תם הקיץ, וחלפה לה גם עונת החגים. שנת הלימודים באוניברסיטאות בארה"ב החלה ויחד עימה גם המאבקים הפוליטיים, ובכללם המאבק על תדמיתה של מדינת ישראל. יש הסבורים כי מדובר במעגל שוטה - שרשרת פעולות ותגובות החוזרת על עצמה בכל שנה, מבלי שיש מוצא או שינוי הנגרם כתוצאה מפעולות אלו. אותה אכזבה הינה גם התוצאה של הציפייה הטבעית ל"קליע כסף", אותו SILVER BULLET שאם רק יגיע, יפתור מיד את "כל" הבעיות ויעמיד דברים על מכונם. האם אכן מדובר במעגל קסמים חסר תוחלת? השנה החדשה הבאה עלינו לטובה מספקת הזדמנות להביט רגע סביבנו ולענות על השאלה– מה נשתנה?!

ההתרחשויות באונסק"ו - ארגון האו"ם לחינוך, תרבות ומדע – מספקות נקודת מבט מרתקת על ישראל בזירה הבינ"ל: כולנו זוכרים את שורת ההצבעות ההזויות האנטי-ישראליות בארגון בשנים האחרונות, בין אם בנושא ירושלים (מבלי לאזכר את אופיה היהודי של העיר), חברון ועוד.

הצבעות אלו אשר בעבר זכו לרוב אוטומטי, נתקלו ביותר ויותר מכשולים בשנים האחרונות, עד כדי אובדן "הרוב המוסרי" כאשר מרבית התומכים בהן היו ממדינות בעלות משטרים חשוכים ועוינים לערכי הדמוקרטיות המודרניות. כאמור, אין המדובר רק בהחלטות שליליות בנושא ישראל, אלא בכאלו החותרות תחת מהותו של הארגון אשר אמורלבנות גשרים של אמון בין עמים ומוצא עצמו עושה ההיפך. כתוצאה מאובדן דרך זה של הארגון, הודיע הממשל האמריקאי כי על כוונתו למשוך ידיו מן הארגון לחלוטין, ובעקבותיו צעדה גם ישראל אשר הודיעה מיד על הערכות דומה. מדובר באמירה משמעותית של הממשל האמריקאי, לא רק הנוכחי יש לציין, שכן גם ממשלים קודמים ביקרו את הארגון בחריפות על התנהלותו בהקשר המזרח התיכון. והנה, בבחירות הפנימיות למזכ"לות הארגון שנערכו זה עתה, זכתה שרת התרבות הצרפתייה לשעבר, אודרי אזולאי, יהודייה, אשר גברה על יריבים בין היתר מלבנון, עיראק וקטאר. משמעות בחירתה של אזולאי עוד תתברר בעתיד, אולם חשוב לשים לב לכישלון של המחנה הערבי אשר הינו בולט לעין, בתקווה שמדובר ברמז לחישוב מסלול מחדש של הארגון, אשר יוקרתו נפגעה קשות כתוצאה מהתנהלותו.

גם בפעילות החינוכית השוטפת אנו רואים ברכה: כך, למשל, במהלך השנה, ארגון STANDWITHUS מקיים פעילות בעשרות בתי ספר תיכון, יהודיים וציבוריים: סדנאות חינוכיות בנושא היסטוריה של הציונות, פעילויות תרבות, הקרנות סרטים, דיאלוגים בנושאים שונים וסיור של ישראלים צעירים המגיעים לדבר על ישראל מנקודת מבטם. כל אלו אינם רק עלי סתיו העפים ברוח – מעל 80% מן התלמידים הנחשפים למידע דיווחו על שינוי בתפיסתם את ישראל כתוצאה ממנו. מקרב אותם סטודנטים העוברים הכשרה שנתית מיוחדת בארגון ("מתמחים"), 96% (!) ממשיכים בפעילות פרו-ישראלית בקמפוס לאחר לימודיהם התיכוניים ומעל 50% מהם מוצאים עצמם בתפקיד מנהיגותי מוביל באוניברסיטה: בין אם בעיתון או ברדיו של הקמפוס, באגודת הסטודנטים ובעמדות השפעה חשובות אחרות. מדובר בפעילות ארוכת טווח אשר לא רק מזינה את המחנה הציוני באוניברסיטאות אשר עומד מול הגל העכור של האנטישמיות, אלא בבניית דור העתיד של הקהילה היהודית והפרו-ישראלית בארה"ב. אותם סטודנטים אשר ימשיכו הלאה במעורבות קהילתית חשובה בהיבטים שונים בחייהם הבוגרים, ולשם כך אנו עובדים ועמלים יום יום.

לבסוף, שווה לשים לב להצהרתו של נשיא צ'כיה, מילוס זימן, במועצת אירופה השבוע, אשר התייחס לסכסוך במזרח התיכון במסגרת סדרה של שאלות ותשובות בשטרסבורג. החשוב בדבריו של זימן היה הכנות, האותנטיות והמיידיות של דבריו: שלום במזרח התיכון, ציין זימן, תלוי בביטחונה של ישראל. ניצחונותיה הצבאיים היו הכרח לקיומה, אל מול גורמים כגון חיזבאללה וחמאס ודומיהם המבקשים להשמידה. מדובר בעמדה הרואה מעבר לוויכוח הפוליטי המיידי ומבקשת למצוא פיתרון של אמת ליציבות איזורית, ולא הצהרות קוסמטיות שנועדו לרצות את אומריהן ושומעיהן מבלי לספק תקווה לשינוי.

כפי שציין שגריר ישראל למועצת אירופה, כרמל שאמה-הכהן, "הנשיא זימן אמר את האמת הפשוטה על ישראל ... אותה אמת שגורמים בשמאל הקיצוני והסהרורי האירופי מנסים לעוות. מיום ליום אירופה מתעוררת ומתפכחת".או כמו שאומרים אצלנו: יש תמורה לאגרה.