"פשוט נס": הצעיר שנפצע אנושות בתאונה התאושש תוך שעות
אליאס כראם בן ה-19 התנגש במשאית ונפגע באורח קשה ביותר בליבו, שפסק לפעום. למזלו, אחים מבית-החולים ברמב"ם עברו במקום ומיהרו לטפל בו כל הדרך עד לחדר הניתוח. שעות ספורות אחר כך כבר התעורר והחל לדבר
הדיווחים במבזקי החדשות סיפרו שלשום (שבת) על צעיר בן 19 שנפצע אנושות בתאונת דרכים בעיר התחתית בחיפה, קורבן נוסף בשגרת התאונות המחרידה שאין לה סוף. אבל מאחורי הניסוח היבש מסתתר סיפור על מזל גדול, קור רוח של אנשי צוות רפואי - והתאוששות מהירה ומדהימה. "רופאים בכירים אמרו שאין שום סיכוי שיחיה, אבל כבר במשמרת אחרי הניתוח הוא התחיל להזיז ידיים ורגליים, ובמשמרת ערב כבר נגמל מהנשמה, התחיל לדבר והיה צלול. זה פשוט נס. אין מילה אחרת", כך תיאר אמש (יום א') מוחמד חלאילה, אח בכיר ביחידה לניתוחי לב בבית החולים רמב"ם, את סיפור התאוששותו של אליאס כראם, צעיר בן 19 מחיפה.
"אפשר להגיד שהנס התחיל בזה שהמקרה היה בשבת", מספר חלאילה. "מכיוון שאין רכבות, בשבתות אני מגיע לעבודה ברכב הפרטי. יצאתי מאוחר מעט מהרגיל, ובשעה 6:50 בבוקר עברתי במקום התאונה. ראיתי את הרכב בנתיב הנגדי, לאחר שהתנגש במשאית, ואדם שמנסה לחלץ את הפצוע מהרכב". חלאילה לא ידע בשלב זה שעובר האורח שניסה לחלץ את כראם היה רפעאת, אח במחלקה הפנימית ברמב"ם. במקום היו שני אנשי צוות נוספים מרמב"ם, נשאד מהמחלקה לאספקה סטרילית ועלי אבו-עלי, אח מחדר המיון. הארבעה מיהרו להגיש עזרה לכראם הפצוע אנושות.
"אחרי שחילצנו אותו הבנו שאין לו דופק בכלל", מספר חלאילה. "הזעקנו את מד"א אני התחלתי בפעולות העיסוי, כשעלי שומר על דרכי האוויר פתוחות. גם האחרים עזרו לנו, למשל להרים לפצוע את הרגליים. לא ראו עליו פגיעות חיצוניות אבל הוא היה מחוסר הכרה, וגם כל הפעילות שלנו לא עזרה להחזיר את הלב לפעולה".
בהמשך התברר, כי כריות האוויר שברכב שנפתחו, הגנו על הצעיר מפגיעת ראש. אולם כתוצאה מההתנגשות במשאית כראם נפגע קשות בחזהו. "אחרי כעשר דקות של החייאה בסיסית הגיעו אנשי מד"א. הם נתנו לו שני שוקים חשמליים, ובהמשך חיברו אותו למכשיר הנקרא 'לוקס' שממשיך בעיסוי אוטומטי". אנשי מד"א הבהילו את כראם לבית החולים, ושם הוא הוכנס לחדר הטראומה. הרופאים בחדר הטראומה פתחו את בית החזה שלו, והחלו בהחייאה ישירה – כאשר רופא אוחז בליבו של הפצוע ומעסה אותו – תוך שהם ממהרים לחדר הניתוח. לאחר שהחלו בניתוח גילו הרופאים את חומרת הפציעה: קרע בלבו של הפצוע וקרע נוסף באחד הוורידים המרכזיים. לאחר שתפרו את הקרעים החל ליבו של הצעיר לפעום בכוחות עצמו.
עם סיום הניתוח הועבר הפצוע למחלקת ניתוחי הלב, שם המתין לו חלאילה פעם נוספת. "כבר ידעתי שזה אותו פצוע שבו טיפלתי, ושהוא מגיע מהניתוח ישר אלינו, אבל לא ציפיתי למה שקרה בהמשך המשמרת. כבר במשמרת הבוקר הוא התחיל להזיז את הידיים והרגליים, ובמשמרת הערב, בערך ב-21:00, הוא נגמל מההנשמה. זמן קצר לאחר מכן הוא התעורר, דיבר והיה צלול לחלוטין.
"כמה שעות קודם לכן הרופאים הבכירים אמרו שאין שום סיכוי שהוא יחיה, ומה שקרה הוא פשוט נס. העבודה שלי היא שליחות. בכל יום אנחנו עושים החייאות ועוזרים לאנשים לעמוד על הרגליים, אבל לראות בנאדם אחרי תאונה, בן 19, שלא הצלחתי אפילו להרגיש לו את הדופק במשך כל כך הרבה זמן, קם ומתאושש? אין תחושה יותר קדושה, יותר נעלה מזה. להציל חיים זה הדבר הכי קדוש שאפשר לעשות. אין לי מלים".