עלייה של יותר מ-50% בשיעור החוסכים במגזר החרדי
בדיקה מעלה כי שיעור החרדים המצליחים לחסוך חלק מהתקציב השוטף של משק הבית, זינק בתוך 5 שנים ב-56%. בקרב יהודים שאינם חרדים נרשם גידול של כ- 24% בלבד בתקופה זו
שיעור החרדים המצליחים לחסוך מהכנסותיהם כסף לשימוש עתידי זינק בתוך 5 שנים ביותר מ-50% - כך עולה מנתונים שמפרסם המכון החרדי למחקרי מדיניות. על פי סקר אמון הצרכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-31.5% ממשקי הבית במגזר חסכו מכספם בשנה שעברה לעומת כ-20% ב-2011.
לצד זאת מצביעים הנתונים גם על ירידה של כ-20% בשיעור האנשים בציבור החרדי המתקשים לכסות את הוצאותיהם (נמצאים בחובות או משתמשים בחסכונות לכיסוי ההוצאות) - מכ-37.5% ב-2011 לכ-30%, לעומת ירידה של 22% בקרב היהודים הלא-חרדים ועליה של 13% אצל הערבים).
במאמר שפרסמו בעניין המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, ניצה (קלינר) קסיר, לשעבר חוקרת בכירה בבנק ישראל, ועמיתת המכון, ד"ר דמיטרי רומנוב, לשעבר המדען הראשי בלמ"ס, שחקרו את הנושא, ציינו השתיים כי הנתונים לפיהם רבים מהחרדים מתנהלים באחריות כלכלית ומתאימים את רמת ההוצאות להכנסות בולטים ומעודדים עוד יותר בהתחשב בדו"חות הביטוח הלאומי שלפיהם מחצית מחברה זו נמצא מתחת לקו העוני.
בגלל מימדי העוני הגבוהים בקרב החרדים, שיעור החוסכים מהם נמוך משמעותית ביחס לחברה היהודית הכללית, כאשר בתחתית הרשימה נמצאים ערביי ישראל. אלא שבשנים האחרונות נרשם, כאמור, גידול חד במספרים, בסך הכל 56%, לעומת עליה מתונה יותר באוכלוסיה היהודית הלא-חרדית (24%) ואצל הערבים (14%).
(צילום: AFP)
"הסתכלות מצרפית על הפער שבין הכנסות והוצאות יכולה לתת תשובה עקיפה לשאלה 'מיהו עני'", העירו החוקרות, "שהרי אם משק בית מצליח לשמור על איזון תקציבי ואף לחסוך חלק מהכנסותיו כנראה אינו שרוי במצוקה כלכלית, זאת על אף רמת ההכנסות הנמוכה שלו".
"הפער שבין רמת ההכנסות הנמוכה לבין היכולת לחסוך מידי חודש מושפע מגורמים ייחודיים המקלים את המצוקה הכלכלית של משקי בית נזקקים במגזר החרדי ובכללם: ערך של הסתפקות במועט ובחירה מודעת באורח חיים סגפני, תרומות מצרכים ואספקת שירותים חברתיים של עזרה הדדית, סל צריכה מוזל הכולל מותגים ייעודים ומוזלים, והנחות שונות למיעוטי הכנסה".
לפנייה לכתב/ת 
צילום: רפי קוץ
מומלצים
