השאיפה האיראנית: ייצור טילים מדויקים גם בעזה
האתגר הבא של מערכת הביטחון בישראל: כמו בסוריה, בלבנון ובתימן, טהרן מבקשת לשדרג את הרקטות של בנות החסות שלה ולהפוך אותן לטילים מדויקים. במקביל: חיזבאללה כבר חושב על היום שאחרי המלחמה בסוריה
בתקופה האחרונה חזרה סוגיית האיום האיראני והתייצבה בראש סדר היום העולמי בכלל והישראלי בפרט: החל מהסכם הגרעין והאיומים של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לא לאשרר אותו, דרך המעורבות של טהרן בסוריה, עיראק, לבנון ותימן, המשך בהתחממות היחסים עם חמאס וכלה בהתבססות של שליחי משמרות המהפכה בגבול ברמת הגולן.
גורמים רבים במערכת הביטחון בישראל, שמביטים על הרשימה המתארכת הזאת, סבורים שהאתגר המשמעותי ביותר שאיראן מציבה כיום נוגע לפוטנציאל ייצור עצמי של אמצעי לחימה מדויקים. מדובר בהסבה של רקטות פשוטות - באמצעות כנפונים ורכיבים אחרים - לטילים שיכולים לפגוע בדיוק של עשרות מטרים. על רקע הקשר ההדוק לחיזבאללה, וההתקרבות לחמאס, מדובר באמצעי לחימה מטריד מבחינת ישראל.
הידע הדרוש לשדרוג הטילים כבר קיים, ומפעלי התעשייה הצבאית באיראן מתקדמים בתחום. במקביל להתבססות שלה באזור, הכוונה שלה היא לייצר רקטות גם בסוריה ולהקים בלבנון מפעל שיבצע את ההסבה לטילים מדויקים.
התוכנית הזאת לא ייחודית רק לזירה הלבנונית-סורית. גם בתימן רוצה איראן להקים מפעלים דומים עבור בני בריתה, המורדים החות'ים, שעדיין שולטים על אזורים שונים שבהם הבירה צנעא, ונמצאים במלחמה נגד הקואליציה של סעודיה וכוחותיו של נשיא תימן הרשמי, עבד רבו האדי מנסור.
על רקע זה, ישראל נושאת עיניים מודאגות לכיוון הרצועה: במסגרת התחממות היחסים עם חמאס, סביר להניח שאיראן תרצה לראות לייצר טילים מדויקים גם בעזה. רק בימים האחרונים, במהלך ביקורם של בכירי הארגון בטהרן, הבטיח יועצו של שר החוץ האיראני, חוסיין שייח' אל-איסלאם, כי "כל מה שחמאס תבקש ואיראן תוכל להיענות לו, היא תעניק לה".
נכון לעכשיו אין אופרציה מוחשית כזאת בלבנון, בתימן או בעזה, אבל התכנון והחשיבה קיימים. עם קשר או בלי, לפי מקורות זרים תוקף חיל האוויר מעת לעת בסוריה כדי למנוע העברה של רכיבים ואמצעי לחימה שנועדו לסייע למאמץ של חיזבאללה ואיראן.
רוסיה בין אסד לישראל
אתגר נוסף שמטריד את מערכת הביטחון בישראל הוא החשש מהתפרסות של גורמים איראניים וכוחות פרו-איראניים ברמת הגולן – מהלך שנמצא ככל הנראה רק בראשיתו. נכון לכתיבת שורות אלה עדיין לא התברר באופן ודאי מי אחראי לירי בשבת מסוריה לעבר ישראל. כך או אחרת, כרגע מלא הגולן הסורי בערב רב של גורמים: חלק מהשטחים נשלטים על ידי המשטר (בייחוד בצפון הרמה ובמרכזה), אזורים אחרים נמצאים בידי קבוצות מורדים שיושבים ממש לאורך הגבול במרכז הרמה, ובמשולש הגבולות בדרום הגולן ממתינה שלוחת דאעש, צבא ח'אלד בן אל-ווליד.
