גילה שפוטר כשהוזמן למסיבת הפרידה של עצמו – ויפוצה במיליון שקל
מנהל מכירות בחברה לשיווק סכיני מטבח שקל לעזוב אך חזר בו. מעסיקיו ראו בכך הזדמנות לפטר אותו מבלי לשלם לו את זכויותיו. זה נגמר בביהמ"ש
בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שחברת "קרל וייס" לשיווק סכיני מטבח תפצה בכמיליון שקל מנהל מכירות לשעבר, שפוטר מבלי לקבל זכויות. השופט אורן שגב קיבל את טענתו שלפיה הוא גילה על פיטוריו מהזמנה שקיבל למסיבת הפרידה ממנו.
התובע הוסיף שזמן קצר לאחר מכן נשלחה בדואר האלקטרוני הזמנה לכלל עובדי החברה למסיבת פרידה ממנו, כל זאת, מבלי שסוכם עמו שהוא מסיים את עבודתו. הוא פנה למנהלים והביע את הפתעתו, ומכאן החלה התכתבות הדדית בין הצדדים ובאי כוחם. לדבריו, מההתכתבות עולה שהחברה פיטרה אותו ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת.
מנהל המכירות הועסק בחברה בשנים 2013-1999. בתביעה הוא טען שהרקע לעזיבתו היה שינוי לרעה ביחסם של מנהלי החברה כלפיו בתחילת 2013. לדבריו הם צמצמו את סמכויותיו והפסיקו לשתף אותו בנעשה בחברה. הוא הוסיף שביוני אותה שנה הוא פנה למנהלים כדי ליישר את ההדורים ולבחון אפשרות לסיים בהסכמה את העסקתו, אך כשהתבקש לכתוב מכתב התפטרות הבין שהחברה לא מתכוונת לשלם לו פיצויים, ולכן חזר בו.
תביעה
קיבלה שכר נמוך בשל היותה אישה - ותפוצה
עו"ד אלכס וייג
מפעילת מכונה במפעל "כל גליל" השתכרה פחות מגברים בתפקידה, לכאורה משום שנשאה משקלים נמוכים יותר. שופט קבע שהיא תפוצה ב-50 אלף ש'
מנגד טענה "קרל וייס" שמדובר בתביעה קנטרנית ושמנהל המכירות הוא שהחליט להתפטר. לטענתה התובע ביקש להודיע על עזיבתו ליתר עובדי החברה והיא נערכה לקיום מסיבת פרידה לכבודו. באמצע יולי חזר בו התובע מהודעת ההתפטרות והודיע לה שהוא מתייעץ עם עורך דין. הודעה זו, לדבריה, מהווה ניסיון לחזור מסיכום בין הצדדים בנוגע לסיום יחסי העבודה וניסיון לסחוט ממנה פיצויי פיטורים.
השופט אורן שגב ציין שמהעדויות עלה שהצדדים הגיעו להכרה משותפת שמערכת העבודה ביניהם מיצתה את עצמה. עם זאת, מעדות התובע עלה בבירור שהוא ביקש לסיים את תפקידו רק בכפוף לכך שיקבל את מלוא פיצויי הפיטורים המגיעים לו ובשום אופן לא היה מוכן לוותר עליהם.
כשהתחוור לתובע שבניגוד לציפיותיו ולנוהג בחברה לשלם פיצויי פיטורים גם למי שעזב, הוא לא יקבל פיצויים בגין שנות עבודתו, הוא חזר בו והודיע על כך למנהלים "ברחל בתך הקטנה".
נקבע שהחלטת המנהלים לא לקבל את רצונו של התובע להישאר בתפקידו התקבלה בחוסר תום לב וללא סיבה עניינית. השופט שגב לא השתכנע שלחברה הייתה מניעה אמיתית לקבל את העובד חזרה לשורותיה לאחר שחזר בו מההתפטרות, ומנהל בחברה אף אישר בעדותו שנוהל עם התובע "משחק של הורדות ידיים".
"הנתבעת נהגה בחוסר תום לב, מנעה מהתובע להמשיך ולעבוד אצלה ובכך הביאה במו ידיה להפסקת עבודתו בפועל", כתב השופט.
נקבע שעל החברה לשלם לתובע דמי הודעה מוקדמת של 35,506 שקל ופיצויי פיטורים של 498,149 שקל. עוד החליט השופט שהוא זכאי לעמלות בסך של 366,862 שקל ו-13,426 שקל בגין הפרשות חסרות לקופת גמל. בסך הכול חויבה החברה לשלם לתובע 913,943 שקל בתוספת הוצאות של 3,000 שקל ושכר טרחת עו"ד של 52 אלף שקל.
בנוסף, בית הדין דחה תביעה שכנגד שהגישה החברה נגד התובע על סכום של 1.86 מיליון שקל, שבה נטען כי הוא מחק נתונים השייכים לה מהטלפון הנייד וגרם לה נזקים כבדים. נקבע כי החברה לא הניחה תשתית ראייתית לטענתה החמורה, והיא חויבה לשלם לתובע סכום נוסף של 75 אלף שקל כהשתתפות בשכר טרחת עו"ד.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד ארז רייפנברג מ"לוין סלע, רייפנברג משרד עו"ד ונוטריון"
- ב"כ הנתבעת: עו"ד זאב וייס
- עו"ד ורו"ח גיא קונפורטי עוסק בדיני עבודה
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים