרוע ממכללה כזו או אחרת".
יכול להיתו שיש משהו מעבר לזה? יכול להיות שיש חוקרים מעולים אבל הם פחות טובים בהוראה? ראינו שהרבה תלמידים זונחים את האוניברסיטאות בשנים האחרונות ועוברים למכללות.
"אין ספק שאנחנו דורשים ממרצים אצלנו כמה כישורים: גם להיות חוקרים מעולים בראש ובראשונה, אבל גם להיות מורים טובים. במכללה אדם לא נדרש למחקר. הוא נדרש להשקיע את מלוא זמנו בהעברת שיעורים לסטודנטים, וזה מסביר חלק מהפער כאן. זו טבעה של אוניברסיטה, אין מה לעשות. אנחנו חייבים להמשיך את מסורת המחקר במדינת ישראל. חברות כמו מובילאיי לא צומחות במכללות, הן צומחות באוניברסיטאות, ואת זה צריך לקחת בחשבון".
הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון לא הופתעו מממצאי הסקר, שדירג אותם בתחתית. אורן פרנקל, שהתחיל שנה שנייה בלימודי כלכלה ומנהל עסקים, אמר: "אני די מסכים עם הנתונים האלה. אפשר לעשות יותר ולא מחפשים לעשות עוד. לעשות את המינימום זה אף פעם לא טוב. המרצים יכולים להשתפר בשעות הקבלה, שיהיה אכפת להם מאיכות המבחנים. שייתנו יותר תשומת לב בתקופת מבחנים. המתרגלים עושים הרבה והסגל הבכיר עושה פחות".
דנה ארד, שלומדת מדעי החיים, הוסיפה: "יש פה מרצים מדהימים. אצלנו במחלקה יש מרצים מעוררי השראה. אבל יש גם כאלה שלא. אני אישית די מרוצה. יש מרצים שפה מלא זמן וצריכים לעשות קורס חובה אז הם מעבירים אותו על הדרך. בסך הכול אנחנו די בכיינים, רוצים שיאכילו אותנו. אפשר ללכת לספרייה ולקרוא את החומר. מדי פעם יש מרצים שהם בוטים, אבל הדברים עלו לוועדות הוראה. כמו מרצה שמפרסם מיילים של סטודנטים וצוחק עליהם. אבל לא עושים להם כלום".
אמיר, גם הוא סטודנט למדעי החיים, אמר: "אני פה שנתיים ויש מרצים שמעלים את הרמה של קורס המבוא ויש כאלה שפשוט גורמים לך ללכת לחפש את המידע בספר. יש כאלה שזה לא נוח להם. אני חושב שבסך הכול סבבה פה".
רום טנא, יו"ר אגודת הסטונדטים והסטודנטיות באוניברסיטת תל אביב, אמר: "אוניברסיטאות ומכללות הן יצורים חיים מעט שונים. אוניברסיטאות יותר מדגישות מחקר, מכללות יותר מדגישות הוראה. זה הגיוני וטבעי שנוצר הפער הזה. מצד שני לא צריך לקבל אותו, והאוניברסיטה עושה את הצעדים הנכונים. זה ייקח זמן, זה תהליך".
פרופ' ירון עוז, רקטור אוניברסיטת תל אביב ופרופ' לפיזיקה, מסר: "ניתחנו את הסקר, יש לנו גם סקרים שלנו. הסיבה העיקרית זה הקושי שבלימודים".
שר החינוך נפתלי בנט בירך על פתיחת השנה: "אני יכול לבשר על כך שהצלחנו לעמוד במשימה גדולה שהצבנו לפני כשנתיים וחצי: להכשיר פחות עורכי דין ויותר מהנדסים במדינת ישראל. יש לנו עודף עצום במשפטנים במדינת ישראל, היחס הגדול ביותר בעולם, על כל 150 איש יש עורך דין בישראל. לצד זה יש לנו מחסור עצום במהנדסים".
נשיא המדינה ראובן ריבלין ביקר באוניברסיטת בן-גוריון ונשא דברים: "יש היום אנשים שמתייחסים לאקדמיה כאל מגדל שן, כאל חבורה של סנובים. זו חשיבה קטנונית וטיפשית. אקדמאים הם פועלי בניין, בנאים, אקדמאים בבן-גוריון הם חלוצים. אתם מפתחים את העתיד של מדינת ישראל ובונים אותו. אקדמיה חזקה היא נשמת אפה של מדינת ישראל והיא עורק החיים של הנגב, חובתנו לאפשר לה לצמוח".
לפנייה לכתב/ת 