המשטר הסורי מנסה להחזיר לעצמו שטחים בגולן. דיווחים רבים מהתקופה האחרונה עוסקים בהפצצות מסיביות של המשטר באזור העיירה בית ג'אן, למרגלות החרמון הסורי. בסך הכול נראה שאסד נמצא במגמה של התקדמות בשיטה יחסית קבועה שהצליחה גם באזורים אחרים בסוריה: הפגזה ומצור מתמשך על כפר עד שתושביו נכנעים.
תפקיד מרכזי במאבק הזה משחקת רוסיה, שמהווה את הגורם הדומיננטי באזור המכונה "אסדסטן" (השטחים שהמשטר חולש עליהם אף שאינם בהכרח משופעים בבני העדה העלאווית שממנה מגיעה משפחת הרודן). סביר להניח שהמטרה הרוסית היא להגיע להסדרה ולהחזיר את שלטון המשטר הסורי באזורי הגבול עם ירדן וישראל.
חרף דיווחים רבים על סדקים בין רוסיה, איראן, חיזבאללה ומשטר אסד, שיתוף הפעולה ממשיך להתקיים כיוון שהאינטרס של כל הגורמים הוא זהה: להבטיח את הישרדותו של שלטון אסד. עם זאת, ברור שלכל אחד מהגורמים יש אינטרסים אחרים ושאיפות אחרות.
רוסיה מעוניינת לשמר את הנמל שלה בחוף הסורי בים התיכון. איראן מעוניינת להתבסס בסוריה ולייצר פלטפורמה נגד ישראל. אסד אמנם מחויב לטהרן הרבה יותר מבעבר, אבל בניגוד למה למקובל לחשוב, עדיין לא פתח בפניהם את כל הדלתות וטרם ויתר לחלוטין על נכסיו.
דוגמה מעניינת לכך עלתה בביקורו בדמשק בימים האחרונים של הרמטכ"ל האיראני, הגנרל מוחמד חוסיין באקרי. הביקור אמנם קיבל סיקור תקשורתי גדול, אך ככל הידוע הסיכומים מול הסורים היו עקרוניים בלבד ולא נחתמו חוזים רשמיים מול הסורים.
חידת חיזבאללה
הגורם הרביעי במשוואה הוא חיזבאללה, שהשקיע – ועדיין משקיע - משאבים רבים במלחמת האזרחים בסוריה, ובראשם את יחידת העילית שלו, כוח רדוואן. המעורבות בסוריה כבר גבתה מהארגון הטרור השיעי 2,000 הרוגים,
כמעט פי שלושה לעומת מניין הרוגיו במלחמת לבנון השנייה.
בשנים האחרונות דווח פעמים רבות על כך שחיזבאללה נסוג מסוריה, אלא שהארגון עדיין שם, וכפי שאומר המנהיג חסן נסראללה, אנשיו יהיו נוכחים היכן שצריך. עם זאת, נראה שיש חשיבה ראשונית על היום שאחרי. מסתמן שהרצון של חיזבאללה הוא לא להישאר בנוכחות מסיבית בסוריה אלא דווקא כן לדלל כוחות. נוכחות איראנית במרחב, יחד עם צמצום נוכחות רוסית, תהיה נוחה לנסראללה, שלא יתנגד שאנשיו יתמקמו בעמדות תצפית על הגולן, סיטואציה שבכל מקרה צריכה להטריד את ישראל.
עד כתיבת שורות אלה הארגון לא מינה מחליף לראש הזרוע הצבאית שלו, מוסטפה בדר א-דין, שחוסל באופן מסתורי במאי 2015 בנמל התעופה של דמשק. ההנחה היא שכיום שני האנשים שמנהלים בפועל את המאמץ של חיזבאללה בסוריה הם נסראללה עצמו ומפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני, שיש כבר מי שמגדירים אותו "הסאנטקום" של איראן במזרח התיכון.
לפנייה לכתב/ת 
