צרת רבים
בעונות האחרונות המשחקים בין הפועל באר-שבע למכבי ת"א חרצו גורלות במאבק האליפות, אבל הערב (21:00) שתי הקבוצות מגיעות לטוטו-טרנר מעמדת נחיתות בגלל פתיחת העונה הצולעת שלהן
הפועל באר-שבע ומכבי תל אביב ייפגשו הערב (שני, 21:00) לקרב שבשנים האחרונות הפך לקלאסיקו של הכדורגל הישראלי, כזה שחורץ גורלות במאבק האליפות. אלא שהפעם יגיעו השתיים במעמד שונה, בגלל הפתיחה הצולעת של העונה בטוטו-טרנר ובקריית שלום.
כושר נוכחי
באר-שבע: בארבעת משחקי הליגה האחרונים השיגה האלופה שלושה ניצחונות ותיקו אחד, בחוץ נגד הפועל חיפה. על פניו מדובר בקצב צבירת נקודות טוב, אבל היכולת שהציגה הקבוצה במשחקים האלה לא הייתה טובה, בחלקם אפילו רעה מאוד (ע"ע נאום הזעם של ברק בכר בסיום המשחק נגד רעננה). נקודת אור הגיעה ביום חמישי האחרון, כשבאר-שבע הציגה יכולת משופרת למרות ההפסד הביתי 2:1 לסטיאווה בוקרשט.
מכבי ת"א: זו כנראה פתיחת העונה החלשה ביותר בעידן ג'ורדי קרויף בקריית שלום - 14 נקודות בשבעת מחזורי הפתיחה, 66 אחוזי הצלחה, לא כולל שני הפסדים ותיקו בשלב הבתים של הליגה האירופית. הערב מכבי מגיעה במצב רוח ירוד במיוחד, אחרי שהובסה 4:0 על ידי אסטנה ונחתה בארץ רק בערב שבת אחרי מסע מעייף לקזחסטן.
מכת פציעות
באר-שבע: הסגל היקר בתולדות המועדון מורכב מ-25 שחקנים, שרובם יכולים לפתוח בכל קבוצה בליגת העל, אבל הבעיה היא שכמחצית מהם פצועים או מחלימים מפציעה. ואלה שמות: גיא חיימוב, מיגל ויטור, אורן ביטון, מיכאל אוחנה, ניב זריהן, אליניב ברדה, מוחמד גדיר וגיא מלמד. אליהם ניתן לצרף את ג'ון אוגו, איסאק קואנקה, דן איינבינדר, חאתם אלחמיד ולואי טהא, שנפצעו במשחק נגד הרומנים אבל אמורים להיות כשירים הערב.
מכבי ת"א: הסגל של קרויף הצטמצם ל-17-16 שחקנים בלבד. חוסה רודריגס ייעדר חודש וחצי נוספים אחרי שעבר ניתוח מניסקוס, והוא מתווסף לרשימת פצועים ארוכה שכוללת את אלי דסה, אייל גולסה, דור מיכה (עשוי לחזור הערב לסגל) וארון שוינפלד. יותר מדי לקבוצה שצריכה להסתדר עם סגל רזה בשתי מסגרות.
בעיות קשות באירופה
באר-שבע: בעונה שעברה התוצאות הנהדרות באירופה השפיעו גם על הביטחון בליגה. אז היא עלתה שלב בליגה האירופית מבית קשה על חשבונן של אינטר וסאות'המפטון. העונה, בבית קל יותר, בתום הסיבוב הראשון יש לה אמנם שלוש נקודות כמו לוויקטוריה פלזן הצ'כית ולוגאנו השווייצרית, אבל בסיבוב השני מצפים לה שני משחקי חוץ לעומת משחק בית אחד, מה שיקשה מאוד על שחזור ההישג מהעונה שעברה.
מכבי ת"א: אחרי הטיול הקליל יחסית במוקדמות, הצהובים נתקעו בשלב הבתים. מכבי היא היחידה מבין 48 הקבוצות במפעל שעדיין לא כבשה שער, ויש לה רק שלוש בעיטות למסגרת בשלושה משחקים, הכי מעט באירופה.
מאמנים שמתקשים להשפיע
באר-שבע: ברק בכר ידוע בכנות שלו, אבל האמירה שלו מאתמול: "אם הייתי יודע מה בדיוק צריך לעשות, היינו במקום הראשון במאזן מלא", הצליחה להפתיע. אין ספק, האלופה לא נראית כמו קבוצה של ברק בכר. קבוצה שיודעת להחליף מערכים, שמפתיעה בציוות של שחקנים ובעיקר כזאת שגורמת למאמן היריבה לחשוב. בכר ידע שכדי להמשיך להצליח הוא חייב לרענן ולשנות - אבל בינתיים לא נראה שהוא מצא מחליפים ראויים לשחקנים שעזבו.
מכבי ת"א: ג'ורדי קרויף הביא כמנהל מקצועי שינוי אדיר, אבל אחרי הכישלון בשנתיים האחרונות מיץ' גולדהאר החליט להוריד אותו לקווים. בשבועות האחרונים כבר קיימת ביקורת של שחקנים על רמת האימון והסגנון, כשבמקביל ישנה מעורבות גדלה והולכת של סטיב מקלארן ודני פויאטוס, שמעביר את האימונים בפועל. ג'ורדי הוא אנטיתיזה לפילוסופיה ההתקפית של אביו, ולכן לא אחת נראה אותו מסתגר במשחקים חשובים, על סף הבונקר. אל תתפלאו אם הוא יפתח הערב עם שלושה בלמים.
התקפה מקרטעת
באר-שבע: רק במשחק ליגה אחד העונה כבשו האדומים יותר משער אחד, נגד רעננה בעלת ההגנה הגרועה ביותר בליגת העל. בעונה שעברה, אחרי שישה משחקים כבשו שחקני באר-שבע 14 שערים ואילו העונה רק שמונה. הצ'כי תומאש פקהארט הוא היחיד שכבש יותר משער אחד, אבל גם הוא עדיין לא מבריק. יתר החלוצים בעיקר פצועים, אבל הבעיה היא בכל משחק ההתקפה. רק קשר התקפי אחד, קואנקה, הצליח לכבוש.
מכבי ת"א: בית"ר ירושלים כבשה 21 שערים, מכבי נתניה 19 ומכבי ת"א רק 11 שערים וגם הם מתחלקים בין שלושה שחקנים בלבד: קיארטנסון, אצילי ובלקמן. בלי גולסה, רודריגס, דסה ומיכה, שנחשבים למוסרים איכותיים, הצהובים בבעיה. אלירן עטר, שקרויף שם עליו את כל הז'יטונים, עדיין לא הבקיע.
הגנה חדירה
באר-שבע: בשנתיים הקודמות, בתקופות שבהן ההתקפה לא הבריקה, לפחות משחק ההגנה דפק כמו שעון והיה לעיתים החלק העוצמתי ביותר במכונה המשומנת. העונה זה כבר סיפור אחר לגמרי. רק בשני משחקים באר-שבע לא ספגה, וממוצע הספיגות עומד על שער למשחק. מיגל ויטור פצוע ובן ביטון חזר לאחרונה מפציעה, שיר צדק מושעה, והתוצאות נראות בשטח.
מכבי ת"א: שמונה שערים בשבעה משחקים זה יותר מדי. שלושה שערי חובה נגד בית"ר, ושני צמדים מנתניה ומאשקלון. ההגנה הצהובה נתקלת בבעיה בעיקר כשמולה ניצבים שחקנים מהירים, כמו הקטסטרופה בקזחסטן ביום חמישי האחרון.
תפוקת הזרים
באר-שבע: בעונות הקודמות היתרון של האלופה היה בבחירת הזרים. ג'ון אוגו, טוני ווקאמה ומיגל ויטור היו שלושת הזרים הטובים בליגה, ובאר-שבע הצליחה לשמור עליהם. אבל ויטור שוב נפצע ועדיין לא שיחק, ווקאמה לא מורגש בליגה, ורק אוגו נותן את מה שהוא יודע. לגבי יתר הזרים, בטוח שלא מדובר בשוברי שוויון. פקהארט רחוק מלהיות תואם קיארטנסון, קורהוט כמעט לא פקטור בהתקפה, וקואנקה לא מתקרב למספרים וליכולת של מאור בוזגלו.
מכבי ת"א: אחת הביקורות כלפי קרויף היא אחוז הפגיעה הנמוך בזרים. העונה אין פלופים כמו מרסלו, אבל גם סושיץ', באטוקיו ובאבן הם לא להיט גדול. רודריגס נראה כמו שחקן שיוכל לעשות את ההבדל אחרי שיחלים מהפציעה. לפחות קיארטנסון וראיקוביץ' הם באנקרים.
לפנייה לכתב/ת 
